בית

בבל , , 22/8/2019

                           

 

שרון רוטברד מורכבות וסתירה באדריכלות הישראלית

בעקבות מאמרו של ערן נוימן "בלהט ההלקאה העצמית" (הארץ, 30.1.2005)

לפני מספר שבועות נערכה במכללת "עלמא" הקרנה של סרטה של רחל-לאה ג'ונס "500 דונם על הירח", שעניינו כפר האמנים הישראלי עין הוד והכפר הפלסטיני עין חוד. לאחר ההקרנה, התקיים דיון שבו השתתפו תושבים מכפר האמנים.

באופן די מתמיה, על כל סוגייה שעלתה במהלך הדיון - החל ביחסם לשאלת הרכוש הערבי הגזול וכלה בתנאי המגורים של שכניהם העקורים מכפר עין חוד - הטיעון העיקרי שהועלה על ידי תושבי כפר האמנים היה ש"העניין מורכב". ובכלל, המילים "מורכב" ו"מורכבות" בהטיותיהן השונות התעופפו לכל עבר, עד כדי כך שבשלב מסויים עבר הדיון מסוגיית כפר האמנים והרכוש הערבי לשאלות אחרות כמו מה זה "מורכב", למה זה "מורכב" ומה כל כך "מורכב" במצבם של תושבי עין הוד שאין הם יכולים לתת תשובות ברורות ופשוטות לשאלות הברורות והפשוטות שהוצגו בפניהם. "המצב מורכב, כי עברנו את השואה וגם אנחנו פליטים" – טען שם בלהט אחד מהם, יאפי צעיר שבסרט נראה מציג בגאווה את השיפוץ המושקע שערך בביתו הערבי, ושכדי להצדיק בדיון את העמדה המוסרית המורכבת שלו ואת מורכבותה של הרפתקת הנדל"ן שלו, כלל לא היסס לגייס לצדו עוד שישה מליון סניגורים.

נראה שטיעון המורכבות צף ועולה בכל פעם שנגמרים הטיעונים הממשיים. שימוש דומה בטיעון זה עשה ערן נוימן ברשימתו שבה, באיחור של יותר משנתיים, הוא תוקף את תערוכת וספר "כיבוש אזרחי: הפוליטיקה של האדריכלות הישראלית", תוך שהוא מאשים את העורכים איל ויצמן ורפי סגל ב"אמירה רדודה, קלה לעיכול, המשמשת עלה תאנה לשמאל שבע ודשן" ועל כך שהם מסתפקים ב"אמירות פוליטיות שטחיות ומיידיות". "שיח מסוג זה – טוען נוימן ברשימתו – מתעלם מהמחויבות המוסרית לשיח עמוק ומרובד, לבניית מערך תרבותי בעל עמדה פוליטית מורכבת (...) שיח מורכב יותר לא היה פונה למחנה אחד בלבד, אלא היה מתבסס על עמדות מוסריות אוניוורסליות ומתוכן מבקש ליצור צדק לאומי וחברתי".

מבלי לפגוע בזכויות היוצרים של ערן נוימן על טיעונו, אותה הטענה בדבר ה"שטחיות", ה"פשטנות", ה"אפנתיות" ו"חוסר המורכבות" של תערוכת וספר "כיבוש אזרחי" שצונזרו על ידי עמותת האדריכלים בקיץ 2003, היתה המסר היחצ"ני העיקרי שבאמצעותו ניסתה לאחרונה אותה עמותת האדריכלים בדיוק לקדם את הכנס שיזמה תחת הכותרת "ארכי-פוליטיקה"[1]. אך חוץ מלחזור שוב ושוב על הטיעון בדבר עדיפותה של המורכבות על השטחיות, מאמרו של נוימן כלל לא מסביר מה כל כך מורכב אצלו, או לחילופין מה כל כך שטחי אצל האחרים. אבל בשביל זה הרי לא צריך את נוימן, כי כבר יש את ונטורי. קשה גם לדעת מהיכן שואב נוימן את אותן קביעות כביכול מובנות מאליהן – כלל לא ברור ממתי חייב להיות קשר כלשהו בין "מחויבות מוסרית" ובין "שיח עמוק ומרובד", או בין "שיח מורכב" ובין "עמדות מוסריות אוניברסליות", מאיפה הוא מניח שאותן עמדות מוסריות אוניברסליות אכן מונחות בכיסו, וכיצד ניתן מתוך עמדות שכאלה ליצור "צדק לאומי וחברתי".

אבל מעל לכל, יש להתרעם על גיוסו הבעייתי של טיעון המורכבות, שיחד עם פריטים אחרים מהמורשת התיאורטית של הפוסט-מודרניזם או הדה-קונסטרוקציה[2], עשוי לשמש אליבי אופנתי להמשך הכיבוש והאי-צדק. הרי אין ולא צריך להיות שום דבר מורכב בעובדה שאדריכלים ישראלים רבים סייעו לכיבוש ככל יכולתם כשתכננו ערים, שכונות וישובים בשטחים הכבושים. אפשר רק להיזכר שלפני שנתיים פסלה עמותת האדריכלים הישראלית את התערוכה והקטלוג בטענה שאין שום קשר בין פוליטיקה ואדריכלות. במנשר שפירסמה העמותה עם פסילת התערוכה של ויצמן וסגל הבטיח היו"ר אורי זרובבל ש"הדיון על האדריכלות הישראלית ייעשה בביתנו". עכשיו טוענת העמותה באמצעות יחצ"ניה שטוב עשתה בפסילת התערוכה והקטלוג - לא בגלל שאין קשר בין פוליטיקה וארכיטקטורה, אלא בגלל ש"הפוליטי באדריכלות הוא נושא רציני ורחב מכדי להפקירו למיידיות".

אולי כדי שהדיון הזה, שאכן נערך בסופו של דבר בביתה של עמותת האדריכלים הישראלית באמת יהיה מורכב, כדאי להזכיר לה שבדיוק כאותם פליטים ישראלים המתגוררים בעין הוד, גם היא שוכנת בבית ערבי ביפו. מורכב, לא?

הערות

[1]  "ארכי-פוליטיקה: ארכיטקטורה, תכנון, תרבות וכלכלה"
הכנס נערך במסגרת הועידה החמישית של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל ב - 6-7 בינואר 2005, בגני התערוכה בת'א.

[2] הדגמה חזותית, ארכיטקטונית, של הטענה הזו, שמראה כיצד מנוכסים רעיונות הדה-קונסטרוקציה בישראל ניתן למצוא למשל בטרמפיאדות הדה-קונסטרוקטיביסטיות של הוועד למען החייל (אדריכל: מוטי בודק) המפוזרות בצד הכבישים המהירים באזור דרום תל אביב וחולון. דוגמה אחרת, חיננית הרבה פחות, אפשר למצוא בדוקטרינה האורבנית מבית מדרשו של תא"ל אביב כוכבי, כפי שבאה לידי ביטוי למשל בתורת הלחימה שפיתח בקרב על מחנה הפליטים באלאטה. כוכבי, שהתראיין בסרטם של איל ויצמן ונדב הראל War and the City (ישראל 2004) שהוצג בכנס בבצלאל, תיאר בהרחבה את תורתו, המיישמת תפישות פוסט-מודרניסטיות מובהקות. על פי כוכבי, לא מדובר יותר רק באמצעים טקטיים להשתלט על שטח בנוי אלא בפילוסופיה שלמה ובתפישה מרחבית חדשה לגמרי של העיר שמזכירה את תפישת המרחב של משחקי מחשב כדוגמת Doom. תפישה זו עושה שימוש טבעי ואינסטינקטיבי באסטרטגיות פוסט-מודרניות ובמושגים הלקוחים מעולמה של הארכיטקטורה הדה-קונסטרוקטיבית, ומזכירה מאוד טקטיקות כדוגמת סופרפוזיציה בין מספר רשתות ותוואים כפי שהתנסחה למשל אצל ארכיטקטים דה-קונסטרוקטיביסטים כברנאר טשומי בפארק דה לה וילט, פיטר אייזנמן בביאנלה של וונציה או מימושם של קווים דמיוניים בעיר כפי שעשה למשל דניאל ליבסקינד בפרויקט "קו האש" בברלין:

" [...] המשמעות של השטח לא חשובה יותר. אין שום ערך יותר להתייצב במרכז ולהכריז 'ניצחתי' [...] המציאות והמרחב הם עניין של פרשנות. אנחנו לא רוצים לציית לסמטאות, לרחובות או לעיר. אנחנו לא רוצים לציית לפרשנות של העיר כפי שתוכננה על ידי האדריכל או מתכנן הערים שתכנן אותן או כפי ש'היתכננה' בעצמה. אנחנו נפרש את המרחב לפי איך שמתאים לנו: אם הסימטה היא מקום שהולכים דרכו, אז בשבילנו הסימטה תהיה מקום שאסור ללכת דרכו, ודלת וחלון יהיו מקומות שאסור לעבור דרכם [...] אל תפרש את המרחב העירוני בדרך קלאסית אלא בדרך אחרת לגמרי. לכן בחרנו את השיטה של לעבור דרך קירות, כמו תולעת שמכרסמת ובכל פעם יוצאת במקום אחר. הקונץ של לעבור דרך קירות אולי אינו דבר חדש, אבל אנחנו בפעם הראשונה לקחנו את העניין הטקטי, המיקרו-טקטי הזה, והפכנו אותו לשיטה [...] זה מה שמאפשר לפרש את המרחב באופן שונה. זה מה שאנחנו מלמדים את החיילים שלנו ומכניסים להם לראש - יותר אין תנועה דרך סמטאות, דרך רחובות, דרך גגות. יש תנועה רק דרך קירות (...) המציאות היא הפרשנות של התוקף והמגן. מישהו יכול להגיד לי, רגע, מה זאת אומרת?- הרי בית זה בית, וסמטה זה סמטה. אבל אני אומר מה פתאום, זה רק סוג של פרשנות [...]"


ברשת מ-30/01/05

בית עמותת האדריכלים

בית עמותת האדריכלים, רחוב המגדלור, יפו / אננד אנקטי

אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25.
בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. >>>

עיר לבנה, עיר שחורה

לפעמים, כדי לשנות עיר, די לשנות את הסיפור של העיר. בתל אביב, שהיא אולי העיר היחידה בעולם שקרוייה על שם ספר, מזה זמן רב הסיפור של העיר נקרא "עיר לבנה". >>>

 

יקירת העיר

"מי שלא עושה, לא טועה" - כך בדרך כלל נוהגים ביהירותם אנשי המעשה להצדיק בדיעבד את מעשיהם ואת טעויותיהם כאחד, כי "כשחוטבים עצים, עפים שבבים". >>>

המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות / מכשירי הראיה / טרנספוזיציה

לארכיטקטורה ולארכיטקטים יש הרבה מה ללמוד מהאמנות המודרנית, שהצליחה להעמיד כמה פרדיגמות מאוד קיצוניות ביחס לאובייקט >>>

אדריכלות ללא ארכיטקטורה

על כיכר מלכי ישראל של אברהם יסקי ושמעון פובזנר, על אורי צבי גרינברג, ירושלים ותל אביב, ועל קסמה של הריקות. >>>

איילון סיטי

לנגד עינינו הולכת ומוקמת עיר חדשה, העיר הקווית הראשונה במזרח התיכון, "איילון-סיטי" שמה.
המאמר התפרסם לראשונה בעיתון העיר, אביב 2000. >>>

איש הרוח

שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>>

בטון מסוייד בעמל

הברוטליזם, עם המאסות הכבדות, עם הדימויים האלימים ועם הטקסטורות המחוספסות היה הסימן הראשון לתובנה שאולי אין זה מתפקידה של הארכיטקטורה להפוך אותנו לאנשים מאושרים. >>>

 

בלהט ההלקאה העצמית

ערן נוימן על השפעתו של "כיבוש אזרחי" בשיח האדריכלי המקומי, הארץ >>>

 

הכיוון מזרח גליון מס' 10

ריצ'רד אינגרסול מוניו גיתאי-וינרויב

מוניו גיתאי וינרויב (1909 – 1970) נולד בשלזיה, התחנך בברלין ובבאוהאוס דסאו, היגר לארץ-ישראל ב- 1934 והתיישב בחיפה, שבה היה לאחד מחלוצי הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני והסביבתי בארץ, ומנציגיה הבולטים של מורשת הבאוהאוס בישראל. >>>

מועין בסיסו יפו בבטן הלוויתן

נֶשֶר מֵאֶבֶן אֲרוֹן קְבוּרָתוֹ / טָס בִּמְנוֹרָה / בִּכְנָפָיו פָרַץ אֶת הָגָדֵר. / רַעַל וּפְנִינָה בְּכוֹסֵךְ. >>>

צבי אלחייני נימאייר בישראל

במרץ 1964 הגיע לישראל האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר. נימאייר, קומוניסט מוצהר, גלה מברזיל על רקע ההפיכה הצבאית שהתחוללה בה באותה שנה ושהה בישראל שישה חודשים.
פרק מתוך "הפרויקט הישראלי" ומתוך ספר בכתובים. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית