בית

בבל , , 21/1/2018

                           

 

קלוד פארן לשלוט על האתר

(מתוך גליון מס' 1 של Architecture Principe, פברואר 1966)

הארכיטקטורה מטבעה אינה ביולוגית, היא יצירה.
הארכיטקטורה אינה נטמעת באובייקט, היא אנטי-חפץ.
הארכיטקטורה מכנסת. היא התמצית עצמה של ההתקבצויות האנושיות.
הארכיטקטורה אינה משתלבת באתר. היא קיימת כשלעצמה ומבססת עם הנוף יחס איכותי ומידתי. במצבי משבר על הארכיטקטורה לתת פתרון הישרדות, שרידה. אל מול הצרכים, לעומת האילוצים, כנגד הבלתי אפשרי הארכיטקטורה חייבת:
- לעזוב את הערים הקיימות ולקדם התקבצויות אנושיות חדשות.
- לשלוט על האתר. להפוך לשווה ערך לתבליט הטבעי, לשנות קנה מידה, להפוך לתבליט מלאכותי, לנוף... אל מול האי ודאות של הנפש, אל מול הדאגה, החרדה, הפחד הקולקטיבי, התגברות האלימות, הארכיטקטורה חייבת להשיג את שינוי המנטליות באמצעות שני אמצעי מפתח:
- מישורים משופעים בחלל למתקנים ולשימושים
- זיזיות אלכסונית של המסות (הפנים למגורים, החוץ לתנועה).
הארכיטקטורה לעולם אל לה להיות ניטרלית או לא החלטית. היא חייבת להיות פעילה. האדם בתוך הארכיטקטורה צריך להיות מודע באופן רציף, להשתתף בפעולה או במופע. הוא שייך להמשכיות של העולם הארכיטקטוני – בניינים להעפיל עליהם, לנצח אותם. הארכיטקטורה במהלך שלה, של היצירה, אסור לה להתנהל באמצעות צבירה, הוספה של מרכיבים בסיסיים.
הקונקרטיזציה הצורנית שלה, המימוש שלה בחומר, חומקים מתהליך האגלומרציה המודולרית, כמו מתהליך החקירה הצורני. היא בשלב של הרעיון, של העיקרון. הממדים שלה מטילים אותה מחדש אל המונומטלי בחלליות חדשה.
החיים המשותפים, משולבים בקרייה, הופכים לעוצמת חיים חיובית ולא לכוח מאיים ובלתי צפוי. הם אינם שולטים במימושה של הצורה הארכיטקטונית.
הארכיטקטורה תהפוך שוב לנחלת המובן מאליו. היא תהיה בלתי ניתנת לעירעור, בלתי ניתנת לוויכוח. היא לא תהיה יותר לנחלת האבנגארד. היא תהיה. האנשים יכירו בה כשלהם. האמנויות האחרות ימצאו בה קוהרנטיות ומציאות. 

   
נכתב בפברואר 1966
ברשת מ-23/02/05
תרגום מצרפתית: שרון רוטברד

 

"ארשיטקטור פרנסיפ" (קלוד פארן ופול ויריליו), Nautacité

Nautacité, 1966 - פרויקט ל"עיר שצפה מעל קרקע שאיבדה את החומריות שלה" / קלוד פארן ופול ויריליו

שני הזמנים של הארכיטקטורה

מ"זמן הרגע" ל"זמן המשך" ומה שנשאר אחר כך: מניפסט קטן מאת אחד הארכיטקטים והמבקרים המקוריים ביותר בצרפת. >>>

 

איל ויצמן ארץ חלולה

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. >>>

שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25.
בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. >>>

מוניו גיתאי-וינרויב מחשבות בהתקדמותן: הפרט

הדרך הנכונה והיחידה לחשוב על הפרט היא במסגרת תהליך התכנון והדימוי של בניין, במיוחד כשמדובר בבניין בן-זמננו. הפרט הוא ביטוי חיצוני, נראה לעין, של תהליך התכנון והדימוי, ולכן אין ערך רב ללמוד אותו בצורה מופשטת. >>>

פול ויריליו מגדל הכוונה לארטילריה, ברטניי

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית