בית

בבל , , 20/4/2018

                           

 

פול ויריליו הפונקציה האלכסונית

(מתוך גליון מס' 1 של Architecture Principe, פברואר 1966)

אם הטבע הפיזי מתאפיין בתקופתיות, העולם ההיסטורי מוגדר על ידי הקוטביות.

שונות ככל שיהיו זו מזו, ליחידות השונות של הקיבוצים האנושיים היה תפקיד ראשי בהשתלשלותן של הצורות של האורבניזציה, ומכאן שהן אלה שעומדות במקורן של הצורות הארכיטקטוניות.

תהליך זה של קיטוב, שאין לסבך את תאור התפתחותו בנסיון לנתח אותו, התבטא עד היום בצבירה של בתי מגורים אינדיבידואלים בכפר, אחר כך בצבירה של יחידות מגורים בתוך הבניין, ובצבירה של בנייני דירות בעיר – כל אחת מהיחידות הללו ספגה שינויים באופי הנפח שלה, ואחר כך בכוליות שלה.

אבל שינויים אלה נגרמו בעיקר עקב מרכיב אחד שזמן רב נחשב בטעות כתולדה של האחרים: האוריינטציה במרחב.

אם הכפר היה הפיגורציה של האופקי, של כיבוש הקרקע שהופר אך ורק על ידי השאיפה לאנכי שמיוצגת על ידי המקדש או הארמון, העיר אינה אלא רצף של אנכים המייצגים את כיבושו של החברתי – ניו יורק היא לבטח המימוש של כיוון מרחבי זה.

אם מאז, כל הנסיונות להגיע לטיפוס חדש של יחידה עירונית נכשלו, בין אם אלה הן ערי הגנים האנגליות של המאה ה- 19 ובין אם ערי הלווין, הרי זה משום שאלה שהמציאו אותם לא הכירו בחשיבות של ציר מרחבי אחד שמחולל את שאר המרכיבים של היחידה.

הם הוקסמו מהאופי הצברני של הקיבוצים האנושיים, הם הותנו על ידי הברבריות של התרבות התעשייתית בחבלי לידתה.

וכך אורבניזם של שיעבוד המשיך את האורבניזם של התגובה. חשובים ככל שיהיו המרכיבים של המספר והסוגה, אין ביכולתם לבד לחולל את הגישה לצורת אורבניות חדשה.

אנו נמצאים אל מול הצורך הדחוף לקבל כעובדה היסטורית את סופו של האנכי כציר מרחבי ואת סופו של האופקי כמשטח קבוע, שמפנים את מקומם לטובת הציר האלכסוני והמשטח המשופע שמגשימים את כל התנאים הדרושים ליצירת סדר אורבני חדש ומאפשרים המצאה מחדש של אוצר המלים הארכיטקטוני.

שינוי זה צריך להיות מובן כפי שהוא: האפשרות המרחבית השלישית של הארכיטקטורה.

 

 

נכתב בפברואר 1966
ברשת מ-23/02/05
תרגום מצרפתית: שרון רוטברד

 

פרויקט Nauticité עם אנשים נופלים, 1966.

Nauticité , 1966. / Architecture Principe

קטסטרופה

הקולנוע ללא ספק היה אמנות, אבל טלוויזיה לא יכולה להיות אמנות כיוון שהיא מוזיאון התאונות >>>

מטרו-פוליטיקה של אימה

גם אם הגלובליזציה המושמצת כל-כך לבטח אינה סוף העולם, לפעמים היא מצטיירת כמעין "מסע אל מרכז האדמה".לאותו "ציר של העולם" יש מעתה שם: ירושלים - עיר מקודשת שהפכה לתיבת התהודה ההתאבדותית של המילניום החדש. >>>

הזיית ניו יורק

מאמר של פול ויריליו מ- 1993. על הפיגוע הראשון במגדלי התאומים ועל הפרספקטיבות החדשות של המלחמה. >>>

המונולית

פול ויריליו חקר במשך עשור את הארכיאולוגיה הקרובה של מלחמת העולם השנייה. מאמר זה הופיע בספרו הראשון "בונקר ארכיאולוגיה" ותורגם עבור "סטודיו". >>>

ארכיטקטורה פוטנציאלית

"נצחון הנוחיות אף פעם לא היה יותר מארעי. ... הארכיטקטורה התדרדרה בהפכה למקום של נופש." >>>

בונקר אווירי

עמדת תצפית קבורה בחוף ברטניי

>>>

מגדל הכוונה לארטילריה, ברטניי

 

איל ויצמן ארץ חלולה

בחצי המאה שחלפה מאז כבשה ישראל ב- 1967 את הגדה המערבית, את חצי האי סיני ורצועת עזה ואת רמת הגולן, כיסו דורות של אנשי צבא, מתיישבים, אדריכלים, מתכננים, פוליטיקאים ומשפטנים את מפות השטחים הכבושים בנקודות, בקווים ובשטחים. >>>

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

גיאורג זימל העיר הגדולה וחיי הנפש

"מבחינה פורמלית, ניתן לתאר את יחסם של בני העיר הגדולה איש לרעהו כיחס של הסתייגות. >>>

צבי אלחייני הראשון בצמצום

האדריכלות הישראלית של העשורים האחרונים יכולה, אם לא חייבת, להיעזר בלוס כדי לנסח ואולי לתקן כמה מהבעיות העקרוניות של הפטפטת החזותית העודפת שלה. צבי אלחייני על אדולף לוס. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית