בית

בבל , , 25/8/2019

                           

 

מועין בסיסו יפו בבטן הלוויתן

נֶשֶר מֵאֶבֶן אֲרוֹן קְבוּרָתוֹ

טָס בִּמְנוֹרָה

בִּכְנָפָיו פָרַץ אֶת הָגָדֵר.

רַעַל וּפְנִינָה בְּכוֹסֵךְ.

הִזָהֵר עִיוֵור…

דָּם וְנֵס בְּלִי יָרֵחַ.

עוֹבֶר בְּלִי רַעֲלָה -

חֻלְצוֹת "עוֹתְ'מָאן" הַמִּתְפּוֹרְרוֹת עַל הָיָּדַיִם,

וְקוּרְאַן הָטָבוּעַ בְּדָמִים

בְּכֹל מִפְרַש חֻלְצָה פּוֹעֶמֶת

וּפֶה עַל חֲצוֹצְרָה שְאוּלָה.

יָפוֹ עָדַיִין בְּבֶטֶן הַלִּוְויָתָן

צוֹלֵל בָּה בַּיָּמוֹת

הַלִּוְויָתָן תָּעַה בַּדֶּרֶךְ

הוֹי יַלְדִּי, מִי יַדְרִיךְ אֶת הַלִּוְויָתָן לְבֵיתוֹ

מִי יַחֲזִיר אוֹתוֹ לִדְרָכַיו?

מִי יִתְלֶה בְּצַוְארֵי

הַזְּאֵבִים הַשְּחוֹרִים הַלָּלוּ

פַּעֲמוֹנִים,

וְיַחֲשוֹק פַּעַם לַחֲזוֹר?


נכתב ב1966
ברשת מ-11/03/05
תרגום מערבית: פאדיה שקור

 

yafa48.jpg

מאי 1948, הבריחה מיפו

זוכרות את הנכבה בעברית

הנכבה היא אסון החרבת הישובים הפלסטינים וגירוש תושביהם ב-1948. האסון של העם הפלסטיני מושתק ואינו נוכח בנוף הפיסי והתרבותי בישראל. מטרתה של עמותת 'זוכרות' היא להביא להכרה בחוב המוסרי על העוול שגרמו המדינה ומוסדותיה לעם הפלסטיני, ולקדם את מימושה של זכות השיבה של הפליטים והפליטות. פעילותה של זוכרות כוללת: ארגון סיורים בישובים הפלסטיניים שהוחרבו בהדרכת פליטים ופליטות, שילוט שרידי הישובים ההרוסים, לימוד ותרגום לעברית של ההיסטוריה והגיאוגרפיה של הנכבה, בניית מאגר מידע ומפות על הנכבה, פיתוח אמצעים חינוכיים, אירגון הפגנות והשתתפות בפעילויות שמקיימים אירגוני פליטים.
זוכרות מאמינה כי נוכחותה של הנכבה בשפה העברית, נגישה לציבור היהודי שחי בארץ הזאת, תשנה את השיח הפוליטי באיזור, ותאפשר התקדמות לקראת פתרון צודק. >>>

 

תיאודור הרצל אלטנוילנד

יהודי וינאי צעיר ומשכיל, מואס בחייו ומצטרף לאציל גרמני למסע פרישות לאי בודד באוקינוס השקט. בדרכם מגלים את פלשתינה, כפי שנתגלתה להרצל בביקורו ב-1898: שוממה ופרובינציאלית. 20 שנה אח"כ, הם מגיחים מהאי, שבים לפלשתינה ומגלים לתדהמתם עולם חדש "אלטנוילנד". >>>

אלמוג בהר אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד

"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. >>>

יוסף אליהו שלוש פתח דבר

"התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>>

דוד אבידן הרחובות ממריאים לאט

מתוך ספרו הראשון של דוד אבידן "ברזים ערופי שפתיים". >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית