בית

בבל , , 14/12/2019

                           

 

יוסף אליהו שלוש "על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע" (טוק-בק של אחרי פורים)


לכבוד
הנהלת מערכת דאר היום
ירושלם

ח.נ.
נא להדפיס בעתונכם הנכבד בימים הקרובים, ובתודה למפרע.

בכבוד רב.

קראתי בעתון הארץ שבוע זה מאת הכתבן המכנה עצמו "מזג טוב" בנדון בחירת אסתר המלכה של שנה זו, ומבליט שהוא שמח הפעם שנבחרה בחורה ספרדית ומציע לתימנים להתכונן לשנה הבאה שיבחרו מהם, וממשיך להציע לשנים הבאות לקורדים ולפרסים ועוד, וגומר גם לבחור בערביה, והמזג טוב זה אומר להספרדים מתוך ליצנות הנה אל תאמרו שמקפחים את זכותם ומבליט שאין פרוד ח"ו בינינו יהודים אחים אנחנו ואפילו הערבים אתנו, בזה רואים שהמזג טוב הזה לא התכון לטהר אלא לטמא ולהוסיף עוד נדבך של פרוד, ברור מה שכתב מתוך קנאה ושכח שאסתר המלכה עצמה היא פרסית, לאמור מזרחית, על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע.

יהודי.

שמעון קורבמן רקטה שלוש

הזוכה בתואר המלכה אסתר בעדלאידע בתל אביב, 1927. >>>


נכתב בתל אביב, כמה ימים אחרי פורים 1927
ברשת מ-28/03/05

שלוש על המלכה אסתר

פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

 

אל הערביים

"הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. >>>

הציוניות והסוכנות

"חלק מהציוניים שבארץ מבליטים לנו בזמן האחרון, על-ידי נאומיהם באספות ומאמריהם בעיתונות, כי יש בעולם שני מיני יהודים, חלק מהם ציוניים וחלק אחר יהודים סתם. >>>

הרצל ויהודי יפו

עדותו של יוסף אליהו שלוש על ביקורו של הרצל ביפו בשנת 1898 ועל מפגש חטוף איתו בתחנת הרכבת של יפו. >>>

קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל

"חי נפשי שתמיד לא הייתי מבדיל אפילו במצפוני בין יהודי זה ליהודי אחר, אלא אחרי שנוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות הוא בזה שבני המזרח בכללם מסתפקים במועט וענייהם ויתומיהם וזקניהם וחוליהם אינם דורשים עזרה אלא ברגע האחרון עד שידם אינה משגת ועד שבאים מים עד נפש. >>>

פתח דבר

"התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>>

 

מישל וולבק, ברנאר-אנרי לוי אויבי הציבור

"ברנאר-אנרי לוי היקר, אין לנו שום דבר במשותף, כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי ... יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה
הצרפתיות, כפי שציין לאחרונה, בחוּמרה שצִדקתה עמה, המגזין 'טיים' ... >>>

אורי ניסן גנסין 'במה נזכרתי? ולמה?'

מכתב ליוליה טוקורוב, דצמבר 1907. >>>

לואיז כהן לכבוד ראש הממשלה גב' גולדה מאיר!

"...אנו רוצים לחזור לעיראק. עשרים שנה סבלנו חרפת רעב, הניחו לנו לצאת מישראל. אם תהיי כה אכזרית ולא תשחררי את בני אעזוב את ישראל בלעדיו אבקש מאומות העולם לפעול לטובתו." מתוך גליון מס' 12 של כתב העת "הכיוון מזרח". >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית