בית

בבל , הודפס ב, 21/10/2019

יוסף אליהו שלוש "על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע" (טוק-בק של אחרי פורים)

28/03/05


לכבוד
הנהלת מערכת דאר היום
ירושלם

ח.נ.
נא להדפיס בעתונכם הנכבד בימים הקרובים, ובתודה למפרע.

בכבוד רב.

קראתי בעתון הארץ שבוע זה מאת הכתבן המכנה עצמו "מזג טוב" בנדון בחירת אסתר המלכה של שנה זו, ומבליט שהוא שמח הפעם שנבחרה בחורה ספרדית ומציע לתימנים להתכונן לשנה הבאה שיבחרו מהם, וממשיך להציע לשנים הבאות לקורדים ולפרסים ועוד, וגומר גם לבחור בערביה, והמזג טוב זה אומר להספרדים מתוך ליצנות הנה אל תאמרו שמקפחים את זכותם ומבליט שאין פרוד ח"ו בינינו יהודים אחים אנחנו ואפילו הערבים אתנו, בזה רואים שהמזג טוב הזה לא התכון לטהר אלא לטמא ולהוסיף עוד נדבך של פרוד, ברור מה שכתב מתוך קנאה ושכח שאסתר המלכה עצמה היא פרסית, לאמור מזרחית, על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע.

יהודי.

שמעון קורבמן רקטה שלוש

הזוכה בתואר המלכה אסתר בעדלאידע בתל אביב, 1927. >>>



שלוש על המלכה אסתר

נכתב בתל אביב, כמה ימים אחרי פורים 1927
ברשת מ-28/03/05

ספרים מאת יוסף אליהו שלוש

פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

 

חומרים מאת יוסף אליהו שלוש

אל הערביים

"הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. >>>

הציוניות והסוכנות

"חלק מהציוניים שבארץ מבליטים לנו בזמן האחרון, על-ידי נאומיהם באספות ומאמריהם בעיתונות, כי יש בעולם שני מיני יהודים, חלק מהם ציוניים וחלק אחר יהודים סתם. >>>

הרצל ויהודי יפו

עדותו של יוסף אליהו שלוש על ביקורו של הרצל ביפו בשנת 1898 ועל מפגש חטוף איתו בתחנת הרכבת של יפו. >>>

קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל

"חי נפשי שתמיד לא הייתי מבדיל אפילו במצפוני בין יהודי זה ליהודי אחר, אלא אחרי שנוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות הוא בזה שבני המזרח בכללם מסתפקים במועט וענייהם ויתומיהם וזקניהם וחוליהם אינם דורשים עזרה אלא ברגע האחרון עד שידם אינה משגת ועד שבאים מים עד נפש. >>>

פתח דבר

"התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>>

 

http://readingmachine.co.il/home/articles/1112039199