בית

בבל , , 24/9/2014

                           

 

אינגבורג באכמן תמרון סתיו

אֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת, זֶה הָיָה אֶתְמוֹל, בְּכַסְפּוֹ חֲסַר-הָעֶרֶךְ
שֶׁל הַקַּיִץ בְּכִיסֵנוּ אֲנַחְנוּ שׁוּב שׁוֹכְבִים
עַל גְּבָבַת הַלַּעַג, בְּתִמְרוֹן הַסְּתָיו שֶׁל הַזְּמָן.
הַמְּנוּסָה אֶל הַדָּרוֹם אֵינָהּ מַעֲשִׂית בִּשְׁבִילֵנוּ, כְּפִי
שֶׁהִיא מַעֲשִׂית לַצִּפֳּרִים. מֵעֵבֶר, בָּעֶרֶב,
חוֹלֵפוֹת גּוֹנְדוֹלוֹת וְסִירוֹת-מִכְמֹרֶת, וּלְעִתִּים
פּוֹגֵעַ בִּי רְסִיס שַׁיִשׁ שְׂבַע חֲלוֹם,
בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי פְּגִיעָה לְיֹפִי, בָּעַיִן.

בָּעִתּוֹנִים אֲנִי קוֹרֵאת עַל הַקֹּר
וְעַל הַשְׁפְּעוֹתָיו, עַל שׁוֹטִים וּמֵתִים,
עַל מְגֹרָשִׁים, רוֹצְחִים וְרִבְבוֹת
שְׂדוֹת קֶרַח, אוּלָם רַק מְעַט מִמַּה שֶׁמְּנַחֵם אוֹתִי.
וְלָמָּה לֹא? בִּפְנֵי הַקַּבְּצָן, שֶׁבָּא בַּצָּהֳרַיִם,
אֲנִי טוֹרֶקֶת אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁכֵּן זוֹ עֵת שָׁלוֹם
וְנִתָּן לַחְשׂךְ מֵעַצְמֵנוּ מַרְאֶה זֶה, אַךְ
לֹא אֶת הַמָּוֶת חֲסַר הַשִּׂמְחָה שֶׁל הֶעָלִים בַּגֶּשֶׁם.

הָבָה נֵצֵא לְמַסָּע! הָבָה וּנְטַיֵּל מִתַּחַת לַבְּרוֹשִׁים
אוֹ אַף מִתַּחַת לַדְּקָלִים אוֹ בְּפַרְדְּסֵי הַהֲדָרִים
לִרְאוֹתָם בִּשְׁעַת־עַרְבַּיִם בִּמְחִירִים מוּזָלִים
שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם! הָבָה וְנִשְׁכַּח
אֶת הַמִּכְתָּבִים אֶל הָאֶתְמוֹל שֶׁנּוֹתְרוּ לְלֹא תְּשׁוּבָה.
הַזְּמַן מְחוֹלֵל פְּלָאִים. אוּלָם אִם בּוֹאוֹ לֹא קָרוּא,
וְעִם נְקִיפוֹת אָשָׁם: אֲנַחְנוּ לֹא בַּבַּיִת.

בְּמַרְתֵּף הַלֵּב, שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת, אֲנִי שׁוּב מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי
עַל גְּבָבַת הַלַּעַג, כְּתִמְרוֹן הַסְּתָיו שֶׁל הַזְּמָן.

 
תרגום מגרמנית: גיורא לשם

 

bachmann-chess.jpg

זמן שאול

שיר מאת המשוררת והסופרת האוסטרית החשובה, חברת קבוצת ה-47. תרגום ראשון לעברית מאת גיורא לשם. >>>

 

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

לוקאס ברפוס מאה ימים

אפריל 1994. ההמון משתולל בקיגאלי, והאזרחים הזרים מפונים בבהלה מרואנדה.
דויד, עובד הארגון השווייצרי לסיוע ולפיתוח, מאוהב באגָת, בתו של פקיד ממשלתי גבוה, ואינו מתייצב בזמן לטיסה האחרונה.
במשך מאה ימים הוא מסתתר בביתו. >>>

אילנה ברנשטיין פנטזמה: מחזור ראשון

נדרשתי למשמעת מלים, לקוצב שפתיים. רוחות הזמן לא נשאו לי חסד. נכשלתי בלשוני, טבעתי במים מוכים, אלוהים לא מרחם על ילדות. זה היה שיעורי הראשון, למדתי את יסוד המים. חיפשתי משפט להתחיל בו את היום, אבל המשפטים הטובים היו תפוסים. >>>

אותיות נשמה

מתוך פרק קיט בתהילים. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית