בית

בבל , , 19/2/2019

                           

 

הרולד פינטר זה פה

(ל-א.)

מַה הָיָה הַצְּלִיל הַזֶּה?

אֲנִי פּוֹנֶה לְאָחוֹר, אֶל הַחֶדֶר הַנִּרְעָד.

מַה הָיָה הַצְּלִיל הַזֶּה שֶׁבָּקַע מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה?
מַהוּ מְבוֹךְ הַאוֹר הַזֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ הוּא סוֹגֵר אוֹתָנוּ?
מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים,
פּוֹנִים לְאָחוֹר וְאָז חוֹזְרִים?
מַה שָׁמַענוּ?

הָיְתָה זוֹ נְשִׁימָתֵנוּ כְּשֵׁנִּפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה.

הַסְכִּיתִי. זֶה פֹּה.

 

נכתב ב1990
ברשת מ-21/10/05
תרגום מאנגלית: תומר ליכטש

 

pinter.jpg

פגישה

זהו עובי הלילה,
המתים-מכבר מביטים לעבר
המתים החדשים
הפוסעים לעמתם >>>

הפְּצצות

נגמרו המלים
כל שנותרו הן הפצצות >>>

הננס

"רָאִיתִי אֶת הַנַּנָס בְאֲוִיר הַצִּלְצוּלִים,
בַּלַּילָה בִּשְׁעַת הַקָּרָה."
תירגם מאנגלית: תומר ליכטש >>>

 

אלפרידה ילינק הפסנתרנית

האמא הזקנה של אריקה קוהוט רצתה בת פסנתרנית דגולה אבל קיבלה מורה לפסנתר. גם עכשיו, כשאריקה כבר בת 36 הן ישנות באותה המיטה. אריקה היא שפחה של אמה ושל המוסיקה, ובזמנה הפנוי היא משתעבדת לצרכנות של פורנו קשה. >>>

מחמוד דרוויש ערש הנוכרייה

"ערש הנוכריה" הוא ספרו האחרון של מחמוד דרוויש, שראה אור ב-1999 בהוצאת ריאד אלרייס בבירות. זהו קובץ שירי אהבה וגלות, שעולה מהם קולו הייחודי של דרוויש, הממשיך לחפש את מקורותיו במסורת עתיקת היומין של השירה הערבית. >>>

אינגבורג באכמן תמרון סתיו

אֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת, זֶה הָיָה אֶתְמוֹל, בְּכַסְפּוֹ חֲסַר-הָעֶרֶךְ
שֶׁל הַקַּיִץ בְּכִיסֵנוּ אֲנַחְנוּ שׁוּב שׁוֹכְבִים
עַל גְּבָבַת הַלַּעַג, בְּתִמְרוֹן הַסְּתָיו שֶׁל הַזְּמָן. >>>

דוד אבידן שיחות ששוחחו את עצמן

"תהליך-היצירה מעולם לא היה זהה בעיניי עם עבודה פיסית, אלא צימצומה עד למינימום, עד כדי ביטולה המוחלט". דוד אבידן מתוך המבוא ל"הפסיכיאטור האלקטרוני שלי". >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית