בית

בבל , , 20/11/2017

                           

 

יוסף אליהו שלוש אל הערביים

הנני מרגיש צורך נפשי להגיד דברים אחדים לאחינו המוסלמים.
אני אומר בכוונה "לאחינו" כי הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. שני עמים הנמצאים במצב שכזה והיושבים בארץ אחת צריכים לבוא לידי הבנה הדדית.
הנה עברה הצעקה במחנה – "המולדת בסכנה!" היהודים המתפללים על יד הכותל המערבי העמידו ארון קודש יותר גדול מאשר עד הנה וגם הקימו מחיצת בד בין הגברים והנשים. על ידי השתדלות באי כוחכם הצלחתם לשלוח יד גסה במקדש הזה, להפריע ולהכות את השופכים שיח לפני אביהם שבשמים ביום ובמקום הכי קדוש להם. וכשהעלובים והנעלבים התחילו לצעוק חמס על העוול שנעשה להם מצד הרשות אשר צריכה היתה להגן עליהם, אתם מתאספים בבתי כנסיות שלכם, מכריזים מלחמה קדושה על היהודים המתנפלים כביכול על המקומות הקדושים שלכם, מאיימים בהפגנות ובמקלות, שולחים טלגרמות לכל העולם והכל מוכן לשפיכת דמים ולמלחמה בחילול הקודש.
איזה חילול הקודש?
האם יעלה על דעת מי מכם שיימצא אף יהודי אחד החפץ לנגוע במקום הקדוש שלכם? ההיה כדבר הזה לעולמים? עם ישראל, הנרדף והנהרג במשך אלפיים שנה על אמונתו ועל דתו, יודע להעריך רגש הערצה לקודשי עם אחר; העם כזה ישלח יד לשלול ממי שהוא את קנייני אמונתו ומסורתו?!
הן רבים מאיתנו שחונכו על ברכי ההשכלה המודרנית מרכזים את כל מאודם ומרצם ביצירת ערכים כלכליים ותרבותיים שאינם תלויים במסורת הדתית, ואלה שלומי אמוני ישראל השואפים להגשמת האידאל הנשגב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", הלא הם עומדים ברומה של האמונה הצרופה באל אחד ומביטים גם על בית מקדשנו כעל "בית תפילה לכל העמים". איך אפשר אפוא הדבר שנבוא לידי אבסורד כזה של התנגשות דתית בין יהודים וערביים מוסלמים בארץ ישראל?
שולל מוליכים אתכם, אחי הטובים, אלה העושים פוליטיקה ברגשיכם הדתיים והחפצים להעבירכם על מידותיכם של סבלנות ושל אחווה. הלא גדול ונערץ הוא אלוהינו, אלוהי האלוהים, והוא מקשיב ומאזין לכל התפילות, מאיזה עם ובאיזו שפה שלא תעלינה אליו אל השמים. האם עינכם צרה במקום העלוב הזה אשר על ידי הכותל המערבי, השריד היחידי לשבורי הלב הבאים לשפוך את נפשם לפני קונם ולהתאחד במקום הזה בתפילתם עם יוצר העולם? איזו הזדמנות יפה היתה לכם להראות גודל נפש ורוחב לב לו בא המופתי שלכם אחרי מעשה האלימות המחפיר של יום הכיפורים ואמר למושל ירושלים – אל נא באפך, אדוני, הנח להם לבני ישראל ויתפללו לאלוהים כמצווה עליהם על ידי משה נביאם. כי הלא זהו תפקידו של כהן עליון, להשכין שלום בין איש ורעהו ובין עם למשנהו.
בימי שלטון הטורקים היו אנשי הצבא המוסלמים שומרים על הסדר על קבר ישוע הנוצרי, ולא נתנו לבני הכתות הנוצריות השונות לבוא לידי הכאות. היום אתם חפצים להביא לידי כך ששוטרים נוצרים יופקדו עלינו שלא נבוא לידי הכאות במקומות הקדושים שלנו? חלילה לנו מדבר כזה. בינינו לבין עצמו נסדר את יחסנו אל המקומות הקדושים לנו, ואל נא ניתן לאיש לעשות מקניינינו הקדושים קרדום לחפור בו חפירות פוליטיות לריב ומדנים בין אחים.
נושיט נא איש לרעהו יד אחווה ושלום במקום התפילה על יד הכותל, ואלוהי השמים ישפית שלום בינינו עד עולם.

הערה:
הדברים נכתבו ימים אחדים לאחר תקרית הכותל שארעה בעיצומו של יום הכיפורים של שנת תרפ"ט (24.9.1928). שוטרים בריטים, שהגיעו לכותל במהלך התפילה, ביקשו להסיר מחיצה שהציבו במקום המתפללים היהודים כדי לחצוץ בין גברים לנשים, בטענה כי הדבר מפר את הסטטוס קוו באתר הקדוש. המתפללים ראו בכך פגיעה קשה בקדושת היום והמקום, והתפתחה תגרה בה נפגעו מספר מתפללים. תקרית זו פתחה שנה של מתיחות דתית ולאומנית שמוקדה הר הבית, במהלכה העלו מנהיגי הערבים, ובראשם המופתי חג' אמין אלחוסיני, את הטענה כי היהודים מנסים להשתלט על קודשי האסלאם במקום. לשיאה הגיעה המתיחות סביב תשעה באב של שנת תרפ"ט, בסדרה של הפגנות ותקריות בין יהודים לערבים בירושלים. כשבוע לאחר מכן, ביום שישי, 23.8.1929, פתחו מתפללים מוסלמים, שסיימו את תפילת יום השישי בהר הבית, במהומות שכוונו נגד היהודים, מהומות שהציתו גל של מעשי הרג ואלימות המוכרים כיום בשם "מאורעות תרפ"ט".


נכתב ב6 אוקטובר 1928
ברשת מ-27/01/06
עורך: אור אלכסנדרוביץ'

 

jerusalem1928.jpg

ירושלים, 1928

פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

 

הציוניות והסוכנות

"חלק מהציוניים שבארץ מבליטים לנו בזמן האחרון, על-ידי נאומיהם באספות ומאמריהם בעיתונות, כי יש בעולם שני מיני יהודים, חלק מהם ציוניים וחלק אחר יהודים סתם. >>>

הרצל ויהודי יפו

עדותו של יוסף אליהו שלוש על ביקורו של הרצל ביפו בשנת 1898 ועל מפגש חטוף איתו בתחנת הרכבת של יפו. >>>

קול קורא להספרדים ולעדות המזרח בארץ ישראל

"חי נפשי שתמיד לא הייתי מבדיל אפילו במצפוני בין יהודי זה ליהודי אחר, אלא אחרי שנוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות הוא בזה שבני המזרח בכללם מסתפקים במועט וענייהם ויתומיהם וזקניהם וחוליהם אינם דורשים עזרה אלא ברגע האחרון עד שידם אינה משגת ועד שבאים מים עד נפש. >>>

פתח דבר

"התאמצתי כפי יכולתי לרשום את זיכרונותי למען יישארו לבני משפחתי אחרי, וגם להמעוניינים בתולדות ובהתפתחות היישוב העברי ביפו, ועל היחסים הטובים ששררו בינינו ובין שכנינו הערבים במשך תקופה של עשרות שנים עד בואם של 'גואלי' ארצנו האנגלים. >>>

"על כן לכל הפחות הכתבן הזה היה צריך לחתום שמו הפעם לא מזג טוב אלא מזג רע" (טוק-בק של אחרי פורים)

מכתב למערכת עיתון דואר היום מיוסף אליהו שלוש בעניין דיווח העיתון על בחירת בת אחיו רקטה שלוש לאסתר המלכה של שנת 1927.
(מהארכיון הציוני) >>>

 

אפרת רומן-אשר עירושלם

אבישג איילון, הילדה הראשונה של ירושלים המאוחדת ויתומת מלחמת יום כיפור, היא אמנית מיצג הנמצאת רגע לפני הפרויקט שאמור להיות שיא חייה. היא חופרת בור בגיא בן הינום שאליו היא מתכוונת להיכנס ולשהות בו תשעה חודשים. בסופו של דבר, היא תהרה שם את המשיח. >>>

יוסי יונה ויהודה שנהב רב-תרבותיות מהי?

הספר מציע ניתוח אנליטי וחריף המפריך כמה מן "האמיתות" המקובלות בשיח הציבורי בנוגע לרב-תרבותיות. חשיבותו של הספר מתחדדת לנוכח קיומו של דיון שטחי ופשטני ברב-תרבותיות המתנהל בשנים האחרונות בישראל. >>>

מיקי קרצמן חרדים 3

מיקי קרצמן האפיפיור ויאסר ערפאת

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית