בית

בבל , , 21/8/2017

                           

 

מישל וולבק, כרונולוגיה

1958 - 
מישל תומס נולד ב- 20 בפברואר במושבה הצרפתית באי לה ראוניון (על פי הביוגרפיה הלא רשמית של דני דמונפיון, הוא נולד ב- 1956). אמו היתה רופאה מרדימה ואביו מדריך טיפוס בהרים.  לעדותו של וולבק, הם לא התעניינו בו. לאחר שהתגרשו זמן לא רב אחר כך, עבר וולבק להתגורר אצל סבו וסבתו מצד אמו באלז'יר. ארבע שנים אחר כך נולדה לו חצי אחות. בכמה ראיונות סיפר וולבק שבשנות הששים והשבעים אמו היתה היפית וחיתה ברביירה הצרפתית. במקומות אחרים סיפר שהתאסלמה ונישאה למוסלמי. 

1964 –
בגיל שש עובר לצרפת לגור אצל סבתו מצד אביו, שאת שמה, וולבק, יאמץ כפסבדונים. בטקסט אוטוביוגרפי מאוחר מ- 2005 שהתפרסם באינטרנט בצורת בלוג תחת הכותרת למות, טוען וולבק כי עבר מאלז'יר לצרפת ב- 1962.

1975-
נכנס לבית ספר גבוה לאגרונומיה.

1978-
סבתו מתה. וולבק מביים סרט קצר גביש של סבל.
יוצר קשר עם חוגים ספרותיים בתחום השירה.

1980-
מסיים את לימודי האגרונומיה ומקבל דיפלומת מהנדס אגרונום. הוא מתחתן ועובר תקופה של שנה וחצי כמובטל. שנה אחר כך, בנו אטיין נולד. וולבק מוצא עבודה בתחום המחשבים. אחרי כישלון נישואיו הוא שוקע בדיכאון עמוק ומאושפז כמה פעמים במחלקות פסיכיאטריות.

1982-
מביים סרט קצר, חוסרי איזון.

1985-
פוגש את מישל בולטו שמפרסם את שיריו בכתב העת לה נובל רוו דה פארי.


1991-
שני ספריו הראשונים רואים אור: ה"פ לאבקראפט, נגד העולם, נגד החיים בהוצאת לה רושה ולהישאר בחיים, שיטה בהוצאת לה דיפרנס.
מנתק את קשריו עם אמו לאחר ויכוח שניטש בינה לבין בנו בן העשר על מלחמת המפרץ הראשונה.

1992-
רואה אור קובץ השירה הרדיפה אחר האושר בהוצאת לה דיפרנס.

1994- 
הרומן הראשון של וולבק, הרחבת תחום המאבק , יוצא בהוצאה הקטנה של מוריס נאדו, עורך ספרותי ותיק ונחשב ועורך כתב העת הספרותי לה קאנזן ליטרר, שגילה כמעט שלושים שנה קודם את ז'ורז' פרק. הספר זוכה להצלחה ביקורתית, נמכר ב- 20,000 עותקים ומעורר תשומת לב רבה.

1996 –
רואה אור קובץ שירים כיוון המאבק, הספר הראשון של מישל וולבק שיוצא בהוצאת פלמריון בעריכת רפאל סוראן. הספר זוכה בפרס פלור לשירה לשנת 1996.

1997 –
מהדורה חדשה ומורחבת בהוצאת פלמריון של להישאר בחיים בצרוף הקובץ  הרדיפה אחר האושר

1998 –
רואים אור: הספר התערבויות, אוסף ראיונות ומאמרים שהתפרסמו בתקשורת, הטקסט גישות בתעייה בתוך האוסף עשרה שכינס טקסטים משל עשרת הדמויות הבולטות בספרות הצרפתית הצעירה.
בסוף הקיץ יוצא הרומן החלקיקים האלמנטריים. בעקבות החלטה של בית משפט, וולבק נאלץ לגנוז את המהדורה הראשונה של הרומן ולהחליף את שם המחנה הניו אייג'י המופיע בספר מ"החלל של האפשרי" ל"המקום לשינוי".  לאחר שמפסיד את פרס הגונקור, הרומן עומד במרכזה של מחלוקת ציבורית חסרת תקדים, מוכר יותר מחצי מליון עותקים בצרפת, מיתרגם ליותר מ- 30 לשונות, הופך לרב מכר ענקי באירופה, ומקנה בסופו של דבר לוולבק את פרס IMPAC דאבלין הבינלאומי.
וולבק נישא למארי-פייר גוטייה.

1999 –
מישל וולבק יוזם את הסרטת הרומן הראשון  הרחבת תחום המאבק עם הבמאי פיליפ הארל. רואה אור קובץ השירים רנסאנס.
בעקבות השערורייה סביב החלקיקים האלמנטריים, עובר וולבק להתגורר באירלנד, בתחילה בדבלין ולאחר מכן בדרום האי, במחוז קורק.
באביב מישל וולבק מגיע לביקור קצר בישראל בהזמנת המכון הצרפתי בתל אביב והוצאת בבל, ונושא דברים קצרים בכנס בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.
וולבק מאמץ את קְלֵמַן, כלב מסוג אייריש קורגי (הסוג שמופיע על הלוגו של מכוניות המשחק של חברת "קורגי").

2000 –
מוציא אלבום מוזיקה ראשון, נוכחות אנושית, שבו הוא מקריא טקסטים על רקע מוזיקה אלקטרונית של ברנאר בורגאלה. הוא מופיע עם בורגאלה וההרכב שלו טריקטל ביץ' משין בכמה פסטיבלי רוק וזוכה להצלחה גדולה.
הנובלה לנזרוטה, שבה מופיעים המרכיבים הראשונים של הרומן אפשרות של אי, רואה אור במהדורה מוגבלת לקוראי כתב העת אל. ואחר כך בהוצאת פלמריון בקופסה מהודרת הכוללת אלבום תצלומי צבע שצילם וולבק באי הקנארי.

2001 –
הרומן פלטפורמה העוסק ביחסים בין המערב, המזרח הרחוק והמזרח התיכון ובמפגש בין הזכר המערבי, תעשיית המין בעולם השלישי והטרור האיסלמי רואה אור שבועות ספורים לפני הפיגוע במרכז הסחר העולמי.
וולבק מביים סרט ארוטי הנהר. הסרט מוקרן בערב של תחנת הטלוויזיה "קנאל פלוס" בערב המוקדש לסופרים ולפורנו. יחד איתו מוקרן סרטים מוקדמים יותר של וולבק, גביש של סבל מ- 1978 וחוסרי איזון מ- 1982.
המהדורות בעברית של הרומנים החלקיקים האלמנטריים בתרגום מיכל סבו והרחבת תחום המאבק בתרגום עמית רוטברד יוצאות בהוצאת בבל.

2002 –
אירגונים מוסלמיים מגישים תביעה נגד וולבק לאחר שצוטט בראיון אומר כי "האיסלם הוא הדת הכי מטומטמת". הוא מזוכה בסוף השנה, לאחר ששורה של אינטלקטואלים צרפתיים באו להעיד לטובתו בבית המשפט בפריז.

2003 –
וולבק עובר להתגורר בספרד. כותב מלים לשיר של הזמר אלאן שמפור בדיוק לפני האהבה. הספר וולבק, למעשה של הסופר דומיניק נוגז רואה אור
רואה אור הספר וולבק, זרע ודם מאת מוריאל-לוסי קלמן.
המהדורה העברית של הרומן פלטפורמה בתרגום מיכל סבו רואה אור בהוצאת בבל.

2005 –
מישל וולבק עובר מהוצאת פלמריון להוצאת פייאר, שמשלמת לו מקדמת ענק חסרת תקדים של 1 מליון יורו. במהלך השנה יוצאים כמה ספרים על וולבק, ביניהם הביוגרפיה הלא רשמית של וולבק של דני דמונפיון, וולבק או הפרובוקציה התמידית מאת ז'אן פרנסואה פטריקולה וז'וזף ווברה וכן ספר בשם הצילו, וולבק חוזר מאת אריק נולו, קריסטוף אבסי וז'אן-לו שיפלה.
בסוף השנה רואה אור בהוצאת פייאר הרומן אפשרות של אי . הספר זוכה בפרס Interallié, מוכר כרבע מליון עותקים, ומתורגם לעשרות לשונות.


2007 –
המהדורות העבריות של אפשרות של אי בתרגומה של לנה אטינגר ושל להישאר בחיים בתרגומה של רמה איילון רואות אור בהוצאת בבל.
ברשת מ-22/12/06

houellebecq-kid.jpg

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית