בית

בבל , , 23/10/2019

                           

 

אורי ניסן גנסין 'במה נזכרתי? ולמה?'
ליוליה טוקורוב
 
עמק שושנים, טבת [שנת 1907]
 
רבה התוגה, יוליה, במה נזכרתי? ולמה? המדוחים הללו. שם, במדינת-הדמדומים הרחוקה, היו אורות לבבי מזהירים. זה היה בשכבר הימים. את, כמדומה, ישנת אז, עכשו – מהם שכבר היו לצללים ומהם שעדיין הם גוססים... יוליה, יוליה! שקי לגוליה ואל תעניני.
 
אוריניסן

'האמת היחידה, הקימת לעד: ראשי האילנות של אותו מקום'

מכתב למ. הופנשטיין, ינואר 1913. >>>

'אותה קדחת שבנפש, המבקשת גם היא את תקונה בטלטול'

מכתב לר. שמעונוביץ', מאי 1912. >>>

'ואני אדם חלש, לא עלינו ויצרי כל כך חזק'

מכתב לי.פיכמן, פברואר 1909. >>>

'הלא תהיה לנו גאולה, הלא תהיה!'

מכתב לי.ח ברנר, אוגוסט/ספטמבר 1904. >>>

'אבל מה יהי סוף דבר?'

מכתב לי.ח ברנר, מאי 1904. >>>

 

מישל וולבק, ברנאר-אנרי לוי אויבי הציבור

"ברנאר-אנרי לוי היקר, אין לנו שום דבר במשותף, כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי ... יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה
הצרפתיות, כפי שציין לאחרונה, בחוּמרה שצִדקתה עמה, המגזין 'טיים' ... >>>

לואיז כהן לכבוד ראש הממשלה גב' גולדה מאיר!

"...אנו רוצים לחזור לעיראק. עשרים שנה סבלנו חרפת רעב, הניחו לנו לצאת מישראל. אם תהיי כה אכזרית ולא תשחררי את בני אעזוב את ישראל בלעדיו אבקש מאומות העולם לפעול לטובתו." מתוך גליון מס' 12 של כתב העת "הכיוון מזרח". >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית