בית

בבל , , 15/9/2019

                           

 

אורי ניסן גנסין 'אותה קדחת שבנפש, המבקשת גם היא את תקונה בטלטול'

לר. שמעונוביץ

 
[27/5.12, פוצ'פ]
 
שמעונוביץ החביב,

זה עתה באתי הביתה ומצאתי את שלושת מכתביך יחד והריני ממהר להשיב לך, שבשעה זו מסרתי את ספורי בכדי שיעתיקוהו ומיד כשתגמר העתקתו, אני ממציאו לך. זה יהיה ביום הרביעי לשבוע זה, כפי שהבטיח לי אותו בחור.
ואתה תסלח לי, שמעונוביץ חביב, שבעים ושבע, אף על פי, שהאשם היחידי בדבר הייתי אני בלבד. אילו היו יודעים פה להיכן הלכתי, ודאי שהיו ממציאים לי לשם את מכתביך במועדם; אבל אני לא אמרתי פה כלום – משום... משום שבעיקרו של דבר, כשקראתי היום במכתבך שלך את הדברים: "להיכן אתה נוסע" – לא ידעתי מה אענה לך. לא היתה זו אותה נסיעה, שאנו רגילים בה, אלא – "כך". זוהי אותה קדחת שבנפש, המבקשת גם היא את תקונה בטלטול ממקום למקום. עכשו אני שוב פה.
 
והנני שלך בחבה
א. גנסין
 

'האמת היחידה, הקימת לעד: ראשי האילנות של אותו מקום'

מכתב למ. הופנשטיין, ינואר 1913. >>>

'ואני אדם חלש, לא עלינו ויצרי כל כך חזק'

מכתב לי.פיכמן, פברואר 1909. >>>

'במה נזכרתי? ולמה?'

מכתב ליוליה טוקורוב, דצמבר 1907. >>>

'הלא תהיה לנו גאולה, הלא תהיה!'

מכתב לי.ח ברנר, אוגוסט/ספטמבר 1904. >>>

'אבל מה יהי סוף דבר?'

מכתב לי.ח ברנר, מאי 1904. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית