בית

בבל , , 18/10/2019

                           

 

אורי ניסן גנסין 'האמת היחידה, הקימת לעד: ראשי האילנות של אותו מקום'

למ. הופנשטיין

 
[מאנטאג, אפנים, ורשה, כ"א ינואר שנת 1913]
 
משקה היקר שלי,

הרבה המה לבי, בקראי את דבריך שבגלויה האחרונה. אח, ידידי היקר – זוהי האמת  ה י ח י ד ה, הקימת לעד: ראשי האילנות של אותו מקום... מי כבר מדבר ע"ד קורסיט! אילו היו משיבים לי, לפחות, את ההויזען [מכנסים] ואת הנעלים, כי שוכב אני בבית-החולים של התינוק ישו רק בתחתונים, במחילה, לבד וכוח אין לי ומה יהיה הסוף, משקה – ל"אלהים" פתרונים! כתוב לי, אח טוב, כתוב, כי בדבריך אני מוצא תמיד איזה דבר, שכחתי. בדבר מחלתי – הס.
אל תגידה בגת, כי איני רוצה, שיוליכו את הקול לבית הרב שבפוצפ. הלא תבינה. אח, משקה, משקה – העוד יבוא יום ונצחק יחד את צחוק המתים הנוגה שלנו? רואה אתה! באו ימים, שגם על צחוק שכזה אתה חס! משקה! יקר שלי! אני מחבקך ומנשקך.
 
שלך, אוריניסן.

'אותה קדחת שבנפש, המבקשת גם היא את תקונה בטלטול'

מכתב לר. שמעונוביץ', מאי 1912. >>>

'ואני אדם חלש, לא עלינו ויצרי כל כך חזק'

מכתב לי.פיכמן, פברואר 1909. >>>

'במה נזכרתי? ולמה?'

מכתב ליוליה טוקורוב, דצמבר 1907. >>>

'הלא תהיה לנו גאולה, הלא תהיה!'

מכתב לי.ח ברנר, אוגוסט/ספטמבר 1904. >>>

'אבל מה יהי סוף דבר?'

מכתב לי.ח ברנר, מאי 1904. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית