כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.
לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.
כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.
בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,
פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.
עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

[1911]

תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי

(מתוך קונסטנדינוס קוואפיס, כל השירים. הוצאת כרמל)

הערת המתרגם:
השיר נכתב בגרסה ראשונה, בשנת 1894, בגרסה סופית, לאחר עריכות חוזרות ונשנות ב-1910, פורסם ב-1911. אחד מן הידועים שבשירי קוואפיס, על נושא הומרי, אך הפעם, בשונה מכל יתר השירים על נושאים מתוך יצירות הומרוס, שיר המתייחס ל'אודיסאה' ולא ל'איליאס'. השיר מאזכר דמויות ומעמדים ידועים מתוך ה'אודיסאה' - איתקה היא האי שאודיסאוס היה מלכו, הלסטריגונים וקיקלופס הם מפלצות שבהן נתקל אודיסאוס בדרכו חזרה לאי שלו מטרויה, פוסידון הוא האל העוין את אודיסאוס ורודף אותו וכו' - אך לשיר משמעות סמלית-כללית ברורה, דבר הניכר בעליל מתוך טור-הסיום המדבר בלשון רבים, לשון הכללה, על ה'איתקות' שבחיי אנוש, כל אנוש. גם שמו של קיקלופס ניתן בלשון רבים, לשם אותה הסמלה-הכללה. רוברט לידל, בביוגרפיה 'קוואפי' (עמ' 154) מעיר כי ייתכן שקוואפיס "חייב את הרמז להיווצרותו של השיר" לשירו של פטרוניוס "דבר-עידוד לאוליסס".

מחכים לברברים

ירד הלילה ולא באו הברברים
וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים
שאין בכלל ברברים בסביבה. >>>

יקי מנשנפרוינד הכובש והכלב

רומאנסה פסוודו-היסטורית על אלכסנדר הגדול ודיוגנס הקיניקן. ספרו השני של יקי מנשנפרוינד >>>

פרידריך הלדרלין היפריון או הפרוש ביוון

היפריון הוא הרומן היחידי שכתב הלדרלין. במרכזה של יצירת מופת זו ניצב היפריון, צעיר אידיאליסט ביוון של המאה ה- 18 הכבושה על ידי התורכים. היפריון רואה אור עתה לראשונה בעברית, בתרגום מופת של שמעון זנדבנק. >>>

דניאל סטברו הנרטיב מאחור שתוי

לוקח הרף עין לזהות עולם. לזהות את העולם עם הסיפור שהוא חייך, כשאומרים את זה באמונה. עדיין חשוך בחוץ, ואני בחלק הטוב של הסיפור. אני בגלות. גלות אמיתית, פוליטית, מטאפיזית, אני חייל של הנרטיב. וכן, הרחקתי את עצמי ממנה. >>>

גירסה להדפסה