 |
|
בבל , , 17/5/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
אלמוג בהר
ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים
הָרוֹאֶה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדוֹ וְאָז יִתְפֹּר הַקֶּרַע שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגָדָיו עֲשׂוּיִם קְרָעִים קְרָעִים. וִימַהֵר וְיֵצֵא וִיחַפֵּשׂ אַחַר חַיִּים בָּעִיר בְּכָל סִמְטָה וּבְכָל לָשׁוֹן שֶׁלֹּא נִהְיֶה בּוֹכִים שָׁוְא מְרֻבִּים קִינוֹת עַל אֲסוֹן בַּת-צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם כְּבָר בְּנוּיָה בִּנְיַן-עוֹלָם וְכָל-שְׁעָרֶיהָ שׁוּב אֵינָם שׁוֹמֵמִין. אֲנִי יָצָאתִי וּמָצָאתִי חָתוּל עוֹבֵר בְּתַחֲנַת בִּקֹּרֶת שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה וּמִתְלַבֵּט מוּל הַכֹּתֶל בֵּין עֶזְרַת נָשִׁים וּגְבָרִים וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים רַבִּים חַיִּים חַיִּים כָּל אֶחָד בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת נָשִׁים וַאֲנָשִׁים חַיִּים בִּשְׂפַת אֲבִיהֶם וּשְׂפַת אִמָּם בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם וּשְׂפַת הַדֶּרֶךְ בִּשְׂפַת הַחִיּוּכִים שֶׁלָּהֶם וּשְׂפַת הַיֵּאוּשִׁים הַגְּדוֹלִים. וְקָרַעְתִּי קֶרַע גָּדוֹל עַל מַחְשְׁבוֹת הָרַעַשׁ וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל לִבִּי הָרוֹדְפוֹת אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹתַי כֻּלָּם. וְלֹא אִחִיתִי הַקֶּרַע שֶׁיִּהְיוּ מְזַהִים כֻּלָּם שֶׁפָּקַד אוֹתִי הָאָסוֹן, וְיִקְרְאוּ: הָרוֹאֶה אָדָם בְּחֻרְבָּנוֹ יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדּוֹ וְיִמָּנַע מִכְּתִיבַת שִׁירִים שֶׁלֹּא תְּהֵא נַפְשׁוֹ עֲשׂוּיָה קְרָעִים קְרָעִים. וְאִם עוֹד הָיְתָה שׁוֹרָה רוּחַ הַנְּבוּאָה בָּעִיר הַזֹּאת הָיִיתִי עוֹלֶה עַל אַחַד הֶהָרִים וּמִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹפִי לְהָקִים מַחְתֶּרֶת נֶגֶד הַצַּעַר סוֹפִי לִשְׁלֹחַ גְּדוּדִים שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצָּם שֶׁל הַקִּצִּין סוֹפִי לִחְיוֹת בָּעִיר הַזֹּאת. מתוך הספר "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", עם-עובד, 2008 |
|
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. >>>
את מלמדי התינוקות והדרדקים היו מביאים כבכל שנה לַחדר ביום הראשון ללימודים קשורים בחבלים >>> הערבית שלי אילמת עכשו הלב הוא נר מכיון שהיה עיור אני קונה לי רחמי נייר בפסוקי דיו לפי שהיה עסוק במדידתם של אחרים, לא מדד את עצמו. והמידות שמצא חלקן טובות, כמה רעות, רבות הבינוניות. ורשם אותן בפנקסו, כדרך שחקלאי רושם יבולים, עם הרבה רגש אבל גם עם מידה של עִסקיוּת. >>>
הנה יומנו של ציון טהרני, בחור ספרדי בן שבע עשרה תם וירא שמים, המתקבל ללימודים בישיבת אישרביץ בירושלים, ישיבה ליטאית מהוללת שבה לומדים גדולי עולם מזה שנים רבות, עוד משנת התקע"ב, אז נוסדה במחוז פינסק שברוסיה הלבנה. >>> סיפור פשוט: חייל משוחרר הולך לאוניברסיטה, לומד שפות, גומר תואר ראשון בבלשנות. אמא לוחצת להמשיך לתואר שני. הודו לא קוסמת לו, סמים הוא לא אוהב. יש לו חברה, יפה אבל נודניקית. מה עושים? הולכים לעבוד במרכז לבריאות הנפש, באמצע הדרך בין ירושלים לבית-שמש. >>> צבי אלחייני ארכיטקטורה יודאיקה מחוסנים מפני ביקורת אדריכלות עקבית, שאיננה - תוכננו, נבנו ונחנכו השנה בישראל עשרות מבנים שמבטיחים את המשך הגזע הדפוק של האדריכלות הישראלית–יהודית. מתוך סטודיו 162 (אוקטובר-נובמבר 2005). >>> צבי אלחייני במאמר מגליון מס' 2 של "מעין": בסוף שנות השישים הציע ספדיה לחפור את שרידי הכותל המערבי ולחשוף תשעה מטרים נוספים של אבן, אחרי כמעט ארבעים שנה, הוא יישם את הרעיון ברמת אביב. >>>
|
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
