בית

בבל , , 23/7/2019

                           

 

אלמוג בהר ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים

הָרוֹאֶה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ
יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדוֹ
וְאָז יִתְפֹּר הַקֶּרַע
שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגָדָיו עֲשׂוּיִם קְרָעִים קְרָעִים.

וִימַהֵר וְיֵצֵא וִיחַפֵּשׂ אַחַר חַיִּים בָּעִיר
בְּכָל סִמְטָה
וּבְכָל לָשׁוֹן
שֶׁלֹּא נִהְיֶה בּוֹכִים שָׁוְא
מְרֻבִּים קִינוֹת עַל אֲסוֹן בַּת-צִיּוֹן
וִירוּשָׁלַיִם כְּבָר בְּנוּיָה בִּנְיַן-עוֹלָם
וְכָל-שְׁעָרֶיהָ שׁוּב אֵינָם שׁוֹמֵמִין.

אֲנִי יָצָאתִי וּמָצָאתִי חָתוּל עוֹבֵר בְּתַחֲנַת בִּקֹּרֶת שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה
וּמִתְלַבֵּט מוּל הַכֹּתֶל בֵּין עֶזְרַת נָשִׁים וּגְבָרִים
וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים רַבִּים חַיִּים חַיִּים כָּל אֶחָד בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת
נָשִׁים וַאֲנָשִׁים חַיִּים בִּשְׂפַת אֲבִיהֶם וּשְׂפַת אִמָּם בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם
וּשְׂפַת הַדֶּרֶךְ בִּשְׂפַת הַחִיּוּכִים שֶׁלָּהֶם וּשְׂפַת הַיֵּאוּשִׁים הַגְּדוֹלִים.
וְקָרַעְתִּי קֶרַע גָּדוֹל
עַל מַחְשְׁבוֹת הָרַעַשׁ וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל לִבִּי
הָרוֹדְפוֹת אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹתַי כֻּלָּם.

וְלֹא אִחִיתִי הַקֶּרַע
שֶׁיִּהְיוּ מְזַהִים כֻּלָּם שֶׁפָּקַד אוֹתִי הָאָסוֹן, וְיִקְרְאוּ:
הָרוֹאֶה אָדָם בְּחֻרְבָּנוֹ
יִקְרַע קֶרַע בְּבִגְדּוֹ
וְיִמָּנַע מִכְּתִיבַת שִׁירִים
שֶׁלֹּא תְּהֵא נַפְשׁוֹ עֲשׂוּיָה קְרָעִים קְרָעִים.

וְאִם עוֹד הָיְתָה שׁוֹרָה רוּחַ הַנְּבוּאָה בָּעִיר הַזֹּאת
הָיִיתִי עוֹלֶה עַל אַחַד הֶהָרִים
וּמִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹפִי לְהָקִים מַחְתֶּרֶת נֶגֶד הַצַּעַר
סוֹפִי לִשְׁלֹחַ גְּדוּדִים שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצָּם שֶׁל הַקִּצִּין
סוֹפִי לִחְיוֹת בָּעִיר הַזֹּאת.





מתוך הספר "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", עם-עובד, 2008

אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד

"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. >>>

 

ילדיו של מלך

את מלמדי התינוקות והדרדקים היו מביאים כבכל שנה לַחדר ביום הראשון ללימודים קשורים בחבלים >>>

הערבית שלי אילמת

הערבית שלי אילמת
חנוקה מן הגרון
מקללת את עצמה
בלי להוציא מלה >>>

אלהים ישמור

עכשו הלב הוא נר
אללה יוסתור אהובה מפני הרוח
עכשו הגוף הוא אדמה
אללה יוסתור אהובה מן הבצורת >>>

*

מכיון שהיה עיור
לא שם לב ללועגים לתרבושו
והמשיך חובש אותו בארץ קדשו
בוקר בוקר על ראשו >>>

שיר בחמישה מובנים

אני קונה לי רחמי נייר בפסוקי דיו
ומבקש את סליחת השקיעה על עורפי המלוהט.
אני מחבר בין צלילים שיש להם מובן רק בעברית
ומבקש לקסום את דרכך אלי, אל הדף הזה. >>>

מדידות

לפי שהיה עסוק במדידתם של אחרים, לא מדד את עצמו. והמידות שמצא חלקן טובות, כמה רעות, רבות הבינוניות. ורשם אותן בפנקסו, כדרך שחקלאי רושם יבולים, עם הרבה רגש אבל גם עם מידה של עִסקיוּת. >>>

 

מחמוד דרוויש ערש הנוכרייה

"ערש הנוכריה" הוא ספרו האחרון של מחמוד דרוויש, שראה אור ב-1999 בהוצאת ריאד אלרייס בבירות. זהו קובץ שירי אהבה וגלות, שעולה מהם קולו הייחודי של דרוויש, הממשיך לחפש את מקורותיו במסורת עתיקת היומין של השירה הערבית. >>>

דביר צור משה בהיפוך אותיות

משה שקורא לעצמו אפרים, חושב שהוא המשיח החדש. ברגע של אשמה, בטקס בר המצווה שלו, הוא מבין שההשגחה העליונה סימנה ועליו לצאת למסע.
בת לווייתו הקבועה היא ציפור קנרי שמדקלמת פרקי תהילים, ומשימתו היא אריגת כפורת משמותיהם של המתים. >>>

חנא אבו חנא דיאלוג בין פרסות לדשאים

"הויכוח בין פרסות הסוסים לדשאים
אינו מכרע על -ידי הפרסות במרוצת העונות"
-כך פסק המרחב,
"על דעתו יעמוד האביב
שדשאים לדורות מוריקים"
וההד לא שתק ואמר:
" לא עינוי הדשאים: בפרסום הסוסים בחירתי. >>>

וילפרד אואן משל הצעיר והזקן

שיר מאת וילפרד אואן בתרגום גיורא לשם. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית