בית

בבל , , 21/9/2017

                           

 

דרור בורשטיין פינת הרחובות עמק-רפאים ודוד רמז
‏פינת הרחובות עמק- רפאים ודוד רמז
ההליכה באחד משני הרחובות שיוצרים את הצומת הזה היא הליכה על זרוע של פרסה. ההתקדמות הופכת, בנקודת השיא שלה, לחזרה בכיוון ההפוך. בשיא ההליכה, שהוא גם שיא התחלת ההליכה אחורה, מעבר לגדר, מצוי הדבר שמטה את ההולך ממסלולו. החולף סמוך לגדר הזו יבחין בשני עיגולי מתכת גדולים, כמו שני כפתורים שחורים בגב הפראק של פסנתרן. זהו סופה של מסילת הרכבת. האם סוף מסילת ברזל הוא דבר של מה בכך? אולי. אבל לאנשים רבים, המילים "סוף פסי רכבת" הן אופק: הן תמיד "שם". בתל-אביב, פסי רכבת אינם נגמרים לעולם, וכל נקודה עליהם היא תחנה בדרך ממרחק אל מרחק. פסי הרכבת בתל-אביב הם תמיד "דרך", ולא "מקום". תמיד יהיה שם "הלאה", המשך שאת סופו אי אפשר לראות: הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו‏...‎‎ אין למסילה הזו סוף (כן, בוודאי, יש לה סוף, אבל לא עבורנו). רק כאן אפשרית העמידה אל מול ההיפסקות, ממש בתוך העיר. האם אינכם חשים בבלימה, האם תוכלו לחלוף על פני הסוף הזה?
המקום הזה הוא דלת, פתח מעבר. הוא תובע הכרעה. להיכנס או לא. מי שיעמוד סמוך לסוף המסילה לא יוכל להתעלם מן המוזיקה שלה: צפצופי הרמזורים המסמנים לעיוורים את הרגע הנכון. אבל, האמנם לעיוורים? האין הצפצוף הזה נועד רק לנו? אם יש דבר, שאנו שותפים בעיוורוננו כלפיו, הרי הוא המוות. הצפצוף המטריד הוא קריאה להביט בהסתיימותם של פסי הרכבת. הוא צו שמשמעו: עצור, הבט (גם אם תלך, כאן המרחב נעצר). הוא קול המזכיר כי פסי הרכבת, שבשלב של חיינו שנכנה אותו "תל-אביבי" חשבנו שלכאורה אין להם סוף - מסתיימים. בעומדך בקצה פרסת-הרחובות אתה מביט לשני העברים, מימינך תחנת הדלק ומשמאלך התיאטרון. הצפצופים נעשים בלתי נסבלים ואתה נתבע להחליט: לאן? מתחנת הדלק יוצאת עוד מכונית, נכנסת אחרת. שני עיגולי המתכת הופכים אז לכפות מאזניים, להיסוס. אז, מבעד לשירת הציפורים ההיסטרית של רמזורי העיוורים, אתה מדמה לשמוע רחש. מפנה את מבטך לאחור, או אולי רק מדמה לראות, תוכל לחוש בתקתוקו של שעון גדול ושותק בן ארבעה מחוגים, נועץ בגבך את צירו, עינו האחת. צריך להחליט.
‏‏
נכתב ב-08/01/99
ברשת מ-08/01/00

בלי שום מקרה מוות

בשנת 1949 הוקם בגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגיטאות. מיסדיו עברו את המלחמה במרחבי ברית המועצות או כאסירים במחנות וגיטאות במרכז אירופה ובמערבה.

עיקרו של ספר זה הוא תמצית מסיפוריהם של מייסדי הקיבוץ, סיפורים המובאים כאן בקולם שלהם. >>>

הרוצחים

שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. >>>

ערים תאומות

דרור בורשטיין מביא לקורא העברי טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות. >>>

אבנר ברנר

בסופו של דבר נופל אבנר ברנר ומתמוטט בלא סיבה. 1987. ישעיהו ליבוביץ` מגיע להרצאה בפני תלמידי תיכון דתי בעיר ליד הים, אבל בשל חקירת רצח ההרצאה מתבטלת ושערי בית הספר ננעלים עליו. ספר אפור נופל אל האסלה, וגורם להצפה. >>>

 

טִיטַנְיוּם

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>>

הגשר

לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את האגם כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של הכנרת. >>>

הרוצחים: ההתחלה

בשנת 2004, בחודש אוקטובר, שהיה החם והלח ביותר מזה שנים בתל אביב, עד כי ראש השירות המטאורולוגי פוּטר ממשרתו בידי שׂרת האנרגיה בעוון טעות חיזוי קשה ובלתי נסלחת והטעיית ההמונים הצמאים לְסתיו בכל הנוגע לאופיו הצפוי של חודש אוקטובר האהוב שלנו, כלשון מכתבה של >>>

תחזיק את הסולם

תחזיק את הסולם, שלא ייפול לכם המשורר ויישבר לחתיכות, צעק-צחק המו"ל לוּאיס ירקוני מהדוכן ממול, תתנו לו קצת ספרים, שלא ישתעמם שם בשמים, עלץ מפינתו פופאי ברקוביץ', אמרו ברמקול: נחמן לורי, המשורר זוכה פרס פוגל יחתום עכשיו על 'גיאוגרפיה' >>>

סנט הלנה

מעטים יודעים כי כריית תעלת פנמה, שהחלה בשנת 1904, היתה רק השלב הראשון בתכנית לחיבור אפריקה לדרום אמריקה. דרור בורשטיין מספר על שתי תכניות שבוטלו. >>>

על הסרבנים

מנהיגיה האמיתיים של ישראל יושבים בבית הסוהר. אם מנהיגות היא מבט במציאות ובעקרונות, וקביעה של פעולה לפי מכלול המציאות והעקרונות, הרי שחמשת הסרבנים הם המנהיגים הגלויים היחידים של המדינה כיום. >>>

יש חדש תחת השמש

היכן מקומו של הכותב? מהו החושך הזה שבצדו השני, החסום, הנסתר, של הדף? האין כבר ברור לנו כי היד הכותבת כאן נשלחת מעברם של "המתים שכבר מתו"? >>>

שתי הליכות בעקבות יעקב שבתאי

בעקבותיו של מאיר ליפשיץ, גיבורו של שבתאי, ברחובות תל אביב ואמסטרדם. >>>

הגן בגבעת רם

גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>>

בוא אלי פרפר נחמד

"בספר הקלאסי, החביב לכאורה הזה יש שירים תמימים, קצרים. ילדים אוהבים אותם. לאחרונה, כשהקראתי ממנו לבתי, חשתי צמרמורת. אחר כך הבנתי למה." דרור בורשטיין על פניה ברגשטיין. >>>

בית המשפט העליון

השופטים, ממש כמו השומר מול שער החוק, נתפסים אז בדיוק כפי שהם, עומדים - בדיוק כמו האיש המחכה לפני השער - בפתחו של החוק במלוא מובן המילה, שלטי ה"אין מעבר" הקטנים המגינים עליהם מסתרגים, ועל מבטיהם השיפוטיים, כמו עלינו, חולש מבט רואה-כל, הנשקף מכל החלונות. >>>

קניון מלחה

רק בישראל כל מי שנכנס לקניון, מקום שאמורים להוציא בו כסף, לבלות, עובר טקס צבאי: שומר חמוש עוצר אותו, תא המטען נפתח. חיפוש. טקס המעבר הביזארי הזה ממחנה צבאי לעולם הצריכה, הוא קיצור ההיסטוריה של הישראליות בעשורים האחרונים. >>>

מטר המטאוריטים

המבט באריה בגן-החיות הוא גם מבט בכלוב. אנו ממקדים את הראייה בחלל שמעבר למוטות המתכת הצפופים, מתעלמים מן העובדה שמבטנו מתאפשר בגלל הסורגים, שהסורגים הם ההופכים את הפחד ליופי. ביום רביעי שעבר כל גופו של האריה הגדול שבשמים נמלא שאגות אור. >>>

 

פייר בורדייה על הטלוויזיה

הטלוויזיה משנה לא רק את האופן שבו אנו רואים את העולם, אלא גם את העולם עצמו. בורדייה, הסוציולוג הצרפתי, מפרק את המנגנונים הנסתרים של הצנזורה והצנזורה העצמית של הטלוויזיה ואת התחבולות שבאמצעותן היא מייצרת שיח ודימוי. >>>

מרשל מקלוהן להבין את המדיה

בשנת 1964 כשמרשל מקלוהן טבע לראשונה את המושגים "כפר גלובלי" ו"המדיום הוא המסר", איש עדיין לא יכול היה לנבא את העולם תלוי המידע של ימינו. ההתבוננות של מקלוהן ביחסינו עם אמצעי התקשורת הובילה לדרך חשיבה חדשה בתכלית על החברה בכללותה. >>>

מיקי קרצמן חרדים 1

אביגדור פלדמן מקום המשפט - היכל הצדק בתל אביב

מקום המשפט - היכל הצדק בתל אביב מאמרו של אביגדור פלדמן על הארכיטקטורה של בית המשפט המחוזי. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית