בית

בבל , הודפס ב, 30/11/2021

גבריאל מוקד איש המקצוע

01/01/92

איש המקצוע

כאשר נפגש לבסוף, אחרי דחיות ארוכות כל כך, איש המקצוע עם ענייניו העיקריים של המקצוע, באתר שנראה כפרבר נידח או במרכז האטום והשליו של קווי הכוח, שוב לא היתה ברורה לו במידה מספקת מהות המקצוע, שבחר לאחוז בו בין אור וחושך מתוך גילויים של דבקות מפתיעה ומנומקת רק לכאורה, המלווה תמיד במבחנים מעייפים ומדהימים של כוח. אבל גם המקצוע שהגיע לכלל ביטוי בפי דובריו המוסמכים, או קיבל מהות לא אישית, מופשטת או מוחשית, והגיב כמדיום, כממצע וכשדה כוחות פועם, על נסיונותיו השונים להשתלב בו בלי מרגוע, פועל בלי צורך בדוברים אנושיים או אחרים, או גם עובר גלגול-אישיות אלגורי ומתגלה כדמות תקיפה בחזון, הדוברת אליו בעצמה בין חושך לחושך, בלי צורך במתווך כלשהו, לא היה מוכן להכיר באיש מקצוע מוזר כל כך כבאיש מקצוע, ולא קלט אותו באופן מיידי בתחומו הפועם והאינסופי, בעיקר משום שלא הזכיר במאומה את קודמיו הסטאטיים, ההדורים והמסורתיים יותר, אך גם לא נציגים חדשים, דינמיים ומפוארים, השונים ממנו, שנתגלו אלה כאלה, איש לא נעדר, רבי-אמנים קדומים ומודרניים, כגבישים זוהרים בשדה ענקי, רחב, גבוה, עמוק ועתיר ממדים ושכבות, מורכב ומפותל בתוך עצמו, של מובנות ואי-מובנות. גבולות התחום, שהוגדר באופן מסורתי או חדיש בתור המקצוע, ואפילו המרכיבים הבסיסיים, לבני היסוד של האירוע, שמהם הורכב בסופו ובתחילתו של דבר תחום המקצוע, ואולי ביחוד הם ולא אחרים, שוב לא היו ברורים ולא נתקבלו כלל על דעתו של מי שלמד פעם על בוריו את המקצוע והתאמן בו שעות מרובות כל כך, מדי יום ביומו, נזכר. הרי, בלי ספק, עד דרגת מקצועיות מסוימת היתה ברורה לחלוטין מהות המקצוע גם למי שעסק במקצוע וגם לאחרים שהיו בכלל מחוץ למקצוע. אבל מדרגה מסוימת ומעלה, שהיתה מן-הסתם דווקא רמת מומחיותו האובדת בין התחומים ובין קווי הכוח, מומחיות המדויקת ביותר מבחינה אחת וערפילית יותר מבחינות שונות מסוגי המומחיות האחרים במפלס הבינוני ובשולי המקצוע, לא כך נראו פני הדברים ושוב לא היתה ברורה מהות המקצוע, נהג להעיר לעצמו עכשיו, במין פיזום לא נלהב, מי שהיה, כנראה, על סף פרישה מוחלטת, או בעצם נשירה, מן המקצוע. אבל, מצד שני, אסור לשכוח כי הפרישה מהמקצוע הזה, בשים לב למאזן מסובך של מבחני כוח, הראויים לשבח בפני עצמם, חייבה מקצועיות רבה כל כך, עד כי רק איש מקצוע מובהק , כנראה מקצוען קשיש ונינוח, הצליח לעיתים בלתי-מזומנות ורחוקות לא לשקוע בטרם זמן ולפרוש בכבוד מן המקצוע, בעוד כל האחרים נכלאו לנצח בשולי המקצוע. עניין הפרישה היה, כמובן, רק ואריאנט צדדי: הוא עצמו בוודאי לא התכוון ברצינות לפרוש משום מקצוע, אלא דווקא לחקור את מהותו ולהתערות בתוכו, כלומר להגביר לפי שעה את אחיזתו במקצוע, עד שיתבררו מתאריו הכלליים, פרטיו המוחשיים ומאגרי הכוח שלו, על מנת שיוכל לעלות מתוכו ולא לשקוע בקומותיו התחתונות, בודק בלי טעם שרידים מאובנים של נעימות ורוע, מימי עברו ההרואי בשעת השחר של המקצוע.
בינתיים היה ברור כי המקצוע, לפחות כפי שנראתה הפעילות בו לצופה מבעד לצוהר, האחוז ומסורג במגבלות זהב , בריליום ושוהם, ומשקיף משדה חולשה אל מחוזות הכוח, לא היה עניין לפינוק ולטוהר, כמו בסימפוניה של מלחין מלאכי המנגן באוזני שוע אדיר-כוח, אלא היה קרוב יותר ליכולת פשוטה, פשוטה אצל מי שהיתה פשוטה, לספור בקפידה ולאתר את קווי-הכוח שנישאו והשתרעו לפניו בעצם לכל עבר כרשת כבירה בחלל הומה, שלא היה יאה לו רק התואר של ריק, שאנו צונחים בו תדיר בשדה-כבידה רב-כוח או לאורך קוער ממדיו שנקבעו בשחר עולמות מנוער, אלה היה שדה המתגוון תדיר בתוכו בלי מרגוע, שבזוהר המוזר שלו כיסה אותו גם על סף מותו, הרחק מהתפעמויות הנוער של יכולתו, וגם עתה כשכבר לא היו לדמותו לא הדר ולא תואר, אלא נותרה לו רק העקשנות המקצועית, או החלטתו לדבוק במקצוע, שליכדה סביבו שוב את קווי הכוח אשר ספר בלי הרף, כמו אז בימי הנוער, במסגרת עיסוקו הכפייתי במקצוע היחיד, שהיה לו גם בעת זקנה וגם בימי הזוהר של אישיותו שנקלטה כבר בגיל מוקדם כל כך בתחום המקצוע ועמדה לרשותו ולשירותו בלי תנאים מוקדמים שאפשר להשמיעם תמיד לפני ההסכמה לפסוע אפילו צעד קטן אחד לקראת לימוד המקצוע.

(1992)


נכתב ב-01/01/92
ברשת מ-10/09/00

http://readingmachine.co.il/home/articles/article_098