בית

בבל , , 15/9/2019

                           

 

אלי אשד ז'וסטין פראנק האחרת
ז'וסטין פראנק האחרת

עבור הוצאת בבל :
קראתי בעניין רב את ספרו האינפורמטיבי והמלומד של רועי רוזן "זיעה מתוקה" העוסק בחייה ויצירתה השערורייתיים של הציירת הצרפתייה ז'וסטין פראנק ובתוך כך בתקופת חייה האומללים בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים ששם, על-פי מחקרו, נדחתה כמעט על ידי כולם ולא יכלה להציג את יצירותיה.
אך עם כל הערכתי למחקר פורץ הדרך של רוזן, יש לציין שמחקר זה אינו שלם ומתעלם לחלוטין מכמה צדדים חשובים מאוד בחייה של פראנק, שייתכן שכלל היו ידועים לרוזן, צדדים המטילים אור חדש ושונה על דמותה של פראנק, וכאן ברצוני לפרטם:

רוזן טוען שבארץ ישראל הייתה פראנק מסוגרת כמעט לחלוטין בחדרה הקטן ולא יכלה ליצור ולהציג עבודות חדשות, ובכך הוא מסתמך גם על עדותה של תמר בנימיני שהכירה אותה.
ובכן, מחקר חדש מגלה שלא כך היו פני הדברים: מתברר שפראנק יצרה וגם הציגה יצירות חדשות משלה, אך בתחום שכנראה לחלוטין לא היה מוכר לרוזן בעת כתיבת הביוגרפיה שלה. המדובר בחוברות שיצאו לאור בהוצאת "ספריית המאה העשרים" שהוציאו לאור דויד קרסיק ואליעזר כרמי. היו אלה סיפורי בלשים, מתח וריגול, ואף מדע בדיוני, ספרות לא-קאנונית לחלוטין שהממסד התייחס אליה בבוז ובזלזול, למרות שהיו לה קוראים רבים.
לכמה מהחוברות האלה היו איורי שער בהם אפשר לזהות מייד ובוודאות מוחלטת את סגנונה המיוחד של פראנק. המדובר בחוברות הבאות:
- המרגל האלמוני
- בגיהנום הריגול
- העורב מלך המתים
- מרד המפלצות
(כל אלה בסדרה החתומה בשם "בצלאל הגלעדי " (דוד קרסיק))
בכל אחת מחוברות אלה מופיע פרצופו המיוחד של גיבור הסדרה, הסוכן החשאי "האלמוני" שמזכיר יותר מכל את תמונת "פאנטומאס" הנשי שפראנק יצרה בצרפת, אם כי כאן הפנים קשוחות וגבריות יותר.
חוברות נוספות שבהן ניתן לזהות את סגנונה של פראנק הן:
- קינג קונג
- מטה הארי (שבה הדמות שמופיעה על העטיפה, היא פורטרט-עצמי של פראנק)
- היבשת האבודה
- הרואה ואינו נראה
- קוסמי הג'ונגל
- מסתרי הג'ונגל
- עיר הזוועות
- ארמון אלילי התופת
- טרזן הנוקם
- טרזן ובת זוגו (בשני הסיפורים האחרונים שנכתבו כביכול בידי "שולמית עפרוני "(דוד קרסיק) "יש לדמות ההירואית של טרזן תוי פנים נשיים במובהק, ומן הסתם היו גם אחרים שלא הגיעו עדיין לידי).
יש לציין שחלק מהתמונות נושאות חתימה ברורה למדי - "ז'לייט חנוך". וניתן להניח שזהו שם בדוי שאימצה פראנק בעבודות אלו.
את השערה זו מחזקת בשל העובדה שבחוברת של סדרה בהוצאה מתחרה, "ספריית הבלש" של ש. בן ישראל בשם האדם הכחול (מסתרי מכשף הירקון) מאת "דר ש. ארגוס" (בן ישראל?) מסופר על אמנית צרפתיה מוזרה שחיה בארץ בשם ז'ולייט חנוך שמתוארת כמעין "פאם פטאל" שמביאה למותם של האנשים שמתאהבים בה, עד שפעולותיה נעצרות לבסוף בידי הבלש אלמוג. ברור שיש כאן התקפה ארסית נגד ההוצאה המתחרה ונגד המאיירת שלה. יתכן שבן ישראל רחש לה טינה על כך שהמכירות של החוברות בהוצאתו סבלו באותו זמן מירידה משמעותית, לעומת אלה של ספריית המאה העשרים.
מכל זה אנו למדים שאף שפראנק לא זכתה להצלחה בתחום שרוזן עוסק בו, של האמנות התיקנית, היא הצליחה להשאיר את חותמה בתחום הספרות הלא-תיקנית. ואין זה מפתיע כלל וכלל, שהרי אנשי התנועה הסוריאליסטית בצרפת שרוזן מתאר בצורה דקדקנית כל כך את קשריה המסועפים של פראנק איתם, התעניינו מאוד בספרות הלא תיקנית בצרפת בדומה לעניין שהיה להם בסדרות פאנטומאס וכו'. לפיכך היה זה טבעי שפראנק פנתה דווקא לכיוון זה כאשר התברר לה שהמימסד האמנותי דוחה אותה לחלוטין. וכך הפכה למאיירת הראשונה של ספרות לא תיקנית בארץ ישראל.
נראה שהקשרים שלה עם אנשים בתחום זה, אנשים כמו אליעזר כרמי, דוד קרסיק וכנראה גם עם אחד מאמני הקומיקס הראשונים בארץ, אריה נבון, היו הדוקים למדי ובוודאי הרבה יותר מכפי שניתן להבין ממחקרו של רוזן.
אפשר שההסבר להתעלמותו של רוזן (המשתתף בכתב העת האליטיסטי "סטודיו" שידוע בזילזול שלו בתרבות "הפופ הנחותה") או של ספקי המידע שלו באשר להשתתפותה של פראנק בתחום זה הוא בכך שגילוי זה של פראנק כמי שעוסקת בציורים לאותם ספרונים נחותים היה מביך אותם מדיי.
כמו כן אין רוזן מתייחס כלל לקשריה המתועדים של פראנק עם חוגים בארץ ישראל שעסקו בטקסים מיסטיים שונים, ניתן לאמר - "ניאו-פגאניים" , קשרים שהיוו המשך ישיר לקשריה עם חוגים דומים בצרפת. למעשה, ייתכן שאת מותה של פראנק אפשר ליחס לקשריה עם חוגים אלה ולאו דווקא לסכסוך שלה עם עולם האמנות בארץ.
כל העובדות החדשות האלה מוכיחות שיש לראות את פראנק בצורה שונה מכפי שמציג אותה רוזן במחקרו: לא קדושה מעונה ואישה דחויה הנמצאת בשולי הישוב - אלא אישה שפרצה דרכים חדשות ולא שגרתיות בתחום איור התרבות הפופולארית בארץ ישראל והשאירה עליה את חותמה. עם כל הכבוד למחקרו החלוצי של רוזן בתחום, הוא כיסה יותר מאשר גילה, והגיע הזמן שגם אחרים יחשפו באופן מלא את תרומתה הגדולה והאמיתית של ז'וסטין פראנק לתרבות הארץ ישראלית בשנות השלושים והארבעים.
נכתב ב-01/01/02
ברשת מ-25/03/02

מטרזן ועד זבנג

הסיפור של הספרות הפופולרית העברית. מטרזן ועד זבנג מציג תיאור מלא, מפורט ומקיף של כל הגיבורים המופיעים בחוברות ובספרים רבים, מימי המנדט והבלש העברי הראשון דוד תדהר ועד סדרת הקומיקס המודרנית "זבנג". >>>

 

היום שאחרי האפוקליפסה

היום שאחרי האפוקליפסה :סצינריו לסיפור מדע בדיוני מאת אלי אשד. >>>

מותה של ז'וסטין פראנק

עם כל ההערכה, מחקרו פורץ הדרך של רועי רוזן על ז'וסטין פרנק רחוק מאוד מלהיות שלם. רוזן התעלם לחלוטין, מסיבות הידועות לו בלבד, מכמה אספקטים חשובים מאוד בחייה של פראנק. >>>

בן לאדן וקפטן נמו

בן לאדן וקפטן נמו מאמר קצר של אלי אשד. >>>

 

גלריה דביר יצחק ליבנה - Emerald City

תערוכתו של יצחק ליבנה בגלריה דביר, Emerald City >>>

דרור בורשטיין הרוצחים

שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. >>>

שרה חינסקי מצוקת דיור מתמדת

בתשובה לשאלת גליון ה-100 של כתב העת סטודיו: "מהי לדעתך השאלה הקריטית, הדחופה, שחשוב להעלות היום ביחס לאמנות?" >>>

דליה אמוץ מציאות יתרה, מראה ריק, טבע מסומן

מציאות יתרה
"מצוי בכל ילד קטן הדחף האנושי מיסודו לעצב מחדש את פני האדמה. לפעול על סביבה נוחה להיפגע (אלא אם כן הוא מרקסיסט מלידה, או גוויה, והרי הוא מחכה במורך-לב לסביבה שתעצב אותו). >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית