אם אקדמיזם יכול להיות מוגדר כתשובות של האתמול לבעיות של היום, אז ודאי הוא שהמטרות והטכניקות האסתטיות של ארכיטקטורה אמיתית (או אמנות אמיתית) חייבים להיות בשינוי מתמיד. בתקופה המיידית של אחרי-המלחמה נראה היה חשוב להראות שארכיטקטורה עדיין אפשרית, והיינו נחרצים להציב אל מול הרפיון של התכנון ושל הצורה - הויתור - ארכיטקטורה קומפקטית וממושמעת.

יעדים פשוטים, מהרגע שהושגו, משנים את המצב, והטכניקות שבהן נעשה שימוש כדי להשיג אותם הופכות לבלתי שמישות.

לפיכך מוצבים יעדים חדשים.

מהבניין היחיד שממושמע בכללותו על ידי טכניקות אסתטיות קלאסיות, עברנו לבחינה כוללת של הקשרים האנושיים וליחסים שלהם עם הבניין ועם הקהילה. ממחקר זה צמחו גישה חדשה לגמרי ואסתטיקה לא קלאסית.

כל דיון בברוטליזם יחמיץ את הנקודה אם לא ילקח בחשבון הנסיון של הברוטליזם להיות אובייקטיבי ביחס ל"מציאות" - היעדים התרבותיים של החברה, הדחיפות שלהם, הטכניקות שלהם וכן הלאה. הברוטליזם מנסה לעמוד מול חברה בייצור המוני, ולחלץ שירה מחוספסת מהכוחות המבולבלים ובעלי העוצמה שבפעולה.

עד עכשיו דובר בברוטליזם כעל סגנון, בעוד שתמציתו היא אתית.

מאנגלית: שרון רוטברד

רם קולהאס הזיית ניו יורק

מנהטן היא אבן רוזטה של המאה העשרים. >>>

שרון רוטברד עיר לבנה, עיר שחורה

לפעמים, כדי לשנות עיר, די לשנות את הסיפור של העיר. בתל אביב, שהיא אולי העיר היחידה בעולם שקרוייה על שם ספר, מזה זמן רב הסיפור של העיר נקרא "עיר לבנה". >>>

קלוד פארן לשלוט על האתר

"הארכיטקטורה אינה נטמעת באובייקט, היא אנטי-חפץ."
מניפסט של קלוד פארן מתוך הגליון הראשון של כתב העת Architecture Principe, פברואר 1966. >>>

יעקב רכטר על אינטגרציה של אמנות ואדריכלות

העובדה שאמנות תקופתנו הפליגה בכיוון המחקר הצורני המופשט והחיפוש בדרכי התת הכרה - פותחת פתח לשילוב אמיץ יותר מאי פעם של אמנות באדריכלות, רכטר מתוך סטודיו 122 >>>

גירסה להדפסה