בית

בבל , , 20/3/2010

                           

 

ז'יל איבן נוסחה לאורבניזם חדש

סיר, אני מהארץ האחרת [1]

אנחנו משתעממים בעיר, מקדש השמש אינו קיים יותר. בין רגלי עוברות האורח הדאדאיסטים חיפשו מפתח ברגים והסוריאליסטים גביע בדולח. זה אבוד. אנחנו יודעים לקרוא על הפרצופים את כל ההבטחות, השלב האחרון של המורפולוגיה. הפיוט של הכרזות החזיק מעמד עשרים שנה. אנחנו משתעממים בעיר, צריך להתאמץ מאוד כדי לגלות מסתורין על שלטי החוצות, שלב אחרון של הומור ושירה:

מרחצאות הפטריארכים

מכונות לפריסת בשר

בית המרקחת של הספורט

מזון מרטירים

בטון שקוף

מנסרת יד זהב

מרכז התאוששות פונקציונלי

אמבולנס אנה הקדושה

קפה השדרה החמישית

רחוב המתנדבים המוארך

פנסיון משפחתי בגינה

מלון הזרים

רחוב פראי [2]

והבריכה של רחוב הילדות, ותחנת המשטרה של רחוב הפגישות. הקליניקה הכירורגית ומשרד ההשקעות של רציף הצורפים. הפרחים המלאכותיים ברחוב השמש. מלון מרתפי הארמון, בר האוקיאנוס וקפה בא והולך. מלון התקופה.

והאנדרטה המוזרה של דוקטור פיליפ פינל, מיטיב המשוגעים, בערבים האחרונים של הקיץ. לתור את פאריז.

נשכח, זכרונותיך נמחקים על ידי כל תדהמות תבל, נוחתים במרתפים האדומים של פאלי-קאו, בלי מוזיקה ובלי גיאוגרפיה, כשהם לא-עוד נישאים אל עבר ההאסיינדה שבה השורשים חושבים על הילד והיין נגמר במשלים ישנים. כל זה נגמר. ההאסיינדה, לא תראה אותה יותר, היא אינה קיימת. צריך לבנות את ההאסיינדה.

[1] הערה: זהו קטע הפתיחה של המניפסט, שנכתב ב-1953, הודפס ב-International Situationiste #1 , יוני 1958

[2] ברשימה מצוטטים שלטי חוצות ושמות רחובות, המהווים מעין רדימיידס של משחקי מלים שנוצרים משמות רחובות ועסקים. התרגום של השמות לעברית הוא מילולי.

(מצרפתית: שרון רוטברד)

נכתב ב-01/01/53
ברשת מ-15/06/04
family-bw-sfile.jpg

יודית שחר זו אני מדברת

שֵרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת
כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,
מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר
לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת, >>>

רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון, סטיבן אייזנאוור ללמוד מלאס וגאס

ב־1968 יצאו רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון וסטיבן אייזנאוור, שלושה מרצים מאוניברסיטת ייל, מלווים ב־13 סטודנטים, לסיור לימודי בלאס וגאס. >>>

אלי שי זכרונותיו של בנאי

ספרו האוטוביוגרפי של אליהו שלוש התפרסם לראשונה בראשית שנות השלושים, כשלוש שנים לפני מותו. הוא שב וראה אור בתחילת שנות השבעים, אך נותר ספון בהוצאה פרטית בלא שיגיע לתודעת הציבור הרחב. זהו חיבור מרגש. >>>

גיאורג זימל העיר הגדולה וחיי הנפש

"מבחינה פורמלית, ניתן לתאר את יחסם של בני העיר הגדולה איש לרעהו כיחס של הסתייגות. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית