גיום אפולינר לאחר פציעתו במלחמת העולם הראשונה

ההתחלה

בוקרשט עיר נאה, שכמו חברו בה יחד מזרח ומערב. מבחינת המיקום הגיאוגרפי גרידא אתה עוד באירופה; אבל גם כבר באסיה, אם מביאים בחשבון מנהגים מסוימים של בני הארץ, ואת התורכים, הסרבים ושאר עממים מקדוניים, שהעין נתקלת בנציגיהם הציוריים המתהלכים ברחובותיה. >>>

אחד-עשר אלף המלקות

"אפולינר, אשף המילה הכתובה, לועג לכל: לאהבה, לתאווה המינית, ללאומניות ולגאוותנות, ביצירה שאין בה אפילו שורה אחת משעממת."
אריאל הירשהורן על ספרו של גיום אפולינר "אחד עשר אלף המלקות", דפדפן-ספרים שנשכחו, ישראל היום >>>

מארי נדיאיי רוזי קארפ

שנותיה הראשונות של רוזי קארפ עברו עליה בעיר בריב-לה-גיארד שבדרום מערב צרפת, שם גדלה עם אחיה לזאר והוריה, מרת קארפ, שנעשתה אחות ופתחה במרכז העיר עסק קטן לטיפולי קוסמטיקה ביתיים וקארפ, שהיה רב-סמל ראשון. >>>

פול ג'ואנידס סקס עכשיו

המדריך הזה לא דומה לשום ספר על סקס. אין בו צילומים של חלקי גוף גבריים ונשיים שנראים כמו צילומי גווייה, והוא לא מסתתר מאחורי חומה של מונחים מיניים מלומדים שנקראים כאילו נכתבו בידי פרופסור. >>>

ז'ורז' פרק העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר.

הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

גירסה להדפסה