בית

בבל , , 26/4/2019

                           

 

גיום אפולינר אחד-עשר אלף המלקות
אחד-עשר אלף המלקות

גיום אפולינר לאחר פציעתו במלחמת העולם הראשונה

 

© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-195
שם מקורי: Les onze mille verges
מס' עמודים: 141
מחיר קטלוגי: 84
תרגום מצרפתית: בני ציפר
עורך: דורי מנור
עיצוב עטיפה: נדב שלו ודורית 'באבי' גריץ

 

יצירת המופת הפורנוגרפית של המשורר גיום אפולינר מ- 1907 מגוללת בווירטואוזיות, בהומור ובקלילות את מעלליו המיניים של מוני וִיבֶּסְקוּ, נסיך רומני מזויף וחרמן אמיתי.
כיתר בני רומניה, יוצא גם לבו של הנסיך ויבסקו יפה-התואר לפאריס, אשר נשיה יפות הן עד אחת, וגם קלות כל-כך להשגה. הוא עוזב את בוקרשט עירו ונוסע לעיר האורות, משם הוא יוצא לאודיסיאה הזויה שמפגישה אותו עם כל סטייה אפשרית, מגלגלת אותו בכל אירופה ולוקחת אותו בסופו של דבר עד למנצ'וריה...

מאז יציאתו לאור של הספר ועד שנת 1970 נאסרה הפצתו של "אחד-עשר אלף המלקות" מטעמי מוסר והוא נמכר באופן מחתרתי, מה שרק קיבע את מעמדו כאחד מספרי-הפולחן הקלאסיים של הספרות הפורנוגרפית העולמית.

 

ההתחלה

בוקרשט עיר נאה, שכמו חברו בה יחד מזרח ומערב. מבחינת המיקום הגיאוגרפי גרידא אתה עוד באירופה; אבל גם כבר באסיה, אם מביאים בחשבון מנהגים מסוימים של בני הארץ, ואת התורכים, הסרבים ושאר עממים מקדוניים, שהעין נתקלת בנציגיהם הציוריים המתהלכים ברחובותיה. >>>

 

אחד-עשר אלף המלקות

"אפולינר, אשף המילה הכתובה, לועג לכל: לאהבה, לתאווה המינית, ללאומניות ולגאוותנות, ביצירה שאין בה אפילו שורה אחת משעממת."
אריאל הירשהורן על ספרו של גיום אפולינר "אחד עשר אלף המלקות", דפדפן-ספרים שנשכחו, ישראל היום >>>

 

דייויד בלוס ז'ורז' פרק, חיים במילים

ז׳ורז׳ פרק נולד ב 7- במרץ 1936 בפריז לזוג מהגרים יהודים צעירים מפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב אביו ייצק לצבא הצרפתי, נפצע בנוז'אן–סור–סן ב 15- ביוני 1940 , נלקח בשבי ונפטר למחרת. >>>

ואלר נובארינה איגרת לשחקנים

המחזה "איגרת לשחקנים" הופיע לראשונה ב- 1986 בספרו של ואלר נובארינה "ללואי דה פינס", ומאוחר יותר ב"תיאטרון הדברים", יחד עם טקסטים נוספים. >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים

"נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>>

ז'ורז' פרק איש ישן (ההתחלה)

"תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית