גיום אפולינר לאחר פציעתו במלחמת העולם הראשונה

ההתחלה

בוקרשט עיר נאה, שכמו חברו בה יחד מזרח ומערב. מבחינת המיקום הגיאוגרפי גרידא אתה עוד באירופה; אבל גם כבר באסיה, אם מביאים בחשבון מנהגים מסוימים של בני הארץ, ואת התורכים, הסרבים ושאר עממים מקדוניים, שהעין נתקלת בנציגיהם הציוריים המתהלכים ברחובותיה. >>>

אחד-עשר אלף המלקות

"אפולינר, אשף המילה הכתובה, לועג לכל: לאהבה, לתאווה המינית, ללאומניות ולגאוותנות, ביצירה שאין בה אפילו שורה אחת משעממת."
אריאל הירשהורן על ספרו של גיום אפולינר "אחד עשר אלף המלקות", דפדפן-ספרים שנשכחו, ישראל היום >>>

מישל פוקו סדר השיח

"אני מניח שבכל חברה וחברה ייצור השיח עובר פיקוח, ובעת ובעונה אחת גם נברר, מאורגן ומופץ – וזאת באמצעות מספר מסוים של הליכים שתפקידם למשול בכוחותיו ובסכנותיו, לשלוט במאורע האקראי של השיח ולחמוק מחומריותו הכבדה והאימתנית". >>>

מישל וולבק אפשרות של אי

מי מביניכם ראוי לחיי נצח?

דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע.
סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. >>>

ואלר נובארינה "אני כותב דרך האזניים, לשחקנים שהם משאבות אוויר"

אני כותב דרך האוזניים. לשחקנים שהם משאבות אוויר.
הנקודות, בכתבי-יד ערביים עתיקים, מסומנות על-ידי טעמי נשימה. >>>

דונאטיין אלפונס פרנסואה (המרקיז) דה סאד מחשבות על הרומן

"...לעולם לא אצייר את הפשע, אלא בצבעיו של הגיהינום; ברצוני כי יתגלה במערומיו, שיפחדו מפניו, שיתעבו אותו, ואיני מכיר כל דרך אחרת להגיע לכדי כך, אלא להציג אותו על כל הזוועה המאפיינת אותו. >>>

גירסה להדפסה