|
|
בבל , , 22/5/2012 |
|
|
|
צבי אפרת (הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות)
הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות 1948>1973
|
שני כרכי הספר / צבי אפרת, צבי אלחייני, דפנה רז, מיכאל גורדון © מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005 דאנאקוד: 9657161223 שם מקורי: The Israeli Project מס' עמודים: 1055 מחיר קטלוגי: 380 ₪ עורך: צבי אפרת עורך משנה: צבי אלחייני עריכת טקסט: דפנה רז עיצוב והפקה: מיכאל גורדון
|
קטלוג התערוכה משנת 2001 הוא מחקר ראשוני ורב-היקפי בתחום ההיסטוריה והתיאוריה של האדריכלות הישראלית, המשתרע מאז קום המדינה ולאורך שני עשוריה הראשונים. שמו של הספר מכריז על כוונה לתאר מכלול, לבחון את הכללי; לטעון שכמעט הכל - כמעט כל עבודות האדריכלות ועבודות הבנייה שנעשו בשני העשורים הראשונים למדינה, משיכוני הרכבת ובתי העם בישובי אינסטנט פריפריאליים ועד בתי הלוקסוס והיכלות התרבות בערים הגדולות - אינו אלא ייצוגיה של אותה הגמוניה סוציאל-ריאליסטית, שהצליחה להכתיב משטר טעם, להפעיל מנגנון יעיל של תרבות מתוכננת ולייצר פני שטח חדשים, ארשת חדשה, טיפוסיות חדשה, ישראלית, "ממלכתית", שונה בתכלית מזו של "הישוב" הארצישראלי ושל הממסד המנדטורי.
להסתכל דרך עודפי ההזנחה והקישוט שהצטברו עם השנים, לראות שוב את המרחב הרגיל שהומצא כאן, להתרגל אליו בדיעבד, לזהות אותו כקרוב ומובן, לשנן אותו כמילון הצורות והסימנים של חברה אזרחית מתפתחת, ולהכיר בו כשדה ההתייחסות הראוי והרלוונטי ביותר לדיון ולפרקטיקה >>> במרץ 1964 הגיע לישראל האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר. נימאייר, קומוניסט מוצהר, גלה מברזיל על רקע ההפיכה הצבאית שהתחוללה בה באותה שנה ושהה בישראל שישה חודשים.
אסתר זנדברג משוחחת עם צבי אפרת לרגל יציאת ספרו "הפרויקט הישראלי", הארץ, גלריה >>> על האופק האופטימי של "הפרויקט הישראלי". אסתר זנדברג, הארץ. >>> "אם אתה נוסע לברזיליה" - אומר הארכיטקט בן ה- 97 אוסקר נימאייר, הגאון האחרון של המאה העשרים, לכתב הל.א. טיימס - "אתה יכול לאהוב את זה או לא, אבל אתה לא יכול לומר שראית אי פעם משהו שדומה לזה". >>> תור הזהב והבטון של האדריכלות הישראלית "קטלוג תערוכת "הפרויקט הישראלי", שהתקיימה לפני חמש שנים במוזיאון תל אביב, פותחת פרק חדש בחקר ההיסטוריה של האדריכלות הישראלית. לראשונה נערך מחקר רחב ומעמיק בתולדותיה של תקופה (1948-1973) שקבעה את דמותה הפיזית של המדינה, ושהשפעתה המכרעת על החיים החברתיים והפוליטיים לא פגה גם היום. אוצר התערוכה ועורך הקטלוג, צבי אפרת, נטל על עצמו משימה מונומנטלית: הוא לא הסתפק רק בפריסה וניתוח התוצרים האדריכליים והתכנון האורבני של השנים 1948-1973, אלא ביקש להגדיר את "הקודים הגנטיים" שהתגבשו באותן שנים גורליות." ארכיטקטורה, פוליטיקה וד"ש לאסתר זנדברג "אם אתה אדריכל שמאלני אתה יכול לסרב לבנות או לתכנן בהתנחלות. אתה יכול לסרב לתכנן מגדל בלב מרקם נמוך או וילה בהרחבה של קיבוץ, אבל קשה לי לראות אדריכל שמניע יזם לוותר על תכניתו לבנות מגדל מגורים לעשירים בתל-אביב ובמקומו לשים את הכסף על דיור מוגן מוזל לקשישים בקריית שמונה."
ריצ'רד אינגרסול מוניו גיתאי-וינרויב מוניו גיתאי וינרויב (1909 – 1970) נולד בשלזיה, התחנך בברלין ובבאוהאוס דסאו, היגר לארץ-ישראל ב- 1934 והתיישב בחיפה, שבה היה לאחד מחלוצי הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני והסביבתי בארץ, ומנציגיה הבולטים של מורשת הבאוהאוס בישראל. >>> ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>> מאמר מוקדם (1981)מאת ז''אן נובל בעד האורנמנט הגלוי ונגד האורנמנטיקה הלטנטית של ארכיטקטורת הבטון של שנות השישים והשבעים. >>> מבט על החזית האחורית של וילה שודאן, בית מגורים פרטי מבטון חשוף שתכנן לה קורבוזיה באמדאבאד (גוג'רט) ב- 1951. >>>
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved