בית

בבל , , 29/5/2017

                           

 

יואל כהן המתריע מדימונה: ואנונו, ישראל והפצצה
vaanono_front1.jpg

 

© 2003 Yoel Cohen
© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-216
שם מקורי: The Whistleblower of Dimona: Israel, Vanunu and the Bomb
מחיר קטלוגי: 98
עריכת תרגום: רמה אשוח
תרגום מאנגלית: פנינה תדמור
עיצוב עטיפה: יותם בצלאל

 

ב-26 באפריל 1986 הותכה ליבת הכור הגרעיני של צ'רנוביל שבברית המועצות לשעבר, וגרמה לתאונה הגרעינית והסביבתית החמורה ביותר בהיסטוריה של המאה העשרים. כמה חודשים אחר כך, ב-5 באוקטובר 1986 פרסם הסאנדיי טיימס הלונדוני כתבה על תוכנית החימוש הגרעיני של ישראל. הדיווח התבסס על גילוייו של טכנאי לשעבר בכור הגרעיני בדימונה, מרדכי ואנונו.
ב-7 באוקטובר 1986 הובא ואנונו לישראל לאחר שנחטף כמה ימים קודם על ידי המוסד באירופה. הוא נשפט בדלתיים סגורות ונידון לשמונה-עשרה שנות מאסר בעוון ריגול ובגידה. ואנונו ריצה את מלוא תקופת מאסרו, מתוכה שתים עשרה שנה בבידוד מוחלט. הוא השתחרר בשנת 2004, אך על תנועתו הוטלו הגבלות חסרות תקדים.

"המתריע מדימונה" ראה אור לראשונה בשפה האנגלית, ותואר כ"דיווח המוסמך ביותר על פרשת ואנונו". מחברו של הספר, יואל כהן, שחוקר את הפרשה מאז 1992, ראיין עיתונאים, נושאי משרות בכירים, מומחים לנשק גרעיני, תומכים וקרובי משפחה של ואנונו. כהן מגולל את הפרשה צעד אחר צעד, ובגישה ביקורתית חופר במניעיו האישיים והרעיוניים של ואנונו מנעוריו כבן למשפחת מהגרים בבאר שבע דרך לימודי הפילוסופיה ופילוסופיה ופעילותו הפוליטית בקמפוס ועד להתנצרותו. הוא חושף גילויים חדשים על חטיפתו של ואנונו בידי המוסד, בוחן את התנהלות הסאנדיי טיימס בפרשה, מתאר את מאמציה המתמשכים של ישראל לשמור על עמימות גרעינית ובוחן את המשמעות האסטרטגית של חשיפתו של ואנונו.

המהדורה העברית המעודכנת של הספר הרואה אור לראשונה בישראל, כוללת פרסום ראשון של חלק מהפרוטוקולים של משפט ואנונו - עדויותיהם של שמעון פרס, אבא אבן, אנשי הכור, השב"כ ומרדכי ואנונו עצמו, וראיון נדיר שהעניק ואנונו למחבר.

 

5 באוקטובר 1986

השאלות הבאות דורשות תשובה: כמה עולה התוכנית הגרעינית? מיהם האנשים העומדים מאחוריה? מי מינה אותם? כמה אנשים מעורבים בקבלת ההחלטה לפרוש נשק גרעיני? מי קובע מהן המטרות שאותן יש לתקוף? מה קורה אם ראש הממשלה משתגע ורוצה ללחוץ על הכפתור? האם מסגרת קבלת ההחלטות >>>

 

הפסיון על פי מוטי

יהודה מלצר על המהדורה האנגלית של "המתריע מדימונה", מוסף ספרים, הארץ. >>>

הועד למען מרדכי ואנונו

אתר הבית של הועד למען מרדכי ואנונו >>>

למען ששת מיליארד תושבי העולם השביר הזה

מתוך נאומו של ואנונו באנגלית, שנישא בשמו בטקס קבלת פרס ג'ון לנון ויוקו אונו לשלום שהתקיים בניו יורק באוקטובר 2004. אתר הגדה השמאלית. >>>

אני המרגל שלך

"הקלו מעלי את המשא. שאו אותו יחד איתי. המשיכו את מלאכתי. עצרו את הרכבת. תרדו מהרכבת. התחנה הבאה שואה גרעינית. הספר הבא, המכונה הבאה, לא. אין דבר
כזה." שירו של מרדכי ואנונו, אתר קדמה. >>>

The Whistleblower of Dimona: Israel, Vanunu, and the Bomb

המהדורה האנגלית של ספרו של יואל כהן "המתריע מדימונה". >>>

ואנונו לא לבד

ישנים טוב בלילה? למי שעדיין לא קרא את ספרו של יואל כהן, מוסף "הארץ" מביא עוד התרעה חמה מדימונה - תחקיר על בטיחות הכור הישן ועל הצורך במערכות פיקוח חיצוני. יוסי מלמן, מוסף הארץ. >>>

והרי מספיקה רק תאונה קטנה אחת. או רעידת אדמה

ברוך קימרלינג על ספריהם של יואל כהן "המתריע מדימונה: ואנונו, ישראל והפצצה" (בבל), ושל אבנר כהן "הטאבו האחרון: סוד המצב הגרעיני של ישראל ומה צריך לעשות אתו" (כינרת זב"ם). >>>

מעשה בשתי ערים

סרט תעמולה של משרד המלחמה האמריקאי מ- 1945 שהופק לרגל הטלת הפצצות האטומיות על הירושימה ב- 6 באוגוסט ועל נגסקי ב- 9 באוגוסט.
(מתוך אתר http://www.acte-gratuit.net) >>>

כשלונו של מרדכי ואנונו

"מי הוא מרדכי ואנונו? שואל הספר, מה תרומתו לפיתוח העוצמה הישראלית בנושא הגרעין? עד כמה הגרעין באמת "מגן" על ישראל ומהווה איום על אויבי ישראל? האם פעולותיו של מרדכי ואנונו הועילו לישראל או שמא פגעו בבטחונה?"
רונן א' כהן על ספרו של יואל כהן "המתריע מדימונה", הצופה >>>

 

יוסי סוכרי אמיליה ומלח הארץ, וידוי

אמיליה היא אישה מזרחית שלא פגשנו כמותה בספרות העברית עד כה. לא מתחנחנת, אינה "חמה" ורגשנית, מתעבת בישול ואינה מנסה "להיקלט" בהוויה הישראלית האשכנזית. והגרוע מכל - היא מפקיעה מהזהות האשכנזית את היקר לה מכל: היא ניצולת שואה. >>>

פיליפ מרטין דרך הזן בימי דיכאון

"כשהייתי בן שבע-עשרה, יצאתי עם שני חברים למסע בסירת קאנו במרחבים הפראיים של צפון חבל אונטריו בקנדה [...] חמישה ימים לאחר תחילת המסע גילינו שאנחנו אבודים לחלוטין [... >>>

בבל עשר שנים לאתר בבל

בימים אלה אנחנו מציינים עשור לפעילותו של אתר בבל. האתר עלה לרשת בתחילת מאי 2000, בתחילה כסקיצה, וכמה שבועות אחר כך עם פתיחת שבוע הספר, בגרסה המלאה בטכנולוגיית frames הדי-מפוקפקת. >>>

שמעון קורבמן רקטה שלוש

הזוכה בתואר המלכה אסתר בעדלאידע בתל אביב, 1927. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית