בית

בבל , הודפס ב, 15/9/2019

אילנה ברנשטיין מושבת האהבה
רם סמובה / לבבות חתונה

לבבות חתונה (פרט) / רם סמוכה

שני סיפורי אהבה עזי מבע, בהירים ומבהירים: "פנטזמה" ו"מושבת האהבה". גיבורת הסיפור "פנטזמה" היא אישה צעירה, לא הרבה יותר מילדה, שידעה הפקרה, שימוש, הונאה רגשית ומגע פיזי ממכר לאהבת שווא. האם יכול לגדול ילד שנלקח אל זרועותיו של מבוגר? סיפורה הוא סיפור היוושעותה באמצעות השפה, ובמסעה היא מתחבטת בתוך התרבות היודעת את סיפורה והמוצאת כאן מקום ראוי לומר אותו במלואו, על פרטי הלשון שבו. גיבורת "מושבת האהבה" היא אישה שהולכת ומובלת אל מותה על ידי הלב. ובאהבתה חסרת התוחלת היא מוצאת את המילים שיהיה בהן די לצורכי בדידותה. היא מואשמת בגרועים שבדברים, כפי שקורה מאז ומעולם, אבל לקראת הסוף היא מוצאת כי יש טעם גם באושר סוער מעט פחות. שני סיפורים אמיצים ומרגשים במיוחד, שהם גם אפוס על גיבורה אחרת: העברית.

פרטים, קרדיטים

© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-306
שם מקורי: Love Colony
מס' עמודים: 212
מחיר קטלוגי: 84
עורך: מכונת קריאה - פביאנה חפץ
בית

בבל , הודפס ב, 15/9/2019

פביאנה חפץ
Fabianah Heifetz

פביאנה חפץ היא עורכת ספרותית ומתרגמת.

http://readingmachine.co.il/home/contribs/1113949324


עיצוב עטיפה: מכונת קריאה - נדב שלו
בית

בבל , הודפס ב, 15/9/2019

נדב שלו
Nadav Shalev

נדב שלו הוא מעצב גרפי.

http://readingmachine.co.il/home/contribs/1107327500

 

מתוך "מושבת האהבה"

פנטזמה: מחזור ראשון

נדרשתי למשמעת מלים, לקוצב שפתיים. רוחות הזמן לא נשאו לי חסד. נכשלתי בלשוני, טבעתי במים מוכים, אלוהים לא מרחם על ילדות. זה היה שיעורי הראשון, למדתי את יסוד המים. חיפשתי משפט להתחיל בו את היום, אבל המשפטים הטובים היו תפוסים. >>>

מושבת האהבה: תמונה ראשונה

אני מהללת את עצמי, שרה וולט ויטמן לחיי הגברים. אני כותבת את עצמי מבעדךָ וחושבת על נשים שלא אהבתי די. מקדמת את פניךָ כמו סדק אור על כרית נוצות. גָּוֶן שאין לו בעלים. אני ניחוח הבוקר, חלב וחמאה. >>>

 

ספרים מאת אילנה ברנשטיין

ימי ראשית

היא ילדה, הוא ילד, ואלה ימי ראשית האהבה. בהמשך היא אישה, הנשים כולן, והוא הגבר שלא יהיה לה לעולם. כל הגברים כולם. לפעמים הוא חוקר ספרות. גם הוא ברבים. ובעבר. אף כי בראשה נחשבות מחשבות על עתיד. אולי בגלל היותה סופרת. לפעמים הוא אישה. ילדה פגועה מינית. >>>

עכשיו זה כתוב

"נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה. בעלי לא הרשה לי לעשן. הרגשתי את הכוח שלי בכפות הידיים. הוורידים היו מלאים דם. התחשק לי לדבר עם מישהו. רציתי לספר מה עשיתי. >>>

 

חומרים מאת אילנה ברנשטיין

נקודת האפס

עכשיו אני ילדה. ילדה שאוהבת ילד. אלה הם ימי ראשית האהבה. אני אוהבת רק ילד אחד, ואני רבים. רבות יש לומר. כפולת פנים כמו פרוטו–חיה. ואלה רק הימים הראשונים. מתוך הלילה אני אוהבת אותו, אהבתי רגישה לאור, אין לה ימים, רק ימים ראשונים. >>>

עכשיו זה כתוב: ההתחלה

נשכבתי ליד הגופה, שעד לפני רגע היתה בעלי, ולא ידעתי מה להרגיש. הייתי די רגועה, אפילו עייפה קצת. רציתי לעשן סיגריה >>>

פנטזמה

"על קרן מסוננת נתבהרו ובאו פנים רבות, מסודרות בתור, לבנות את גופי ליפעה מאין כמוה. היה לי צורך בכל היופי הזה, נהייתי משוגעת ליופי. כל הלילה הייתי משוגעת, ובכול לילה."
מתוך רומן בכתובים. >>>

 

קישורים

אילנה ברנשטיין בלקסיקון הספרות העברית החדשה

דף המחבר של אילנה ברנשטיין. לקסיקון ביו־ביבליוגראפי של הספרות העברית החדשה משנות הששים של המאה העשרים עד לימינו אלה.
בעריכת חבר ספרנים (עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר). >>>

 

http://readingmachine.co.il/home/books/1113948834