בית

בבל , , 16/7/2018

                           

 

מישל פוקו סדר השיח
foucault11.jpg

ozkok / sipa press

 

© Gallimard, 1971, 2002
© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-313
שם מקורי: L'ordre du Discours
מס' עמודים: 66
מחיר קטלוגי: 68
תרגום מצרפתית: נעם ברוך
עריכת תרגום: דורי מנור
עיצוב עטיפה: נדב שלו

 

"אני מניח שבכל חברה וחברה ייצור השיח עובר פיקוח, ובעת ובעונה אחת גם נברר, מאורגן ומופץ – וזאת באמצעות מספר מסוים של הליכים שתפקידם למשול בכוחותיו ובסכנותיו, לשלוט במאורע האקראי של השיח ולחמוק מחומריותו הכבדה והאימתנית"."


מישל פוקו לימד בקולז' דה פרנס מינואר 1971 ועד למותו ביוני 1984. להוראה בקולז' דה פרנס ישנם כללים ייחודיים: על המרצה לתת 26 שעות בשנה שמחציתן יכולות להינתן כסמינרים; על המרצים להציג בכל שנה מחקר מקורי חדש; ההשתתפות בשיעורים ובסמינרים חופשית לחלוטין ואינה מצריכה הרשמה, תואר או תעודה אקדמיים.
ההרצאות של פוקו נערכו בכל יום רביעי מינואר ועד לסוף מרס לפני שני אודיטוריומים מלאים בשומעים ובמכשירי הקלטה. את ההרצאה הפותחת ("הרצאת הבכורה") נשא פוקו לפני תחילת סדרת ההרצאות הראשונה, ב- 2 בדצמבר 1970.

להבדיל משאר ההרצאות שנשא בקולז' דה פרנס, שהתחילו לראות אור ביוזמת יורשיו רק ב- 1997 (עם יציאתו של הכרך "צריך להגן על החברה" שמאגד את ההרצאות של 1975 – 1976. מאז יצאו עוד שלושה כרכים ובסך הכל צפויים לצאת כשלושה עשר), זוהי ההרצאה היחידה שמישל פוקו בחר להוציא לאור בחייו כספר.

 

"אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?"

"לשיח שאשא היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. >>>

 

Foucault. info

אתר באנגלית המוקדש למישל פוקו ולכתביו. >>>

שורשי ה"שיח"

"חיבור מומלץ למי שמעוניין להתוודע להגותו של פוקו, ותרגומו המעולה של נעם ברוך שומר על המורכבות האינטלקטואלית של הרצאתו ועל בהירותה הרטורית."
עמרי הרצוג על ספרו של מישל פוקו "סדר השיח", הארץ, תרבות וספרות. >>>

פוקו הטוניסאי

אין כמעט דיסציפלינה במדעי החברה והרוח, גם בישראל, שגבולותיה לא זועזעו כתוצאה מן המפגש עם מחשבתו של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו; לחסידיו היא סיפקה השראה לסדרה של שאלות ותובנות ולעתים גם לארגון מחדש של הידע, מבקריו בישראל תלו בו אחריות גם למגמות פוסט-ציוניות. עדי אופיר על הופעתם בעברית של שלושה ספרים המאפשרים ללכוד רגע מכריע בהתפתחות מחשבתו ועל התקבלותו בישראל.
עדי אופיר, הארץ, מוסף ספרים >>>

 

ז'אן בודריאר אמריקה

המסע של בודריאר מעביר את הקורא מהמרחבים הגדולים של אמריקה - מהשגב האנכי של ניו יורק, מהשגב האופקי של לוס אנג'לס ובעיקר מהמדבר, "שבו נס המכונית, הקרח והוויסקי מתרחש מדי יום" - לתובנות חודרות על מצבו של האדם המודרני ועל מצבה של המודרניות. >>>

הכיוון מזרח גליון מס' 10

אריאלה אזולאי שפת אם, שפת אב

למיטב זיכרוני אבי מעולם לא דיבר על אלג'יר‮. ‬ובכלל מיעט לדבר‮. ‬אולי משום כך לא אותו שאלתי לפשר ההפרש בין צרפת לאלג'יר‮. ‬אמי השיבה כי בשעה שאבי הגיע לישראל ב–‮ 8491, ‬והדגישה במסגרת מח"ל‮ (‬מתנדבי חו"ל‮), ‬הוא נשאל למקום הולדתו‮. >>>

ערן ב.י מידאס הכונס

מחזה דינמי
דמיינו אולם. דמיינו במה. דמיינו גם שלושה מסועים שחוצים אותה לרוחבה כשלושה פסים ארוכים. מסועים כאלה כמו בשדה התעופה. כאלה כמו שיש במכוני כושר. כאלה שאנשים רצים עליהם אבל לא מגיעים לשום מקום. זאת גם מהות הסיפור. המירוץ. המירוץ אל הכלום. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית