בית

בבל , , 10/7/2020

                           

 

מישל פוקו סדר השיח
foucault11.jpg

ozkok / sipa press

 

© Gallimard, 1971, 2002
© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-313
שם מקורי: L'ordre du Discours
מס' עמודים: 66
מחיר קטלוגי: 68
תרגום מצרפתית: נעם ברוך
עריכת תרגום: דורי מנור
עיצוב עטיפה: נדב שלו

 

"אני מניח שבכל חברה וחברה ייצור השיח עובר פיקוח, ובעת ובעונה אחת גם נברר, מאורגן ומופץ – וזאת באמצעות מספר מסוים של הליכים שתפקידם למשול בכוחותיו ובסכנותיו, לשלוט במאורע האקראי של השיח ולחמוק מחומריותו הכבדה והאימתנית"."


מישל פוקו לימד בקולז' דה פרנס מינואר 1971 ועד למותו ביוני 1984. להוראה בקולז' דה פרנס ישנם כללים ייחודיים: על המרצה לתת 26 שעות בשנה שמחציתן יכולות להינתן כסמינרים; על המרצים להציג בכל שנה מחקר מקורי חדש; ההשתתפות בשיעורים ובסמינרים חופשית לחלוטין ואינה מצריכה הרשמה, תואר או תעודה אקדמיים.
ההרצאות של פוקו נערכו בכל יום רביעי מינואר ועד לסוף מרס לפני שני אודיטוריומים מלאים בשומעים ובמכשירי הקלטה. את ההרצאה הפותחת ("הרצאת הבכורה") נשא פוקו לפני תחילת סדרת ההרצאות הראשונה, ב- 2 בדצמבר 1970.

להבדיל משאר ההרצאות שנשא בקולז' דה פרנס, שהתחילו לראות אור ביוזמת יורשיו רק ב- 1997 (עם יציאתו של הכרך "צריך להגן על החברה" שמאגד את ההרצאות של 1975 – 1976. מאז יצאו עוד שלושה כרכים ובסך הכל צפויים לצאת כשלושה עשר), זוהי ההרצאה היחידה שמישל פוקו בחר להוציא לאור בחייו כספר.

 

"אך מה מסוכן כל-כך בעובדה שאנשים מדברים, ושדיבוריהם הולכים ומתרבים עד בלי גבול? היכן אפוא טמונה הסכנה?"

"לשיח שאשא היום, ולאלה שאצטרך לשאת כאן אולי במשך שנים, הייתי רוצה, לו היה הדבר אפשרי, להסתנן בחשאי. יותר משהייתי רוצה לשאת דברים, הייתי רוצה להיעטף על ידי הדברים ולהינשא באמצעותם הרחק מעבר לכל התחלה אפשרית. >>>

 

Foucault. info

אתר באנגלית המוקדש למישל פוקו ולכתביו. >>>

שורשי ה"שיח"

"חיבור מומלץ למי שמעוניין להתוודע להגותו של פוקו, ותרגומו המעולה של נעם ברוך שומר על המורכבות האינטלקטואלית של הרצאתו ועל בהירותה הרטורית."
עמרי הרצוג על ספרו של מישל פוקו "סדר השיח", הארץ, תרבות וספרות. >>>

פוקו הטוניסאי

אין כמעט דיסציפלינה במדעי החברה והרוח, גם בישראל, שגבולותיה לא זועזעו כתוצאה מן המפגש עם מחשבתו של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו; לחסידיו היא סיפקה השראה לסדרה של שאלות ותובנות ולעתים גם לארגון מחדש של הידע, מבקריו בישראל תלו בו אחריות גם למגמות פוסט-ציוניות. עדי אופיר על הופעתם בעברית של שלושה ספרים המאפשרים ללכוד רגע מכריע בהתפתחות מחשבתו ועל התקבלותו בישראל.
עדי אופיר, הארץ, מוסף ספרים >>>

 

חנה ארנדט אייכמן בירושלים

בספר "אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע" מכונסות רשימותיה של ארנדט ממשפט אייכמן, שאותו סיקרה כשליחה מטעם ה"ניו יורקר". >>>

יאן אָפֶּרי פאראגו

"לפתע פילח את השמים כוכב נופל:
'אני רוצה שיהיה לי גורל,' לחשתי. 'אני רוצה לחוות סיפור שיהפוך את חיי לגורל.'"

הקול הוא של הומר איידלוויילד, נווד מלידה, אסופי ובטלן שחי בלי מחר ומשוטט לו יום אחרי יום מהצד האחד אל הצד האחר של מחוז פאראגו. >>>

דונאטיין אלפונס פרנסואה (המרקיז) דה סאד מחשבות על הרומן

"...לעולם לא אצייר את הפשע, אלא בצבעיו של הגיהינום; ברצוני כי יתגלה במערומיו, שיפחדו מפניו, שיתעבו אותו, ואיני מכיר כל דרך אחרת להגיע לכדי כך, אלא להציג אותו על כל הזוועה המאפיינת אותו. >>>

אריאלה אזולאי שפת אם, שפת אב

למיטב זיכרוני אבי מעולם לא דיבר על אלג'יר‮. ‬ובכלל מיעט לדבר‮. ‬אולי משום כך לא אותו שאלתי לפשר ההפרש בין צרפת לאלג'יר‮. ‬אמי השיבה כי בשעה שאבי הגיע לישראל ב–‮ 8491, ‬והדגישה במסגרת מח"ל‮ (‬מתנדבי חו"ל‮), ‬הוא נשאל למקום הולדתו‮. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית