בית

בבל , , 13/11/2018

                           

 

דונאטיין אלפונס פרנסואה (המרקיז) דה סאד פשעי האהבה: נובלות הרואיות וטרגיות
crimesdelamour1.jpg

ורד / נאוה רוטברד

 

© בבל, 2005
דאנאקוד: 462-176
שם מקורי: Les Crimes de l'amour
מס' עמודים: 336
מחיר קטלוגי: 88
תרגום מצרפתית: נעם ברוך
עיצוב עטיפה: יותם בצלאל

 

ז'וסטין או יסוריה של המידה הטובה

ברומן פורנוגרפי ופילוסופי זה מתאר המרקיז דה סאד את סיפור תלאותיה של ז'וסטין, בתולה מהוגנת וצדקת ואת סיפור מסעה הקצר והמיוסר בעולמו של סאד: עולם שכולו רוע צרוף ומנומק, שיש בו אולי השגחה, אבל אין בו אלוהים. >>>

 

"...מוטב כי יחדלו לייחס לי את הרומן של ז'… : מעולם לא כתבתי יצירות כאלה, ובטוחני כי לעולם גם לא אכתוב שכמותן; רק טיפשים או רשעים יכולים לחשוד בי, או להוסיף ולהאשים אותי, חרף אמינות הכחשותי, שאני הוא מחברן..."

כך חותם המרקיז דה סאד (1740 - 1814), מחברו השערורייתי של הרומן הפורנוגרפי ז'וסטין, את המאמר מחשבות על הרומן המקדים את קובץ הנובלות פשעי האהבה.
המהדורה המקורית של הספר התפרסמה בשנת VIII למהפכה הצרפתית (1800) וכללה מבחר של 11 נובלות מבין כמה עשרות שכתב המרקיז בעת שהותו בבסטילייה החל מ- 1787.
פשעי האהבה הוא לכאורה התמים מבין ספריו של סאד. ב- 12 השנים שהפרידו בין תחילת כתיבת הנובלות לבין פרסומן התהפך העולם והוא עצמו עבר תלאות ומהפכים. סאד, שביקש לרכוש לעצמו מעמד של איש ספרות לגיטימי ושאף להתפרנס מכתיבתו, ערך מחדש את הסיפורים, ניכש מהם את תיאורי המין והאלימות המפורשים מהסוג של "הרומן של ז'…", ובחר לספר את פשעי האהבה, איומים ככל שיכול היה לדמיין, אך הפעם מנקודת מבטה של "המידה הטובה".
אולם זהירות - גם ללא תיאורי זימה, הנובלות של פשעי האהבה משרטטות עולם סאדי לעילא ולעילא: בהיפוך הנוסף של המוסר הסאדי, בגיוסם של פשעי האהבה הנוראים ביותר כדי לספר מעשיות מוסר למבוגרים, ובעיצובה הכמעט קריקטורלי של מראית העין התמימה והחסודה (שלא לומר המיתממת והמתחסדת) של המספר, שמצהיר בחלקלקות בפתח הנובלה אֵזֵ'ני דה-פרָאנְוואל: "להדריך את האדם ולתקן את דרכיו, זוהי התכלית היחידה שאליה אנו חותרים בסיפור מעשה זה..." כן כן.

נוסח עברי ראשון זה של פשעי האהבה כולל את הנובלות פאקסלאנז', פלוֹרְוויל וְקוּרְוואל, לורנצַה ואנטוניו, ארנסטינה, אֵזֵ'ני דה-פרָאנְוואל, וכן את המאמר מחשבות על הרומן שהתפרסם כהקדמה למהדורה המקורית.

 

מחשבות על הרומן

"...לעולם לא אצייר את הפשע, אלא בצבעיו של הגיהינום; ברצוני כי יתגלה במערומיו, שיפחדו מפניו, שיתעבו אותו, ואיני מכיר כל דרך אחרת להגיע לכדי כך, אלא להציג אותו על כל הזוועה המאפיינת אותו. >>>

אֵזֵ'ני דה-פרָאנְוואל

"להדריך את האדם ולתקן את דרכיו, זוהי התכלית היחידה שאליה אנו חותרים בסיפור מעשה זה. זאת למען ישתכנעו הקוראים בגודלה של הסכנה המרחפת תמיד מעל ראשיהם של אלה המתירים לעצמם הכול, ובלבד שתשוקותיהם יבואו על סיפוקן. >>>

 

"...יש לי רק צורך אחד: לראות אותך ולאהוב אותך. זה הצורך היחיד שאני רוצה לספק, ואני מציע לאלוהים לשלם על הרגעים בשנות חיים, אם צריך..."

פירסום ראשון של מכתב אהבה ששלח המרקיז דה סאד לאשתו רנה-פלגי מכלא וונסן. סאד כתב את המכתב למחרת פגישה איתה, הראשונה מזה ארבע שנים וחמישה חודשים. היתה זו חמותו של סאד שאירגנה את כליאתו - לאחר שנתגלה כי ניהל פרשיית אהבה גם עם גיסתו, אן-פרוספר דה לוניי.
מתוך אסופת מכתבים של סאד שעומדת לראות אור בצרפת.
לה פיגרו >>>

המרקיז דה סאד: סוטה ופדופיל, אציל ופילוסוף

"הוא נחשב עבריין וסוטה, אבל היה גם פוליטיקאי והוגה צרפתי שרבים מעריצים עד היום. 200 שנה למותו של המרקיז דה סאד, שפרץ את גבולות המוסר והכניס לחיינו את הסאדיזם."
אבישי מתיה על המרקיז דה סאד, ספרות מעריב >>>

 

סמי ברדוגו ילדה שחורה

באחד-עשר הסיפורים שבקובץ, מעניק הסופר לגיבוריו קול אותנטי וחי ובו בזמן מרחף ומתבונן בעין מפוכחת ואירונית. המשפחה בסיפורים תמידחסרה, פגומה. הפריפריה חסרת -שם, לא מזוהה. הראייה החדה של הסופר, כמעט אכזרית במפוכחות שלה, מעצימה אנושיות וחמלה גדולה. >>>

מישל וולבק כניעה

פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים
משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה. >>>

סמי ברדוגו שוק

כל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה. בכל פעם שאני פותח לאמא שלי את החזייה אני יודע שאפשר להירגע. מרגע זה מפסיקים לעבוד, מפסיקים לנקות, מפסיקים לבשל ומקבלים את המלכה. >>>

אליס שרקי "הו גופי, עשני תמיד אדם שואל!" - על פרנץ פאנון ו"מקוללים עלי אדמות"

אליס שרקי, פסיכיאטרית יהודיה אלג'ירית, שעבדה לצידו של פרנץ פאנון בבתי חולים פסיכיאטריים באלג'יריה ובתוניסיה, ושהיתה גם היא פעילה ב-NFL, בהקדמה למהדורת 2002 של ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות" (1961). >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית