 |
|
בבל , , 23/5/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
ז'ורז' פרק
החיים הוראות שימוש
|
|
ז'ורז' פרק, 6 בפברואר 1975 / מוריס אנרי © Hachette 1978 © בבל, 2005 דאנאקוד: 462-194 שם מקורי: La Vie mode d'emploi מס' עמודים: 768 מחיר קטלוגי: 98 ₪ הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד הערות: עידו בסוק ושרון רוטברד תרגום מצרפתית: עידו בסוק עורך: עמית רוטברד עיצוב עטיפה: אנקטי אחרית דבר: ברנאר מאנייה
אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>> איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה. >>> "דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>> סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>
העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר. הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>> "תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>> על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>> ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>> חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>> אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>> הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>> תרגום לעברית של פתיחת הרומן "נעלם" DISPARITION. "רומן בלשי המתרחש בעולם שבו אינה קיימת E, האות הצרפתית הנפוצה ביותר. >>> מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>
|
|
בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. התמונה תציג את הבניין הפריזאי שבו חי זה יותר מחמישים וחמש שנה. חזית הבניין תוסר ויהיה אפשר לראות בחתך את כל החדרים הקדמיים, את פיר המעלית, את המדרגות, את דלתות הכניסה לדירות. וכמו בבתי הבובות האלה, שבהם הכול משועתק בזעיר אנפין, המרבדים, התחריטים, שעוני הקיר, מחמי המים - אפשר יהיה למצוא בכל חדר את האנשים שחיו בו בעבר ואת האנשים שעוד חיים בו ואת כל פרטי חייהם, החתולים שלהם, הפרצופים שלהם, הסיפור שלהם... ז'ורז' פרק
הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים "נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>> הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים "לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>> "מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>> הסיפור על המתנות של הנגר-אומן מוורונה "...וכך התגלתה ההתענפות הפנטסטית הזאת, עקבות מדויקים של מה שהיו חיי התולעת בחתיכת העץ הזאת, התערמות קפואה, מינרלית, של כל התנועות שהיוו את קיומה העיוור..." הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9) "הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"...
"פרק מת קצת לפני היות האינטרנט, אבל כל דף בספר, הרוחש חיים כמו החיים עצמם, שולח את הקורא למסעות רחוקים. כל כך טבעי לקשר את המלים." "'החיים הוראות שימוש' מבקש לברוא יקומים שמתקשרים זה עם זה בחלל של בית אחד בן עשר קומות ברחוב סימון-קרובלייה בפריז. אבל אל תיתנו למיליארדי האפשרויות של ז'ורז' פרק להרתיע אתכם, כי יש מקום גם לקריאה אחת שהיא כולה שלכם." והנה מופיע קוסם בשם ז'ורז' פרק "לא יכולתי לא לראותו: הוא היה כאן, על דוכן בחנות הספרים, רעמה נדיבה מעטרת את ראשו וחיוך של ספינקס על פניו. הוא ניבט אלי מבעד לחלון הצרפתי הגבוה, כמזמין לפתוח את ספרו המונומנטלי, "החיים הוראות שימוש", בתרגומו הנפלא של עידו בסוק." "תערובת מסחררת של ריאליזם ודמיון פרוע, אמת ובדיה." "... איזה תענוג להיות קורא עברית ברגעי חסד שכאלה, בעיקר בשל הגילוי המחודש שהשפה העברית אינה מגבילה את הכותב והקורא...'החיים הוראות שימוש' הוא יצירת מופת כפולה, כמקור וכתרגום." "ז'ורז' פרק הוא אחד הסופרים המרתקים ביותר של החצי השני של המאה העשרים." "קשה להסביר איך הופך ספר שהוא כולו ניסיון ספרותי מעניין לקריאה .אין בו עלילה, אין בו כמעט מערכות יחסים מרתקות, אין בו עמקים פסיכולוגיים. ולא, אין בו טרגדיות של פחי זבל וגללי כלבים. כן, יש בו את החיים, כמעט כמו שהם, חלקם מוזרים, חלקם קטנים, אך מרובי פרטי יום יום. כן, הספר מיוחד מאוד ומרתק לקריאה." אתר הבית של חבורת אוליפו (OuLiPo - Ouvroir de Littérature Potentielle). בין חברי הקבוצה נמנו מרסל דושאן, ריימון קנו, ז'ורז' פרק, איטאלו קלווינו והארי מאת'יוס. >>> "כל דמות היא לא רק חלק מפאזל ענק בצורת בניין משותף אלא גם חלק מעצמה, חתיכה שעומדת בפני עצמה, חתיכה שמהווה עולם בזכות עצמה. בעשותו כך הוא מותח ביקורת על הניסיון של ברטלבות' – אנחנו לא באמת יכולים להשמיד את הזיכרון כי הוא תמיד איתנו, תמיד חלק ממי שאנחנו, ולא משנה עד כמה מנותקים נשתדל להסתכל על העולם, הוא תמיד יהיה מורכב מחתיכות קטנות של רגש."
האם יש רגע אחד בחיים שאחריו דבר כבר לא יהיה כפי שהיה? ספנסר והייזל מתעוררים בוקר אחד אחרי ליל אהבים, 12 שנה אחרי שנפגשו פעם אחת בחופשה. ביום גורלי זה הם מנסים לראות אם אכן נועדו זה לזו אחרי שנים שבהן רק דיברו בטלפון. >>> יולי 1945. לאחר 29 חודשים באושוויץ ושיטוט בין הריסות אירופה, קלרה חוזרת לפאריס, שם מחכים לה שרידי משפחתה: בתה הפעוטה, אנג'ליקה חברתה וגיסתה ואלבן, בעלה של אנג'ליקה. ז'ורז' פרק (1936 - 1982) נולד בפאריס והתייתם בילדותו המוקדמת מהוריו, מהגרים יהודים מפולין. חבר בקבוצת OULIPO, התפרנס בין השאר מכתיבת תשבצים. פרסם רומנים, ספרי הגות, תסריטים, מחזות ותסכיתי רדיו. בשנת 1984 הוענק לפלנטה מספר 2817 השם "פרק". >>> "כשהלכתי ברחובות השוממים, שמתי לב, לפני הכל, לתופעה מוזרה: כל השלטים בחנויות ובבתי הקפה, תפריטי המסעדות, הכל היה כתוב בשפה הגרמנית. " >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
