מתוך החיים הוראות שימוש

נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר והאין-קשר שבעולם, מדובר יהיה אפוא בביצוע עד תום של תוכנית – מוגבלת ללא ספק, אך שלמה, מלאה, בלתי מתפשרת.
במילים אחרות, ברטלבות' החליט יום אחד שחייו יאורגנו בשלמותם סביב פרויקט ייחודי שלהכרחיותו השרירותית לא תהיה כל תכלית זולתו-הוא.

רעיון זה התעורר בו כשהיה בן עשרים. היה זה תחילה רעיון מעורפל, שאלה שניצבה לפניו – מה לעשות? - ותשובה שהשתרטטה: כלום. הכסף, הכוח, האמנות, הנשים לא עניינו את ברטלבות'. גם לא המדע, ואפילו לא המשחק. לכל היותר עניינו אותו העניבות והסוסים או, אם רוצים - לא נהיר אך מפרפר מתחת לזהרורי ההבל האלה (אף כי אלפי בני אדם מארגנים דווקא ביעילות את חייהם סביב עניבותיהם ומספר רב עוד יותר עושים זאת סביב מירוצי הסוסים של יום א') – איזה רעיון, מושג, של שלמות.
הוא התפתח במשך חודשים, במשך שנים שבאו לאחריהם, תוך שהוא מתעצב סביב שלושה עקרונות מנחים:

הראשון היה מהתחום המוסרי: לא יהיה מדובר כאן במעלל גבורה או בשיא, לא בפסגה שיש לכבוש, לא בקרקעית שיש לצלול אליה. מה שיעשה ברטלבות' לא יהיה ראוותני ולא הרואי; זה יהיה רק, בהצנֵע, פרויקט, קשה לביצוע ללא ספק, אך לא בלתי ניתן למימוש, הוא יהיה בשליטה מתחילתו ועד סופו ומאידך ינווט בכל פרטיהם את חיי האיש שיקדיש עצמו לעניין זה.

השני היה מהתחום הלוגי: תוך הוצאה מכלל חשבון של כל מקריות, הפרויקט הזה יפעיל את הזמן ואת החלל כמערכת קואורדינטות מופשטות שבה ישתזרו על ידי הישנות בלתי נמנעת אירועים זהים שיתרחשו בהכרח במקום שלהם, במועד להם.

ולבסוף, השלישי היה מהתחום האסתטי: מיותר, שהרי סתמיותו היא הערובה היחידה לחומרת ביצועו, הפרויקט יהרוס את עצמו ככל שיֵלך ויושלם; שלמותו תהיה מעגלית: רצף של אירועים שבהשתרשרם יאיינו את עצמם: כמי שבא מן האין, ישוב ברטלבות' אל האין, דרך התמרוֹת מדויקות של חפצים סופיים. 

כך התגבשה הלכה למעשה תוכנית שניתן לנסחה בתמציתיות כך:
במשך עשר שנים, מ-1925 עד 1935, ברטלבןת' יתלמד באמנות האקוורל.
במשך עשרים שנה, מ-1935 עד 1955, ישוט בעולם ותוך כך יצייר, בקצב של אקוורל אחד מדי שבועיים, חמש מאות תמונות של נופים ימיים, באותו פורמט (65 X 50, מה שקוראים "רזן"), שבהן נראים נמלי ים. כל אימת שאחת מתמונות נוף הים תושלם, היא תישלח לאומן מומחה (גספָּר וינקלר) שידביק אותה על לוח עץ דק ויגזור אותה לפאזל הכולל שבע מאות וחמישים חתיכות.
במשך עשרים שנה, מ-1955 עד 1975, לאחר שישוב ברטלבות לצרפת, הוא  ישחזר מחדש, על פי סדרם, את הפאזלים שהוכנו בשבילו, פאזל אחד מדי שבועיים. עם הרכבתם מחדש של הפאזלים, תמונות נוף הים "ימורקמו שוב" באופן שניתן יהיה לנתק אותן ממצען, יועברו אל המקום שבו – עשרים שנה קודם לכן – הן צוירו, וישוקעו  בתוך נוזל מחטא שממנו יחולץ בסופו של דבר רק גיליון נייר ווטמן, שלם ובתולי.

וכך שום עקבות לא ייוותרו מן הפעילות הזאת לאחר שהעסיקה את מחוללה במשך חמישים שנה.

  
תרגום מצרפתית: עידו בסוק

ז'ורז' פרק, 6 בפברואר 1975 (פרט) / מוריס אנרי

ז'ורז' פרק הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים

"לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על הגברת והשעועית שלה

"מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>>

ז'ורז' פרק הסיפור על המתנות של הנגר-אומן מוורונה

"...וכך התגלתה ההתענפות הפנטסטית הזאת, עקבות מדויקים של מה שהיו חיי התולעת בחתיכת העץ הזאת, התערמות קפואה, מינרלית, של כל התנועות שהיוו את קיומה העיוור..."
מתוך: רורשאש 3, החיים הוראות שימוש. >>>

ז'ורז' פרק הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9)

"הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"...
הפרק ה-נא הוא הפרק האמצעי של הרומן "החיים הוראות שימוש".
במרכזו של פרק זה, המתאר את תכניותיו של ולן, ממוקם טקסט בן 179 פסוקים המחולקים ל-3 בתים. >>>

איש ישן

אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>>

איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?

התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה. >>>

חלל וכו' : מבחר מרחבים

"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>>

הדברים

סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>

העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר.

הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>>

איש ישן (ההתחלה)

"תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>>

על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית

לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>>

גישות למה ?

ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>>

חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי

רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>>

סיפורים מאליס איילנד

אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>>

הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים

הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>>

נעלם

תרגום לעברית של פתיחת הרומן "נעלם" DISPARITION. "רומן בלשי המתרחש בעולם שבו אינה קיימת E, האות הצרפתית הנפוצה ביותר. >>>

איש ישן

מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>

הארי מאת'יוס חיי בְסי-איי-אי

בעקבות שרשרת של צירופי מקרים ואי-הבנות, הסתובבה בפריז בתחילת שנות השבעים שמועה עיקשת שהסופר והמשורר האמריקאי הארי מאת'יוס, שחי אז בעיר, הוא סוכן סי-איי-אי. >>>

סואזיג אהרון הלא של קלרה

יולי 1945. לאחר 29 חודשים באושוויץ ושיטוט בין הריסות אירופה, קלרה חוזרת לפאריס, שם מחכים לה שרידי משפחתה: בתה הפעוטה, אנג'ליקה חברתה וגיסתה ואלבן, בעלה של אנג'ליקה.
פאריס היא התחנה האירופית האחרונה של קלרה, ממנה היא נוסעת אל מעבר לים. >>>

רם סמוכה קרחת מספר 11

קרחת מספר 11- שמן על בד. עבודתו של רם סמוכה - מתוך התערוכה "קרחות תערוכת פרידה" בבית ישמעלוף בתל אביב. >>>

יוסף אליהו שלוש אל הערביים

"הלא אחים אנו, לא רק לגזע ולמולדת כי אם גם אחים לצרה: כמונו כמוכם הננו עמים של עבר מזהיר, של תרבות ומסורת עתיקה ושל שאיפות לאומיות נעלות, וגורלנו אינו ניתן בידינו אנו. >>>

גירסה להדפסה