לואי ארמסטרונג / רוברט גלסטר

ג'ו אוליבר, המלך

האיש כבד הגוף שר בשקט לעצמו בזמן שסידר את שולחנות הביליארד באולם המשחקים שבו עבד כשרת. היו לו פנים עצובות וצלקת עיטרה את עינו השמאלית. היתה זו שעת ערב של חודש אפריל בסוואנה, ג'ורג'יה, ב-1938. >>>

עונג מדף: ענקי הג'אז

"מדובר בספר שיעניין חובבי ג’אז באותה המידה שיעניין אדם שמעולם לא שמע חיצרוץ ג’אזיסטי אחד בימיו...זהו ספר בלוזי על ג’אז. אין פה מבנה מורכב או וירטואוזיות או השתחררות שלוחת רסן. כמו הבלוז, מדובר פה פשוט ב'לספר את הדברים כמו שהם', במילים הכי פשוטות, שמעבירות הכי הרבה אמת."
גיאחה על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", בלוג עונג שבת >>>

ממועדון הכותנה לאקדמיה

"בדומה לכל דת חדשה, הג'ז צימח מיתוסים לרוב - אבות מייסדים, מעשיות גבורה וסיפורי קדושים - בפרק זמן היסטורי מצומצם. סטאדס טרקל חוזר שוב ושוב בספרו לדיבור הבטוח על הג'ז, כלומר למיסטיפיקציה שלו."
אורי הולנדר על ספרו של טאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ תרבות וספרות >>>

ענקי הג'אז

""ענקי הג'ז" הוא בשום פנים ואופן לא סקירה של תולדות הג'ז. אין בו ולו רמז לניתוח מוסיקלי רציני. טרקל לא היה היסטוריון, וגם לא מוסיקולוג או מבקר; הוא היה מספר סיפורים. מה שעניין אותו בראש ובראשונה היו בני אדם."
בן שלו ממליץ על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ גלריה. >>>

שלוש דקות מושלמות

"הניסיון לשכתב את ההיסטוריה של הג'ז ולהפקיע מהאפרו-אמריקאים את זכויות היוצרים עליו מלווה את המוסיקה הזאת עוד מראשיתה. כבר ב-1917, בשנה שראתה אור הקלטת הג'ז הראשונה, הכריז נגן הקורנט ניק לה-רוקה, שהשתתף באותה הקלטה היסטורית, כי הג'ז הומצא על ידי מוסיקאים לבנים בניו אורלינס ו'נגנב' על ידי מוסיקאים שחורים. בעשורים הבאים הוקעה הטענה של לה-רוקה כמופרכת וגזענית, וההכרה בכך שהג'ז הוא ביסודו מוסיקה שחורה היתה להנחת יסוד בלתי מעורערת, שאף הולידה גילויים של גזענות 'הפוכה' בנוסח 'רק שחורים יכולים לנגן ג'ז אמיתי'.
לכן היה כל כך מפתיע, כמעט בלתי ייאמן, לחזות מעל דפי מוסף 'תרבות וספרות', במאמרו של אורי הולנדר "ממועדון הכותנה לאקדמיה", בטענה שהכל פיקציה."
בן שלו משיב למאמרו של אורי הולנדר "ממועדון הכותנה לאקדמיה", שנכתב על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ, תרבות וספרות >>>

עזמי בשארה כיסופים בארץ המחסומים

"היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום."

בשעה שהזמן מחכה במחסום, רק המחשבות חופשיות להמשיך ולנדוד הלאה.
בשעה שהזמן מחכה במחסום מתרחשות דרמות קטועות, עולים חלקי שיחות, צפים הרהורים ושברי התבוננות אירוניים ופיוטיים. >>>

רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון, סטיבן אייזנאוור ללמוד מלאס וגאס

ב־1968 יצאו רוברט ונטורי, דניז סקוט בראון וסטיבן אייזנאוור, שלושה מרצים מאוניברסיטת ייל, מלווים ב־13 סטודנטים, לסיור לימודי בלאס וגאס. >>>

גידי רשף לרעדים ינרסק קולנו

קטע מספרו גידי רשף ו נורת שראה אור בהוצאת בבל 2001 >>>

אלן גינזברג קטע מעדותו של אלן גינזברג במשפט על "ארוחה עירומה"

ביולי 1966 קבע בית המשפט הגבוה של מסצ'וסטס שהספר "ארוחה עירומה" מאת וויליאם ס. בורוז אינו מגונה. בכך הוא שינה החלטה של בית המשפט המחוזי של בוסטון, והסיר את האיום של חרם ארצי על הספר. בין העדים במשפט היה המשורר אלן גינזברג, להלן קטע קצר מעדותו. >>>

גירסה להדפסה