לואי ארמסטרונג / רוברט גלסטר

ג'ו אוליבר, המלך

האיש כבד הגוף שר בשקט לעצמו בזמן שסידר את שולחנות הביליארד באולם המשחקים שבו עבד כשרת. היו לו פנים עצובות וצלקת עיטרה את עינו השמאלית. היתה זו שעת ערב של חודש אפריל בסוואנה, ג'ורג'יה, ב-1938. >>>

עונג מדף: ענקי הג'אז

"מדובר בספר שיעניין חובבי ג’אז באותה המידה שיעניין אדם שמעולם לא שמע חיצרוץ ג’אזיסטי אחד בימיו...זהו ספר בלוזי על ג’אז. אין פה מבנה מורכב או וירטואוזיות או השתחררות שלוחת רסן. כמו הבלוז, מדובר פה פשוט ב'לספר את הדברים כמו שהם', במילים הכי פשוטות, שמעבירות הכי הרבה אמת."
גיאחה על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", בלוג עונג שבת >>>

ממועדון הכותנה לאקדמיה

"בדומה לכל דת חדשה, הג'ז צימח מיתוסים לרוב - אבות מייסדים, מעשיות גבורה וסיפורי קדושים - בפרק זמן היסטורי מצומצם. סטאדס טרקל חוזר שוב ושוב בספרו לדיבור הבטוח על הג'ז, כלומר למיסטיפיקציה שלו."
אורי הולנדר על ספרו של טאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ תרבות וספרות >>>

ענקי הג'אז

""ענקי הג'ז" הוא בשום פנים ואופן לא סקירה של תולדות הג'ז. אין בו ולו רמז לניתוח מוסיקלי רציני. טרקל לא היה היסטוריון, וגם לא מוסיקולוג או מבקר; הוא היה מספר סיפורים. מה שעניין אותו בראש ובראשונה היו בני אדם."
בן שלו ממליץ על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ גלריה. >>>

שלוש דקות מושלמות

"הניסיון לשכתב את ההיסטוריה של הג'ז ולהפקיע מהאפרו-אמריקאים את זכויות היוצרים עליו מלווה את המוסיקה הזאת עוד מראשיתה. כבר ב-1917, בשנה שראתה אור הקלטת הג'ז הראשונה, הכריז נגן הקורנט ניק לה-רוקה, שהשתתף באותה הקלטה היסטורית, כי הג'ז הומצא על ידי מוסיקאים לבנים בניו אורלינס ו'נגנב' על ידי מוסיקאים שחורים. בעשורים הבאים הוקעה הטענה של לה-רוקה כמופרכת וגזענית, וההכרה בכך שהג'ז הוא ביסודו מוסיקה שחורה היתה להנחת יסוד בלתי מעורערת, שאף הולידה גילויים של גזענות 'הפוכה' בנוסח 'רק שחורים יכולים לנגן ג'ז אמיתי'.
לכן היה כל כך מפתיע, כמעט בלתי ייאמן, לחזות מעל דפי מוסף 'תרבות וספרות', במאמרו של אורי הולנדר "ממועדון הכותנה לאקדמיה", בטענה שהכל פיקציה."
בן שלו משיב למאמרו של אורי הולנדר "ממועדון הכותנה לאקדמיה", שנכתב על ספרו של סטאדס טרקל "ענקי הג'אז", הארץ, תרבות וספרות >>>

יוסף אליהו שלוש פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

דרור פויר צדוק בנפתולי התשוקה

"צדוק בנפתולי התשוקה" הוא לקט מתוך יצירתו המגוונת של צדוק; מאמרים, שירים ומיני-פרוזה פרי עטו, ראיונות שקיים, נאומים שנשא, וכמובן - הקריוקי, או מה שצדוק מכנה "הקריוקי הפנימי". הדקו את חגורות הבטיחות, ליידיז אנד ג'נטלמן, זו הולכת להיות טלטלה רצינית. >>>

לורי מור נותנת

בסרט האחרון שלה המצלמה התעכבה על האגן, אגן הירכיים החשוף, ולמרות שזה לא היה האגן שלה, יצא לה שם של אחת שנותנת.
"יש לך את הגוף לזה," אמרו לה מנהלי הסטודיו בארוחת צהריים בצ'ייסנס. היא הפנתה את מבטה. "הביאס קורפוס," אמרה, בלי לחייך. >>>

סם שפרד האיש שהצליח בכוחות עצמו

בשבילו, זה התחיל ברגע של דממה מחרישת אזניים. משהו התנתק ונפל. אינסטינקטיבית הבין לבו שה"משהו" הזה היה הראייה, שטופחה זה זמן רב, של עצמו כיחיד מובדל; יישות אמריקנית בשם "האיש שהצליח בכוחות עצמו". >>>

גירסה להדפסה