 |
|
בבל , , 19/11/2019 |
|
| ||
|
|
|
|
פרנץ פאנון
מקוללים עלי אדמות
|
|
פרנץ פאנון / ארכיון IMEC © François Maspero 1961, 1968 ; La découverte 2002 © בבל, 2006 דאנאקוד: 462-199 שם מקורי: Les damnés de la terre מס' עמודים: 336 מחיר קטלוגי: 88 ₪ תרגום מצרפתית: אורית רוזן עריכת תרגום: עמית רוטברד עיצוב עטיפה: אנקטי עריכה מדעית: אלה שוחט
|
|
"מקוללים עלי אדמות" ראה אור בפריז בנובמבר 1961 בעיצומה של מלחמת אלג'יריה; הספר, שיצא עם הקדמה מאת ז'אן-פול סארטר, נאסר להפצה בצרפת והודפס בחשאי, אך הפך בתוך שנים ספורות לאחד מהטקסטים המהפכניים המכוננים של שנות השישים והשבעים ולמקור השראה לדורות מבני העולם השלישי המבקשים להשתחרר מכבלי הקולוניאליזם. "מקוללים עלי אדמות" הוא ניתוח מבריק של הפסיכולוגיה של המיושבים בזמן הכיבוש ובדרכם אל השחרור, אך בה בעת זהו פרויקט אוטופי הקורא ליצירתו של עולם שלישי חופשי ומהפכני ושל אדם חדש, שאינו עוקב אחרי המודל האירופי. המהדורה העברית כוללת את ההקדמה המקורית למהדורת 1961 מאת ז'אן-פול סארטר, הקדמה מאת אליס שארקי ואחרית דבר מאת מוחמד חרבי שנוספו למהדורת 2002 , וכן אחרית דבר למהדורה העברית מאת אלה שוחט.
"האלימות שמשלה בהשלטת סדרי העולם הקולוניאלי, שהניעה ללא לאות את הריסתן של צורות חברתיות ילידיות, שהחריבה ללא סייג את נקודות הציון של הכלכלה, את החזות, את הלבוש, אלימות זו תהפוך לתביעתו ולחלקו של המיושב כאשר, בבואו להניע את גלגלי ההיסטוריה, יפרוץ ההמון >>> אליס שרקי "הו גופי, עשני תמיד אדם שואל!" - על פרנץ פאנון ו"מקוללים עלי אדמות" אליס שרקי, פסיכיאטרית יהודיה אלג'ירית, שעבדה לצידו של פרנץ פאנון בבתי חולים פסיכיאטריים באלג'יריה ובתוניסיה, ושהיתה גם היא פעילה ב-NFL, בהקדמה למהדורת 2002 של ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות" (1961). >>> ז'אן-פול סארטר הקדמה למהדורת 1961 של ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות" "...אירופים, פִתחו את הספר, בואו בשעריו. אחרי כמה צעדים בחשכה תגלו אנשים זרים מקובצים סביב מדורה, התקרבו, הקשיבו: הם מדברים על הגורל שהם מייעדים לדוכנים שלכם, לשכירי החרב המגוננים עליהם. >>>
"הדיון של פאנון באלימות, שנכתב לאור הכיבוש הצרפתי באלג'יר, מאפשר לנו לאתר חוליה חסרה בדיון האירופי העכשווי על "מצב החירום". אירונית היא העובדה שמצב החירום שהוכרז בימים אלה בצרפת, לנוכח ההתקוממות של דור הבנים מצפון אפריקה, נחקק במקור ב-1955 כדי להתמודד עם אלימות דור ההורים באלג'יר." טקסטים מאת פרנץ פאנון בתרגום לאנגלית. מלחמה קולוניאלית והפרעות נפשיות קטע מתוך ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות". איך אומרים דקולוניזציה בעברית? ארבעים שנה אחרי פרסום ספרו של פרנץ פאנון, הקהילה ה"פוסט-קולוניאלית" עודה מיעוט קטן מדי, וכיוון שהיא אקדמית, היא סתגלנית, ובנשוב הרוח, היא נעה בכיוון ה"חדש". אלימות - בין הפילוסופיה לפרקטיקה ערב לרגל צאת ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות" "ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את העולם מנקודת מבט של "האחר"" דן לחמן על ספרו של פרנץ פאנון "מקוללים עלי אדמות", אתר אימגו >>> " שנה אחרי שהרגיז את הצרפתים על רגע מלחמת אלג'יר, תורגם לעברית "מקוללים עלי אדמות" של פרנץ פאנון. פרופסור אלה שוחט מקווה שגם פה הוא יזכה לרעש שמגיע לו." "בספרו 'מקוללים עלי אדמות' מסביר פרנץ פאנון מדוע רק אלימות מהפכנית תתקן את עיוותיה הפסיכולוגיים של השליטה הקולוניאלית. עמנואל סיון מסכים עם הטענה שפאנון לא חזה את מחירי אותה אלימות, אך סבור שאין חשוב ממנו להבנת המנטליות הקולוניאלית." האם רעיונותיו פרנץ פאנון על פגעי הקולוניזציה וההשתחררות ממנה רלוונטיים גם היום? גם כאן? אמל ג'מאל, דליה מרקוביץ ודרור משעני סבורים שכן. השיחה המתפרסמת כאן התקיימה במסגרת תוכנית הרדיו של קול ישראל, "מילים שמנסות לגעת", שערכה והנחתה יעל צדוק. שנת הבומרנג? פרנץ פאנון וההתקוממויות הערביות 50 שנה לצאתו של הספר "מקוללים עלי אדמות", האינטלקטואלית הסודאנית פאטין עבאס חוזרת למשנתו של פרנץ פאנון ובוחנת את הרלוונטיות שלה בהקשר הנוכחי של ההתקוממויות העממיות בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן ובחריין.
נְגוּגִי וַה ת'יוֹנְגוֹ מטיגארי מַטיגַארי מַא נְג'ירוּנְגי, לוחם חופש במדינה אפריקאית ללא שם, שב ממלחמת עצמאות עקובה מדם נגד המתיישבים האירופיים. הוא עוזב את היער, יורד מההרים, מתפרק מנשקו וחוגר את חגורת השלום, ויוצא לחפש את בני משפחתו כדי לבנות איתם מחדש את ביתו ולפתוח בעתיד אחר, שלֵו. >>> וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי) נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>> על שניים מהספרים הבולטים של יוצרים אפריקאים שתורגמו בשנה האחרונה לעברית ועל אופן שבו ההוצאה הישראלית בוחרת לשקף את הסיפור הזר על־מנת להזמין לתוכו את קוראיו. למיטב זיכרוני אבי מעולם לא דיבר על אלג'יר. ובכלל מיעט לדבר. אולי משום כך לא אותו שאלתי לפשר ההפרש בין צרפת לאלג'יר. אמי השיבה כי בשעה שאבי הגיע לישראל ב– 8491, והדגישה במסגרת מח"ל (מתנדבי חו"ל), הוא נשאל למקום הולדתו. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
