![]() |
![]() |
בבל , , 11/12/2023 |
![]() |
![]() | ||
![]() |
|
![]() |
![]() |
דרור בורשטיין
הרוצחים
|
![]() |
ברושים, דיוקן כפול ברחביה, 2001, שמן על בד מודבק על עץ (פרט) / ישראל הרשברג © בבל, 2006 דאנאקוד: 462-208 שם מקורי: The Murderers מס' עמודים: 652 מחיר קטלוגי: 88 ₪ סדר: נדב שלו ודורית גריץ הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד עורך: דפנה רוזנבליט עיצוב עטיפה: אנקטי
"החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישֵנים במוזיאון מדי לילה. >>> בשנת 1949 הוקם בגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגיטאות. מיסדיו עברו את המלחמה במרחבי ברית המועצות או כאסירים במחנות וגיטאות במרכז אירופה ובמערבה. דרור בורשטיין מביא לקורא העברי טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות. >>> בסופו של דבר נופל אבנר ברנר ומתמוטט בלא סיבה. 1987. ישעיהו ליבוביץ` מגיע להרצאה בפני תלמידי תיכון דתי בעיר ליד הים, אבל בשל חקירת רצח ההרצאה מתבטלת ושערי בית הספר ננעלים עליו. ספר אפור נופל אל האסלה, וגורם להצפה. >>>
מן הגג, קומה אחת בלבד מעל דירתי, העיר נראית אחרת. מטרים ספורים כלפי מעלה, וצמרות העצים כבר נמצאות מתחת, כמו עננים בשעת טיסה. אפשר בקושי לראות פיסת ים רחוקה. >>> שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>> לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את האגם כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של הכנרת. >>> מעטים יודעים כי כריית תעלת פנמה, שהחלה בשנת 1904, היתה רק השלב הראשון בתכנית לחיבור אפריקה לדרום אמריקה. דרור בורשטיין מספר על שתי תכניות שבוטלו. >>> מנהיגיה האמיתיים של ישראל יושבים בבית הסוהר. אם מנהיגות היא מבט במציאות ובעקרונות, וקביעה של פעולה לפי מכלול המציאות והעקרונות, הרי שחמשת הסרבנים הם המנהיגים הגלויים היחידים של המדינה כיום. >>> היכן מקומו של הכותב? מהו החושך הזה שבצדו השני, החסום, הנסתר, של הדף? האין כבר ברור לנו כי היד הכותבת כאן נשלחת מעברם של "המתים שכבר מתו"? >>> בעקבותיו של מאיר ליפשיץ, גיבורו של שבתאי, ברחובות תל אביב ואמסטרדם. >>> גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>> "בספר הקלאסי, החביב לכאורה הזה יש שירים תמימים, קצרים. ילדים אוהבים אותם. לאחרונה, כשהקראתי ממנו לבתי, חשתי צמרמורת. אחר כך הבנתי למה." דרור בורשטיין על פניה ברגשטיין. >>> השופטים, ממש כמו השומר מול שער החוק, נתפסים אז בדיוק כפי שהם, עומדים - בדיוק כמו האיש המחכה לפני השער - בפתחו של החוק במלוא מובן המילה, שלטי ה"אין מעבר" הקטנים המגינים עליהם מסתרגים, ועל מבטיהם השיפוטיים, כמו עלינו, חולש מבט רואה-כל, הנשקף מכל החלונות. >>> פינת הרחובות עמק-רפאים ודוד רמז פסי הרכבת בתל-אביב הם תמיד "דרך", ולא "מקום". תמיד יהיה שם "הלאה", המשך שאת סופו אי אפשר לראות: הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו... אין למסילה הזו סוף (כן, בוודאי, יש לה סוף, אבל לא עבורנו). >>> רק בישראל כל מי שנכנס לקניון, מקום שאמורים להוציא בו כסף, לבלות, עובר טקס צבאי: שומר חמוש עוצר אותו, תא המטען נפתח. חיפוש. טקס המעבר הביזארי הזה ממחנה צבאי לעולם הצריכה, הוא קיצור ההיסטוריה של הישראליות בעשורים האחרונים. >>> המבט באריה בגן-החיות הוא גם מבט בכלוב. אנו ממקדים את הראייה בחלל שמעבר למוטות המתכת הצפופים, מתעלמים מן העובדה שמבטנו מתאפשר בגלל הסורגים, שהסורגים הם ההופכים את הפחד ליופי. ביום רביעי שעבר כל גופו של האריה הגדול שבשמים נמלא שאגות אור. >>>
|
![]() |
שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. בין המחלקה הפסיכיאטרית הצבאית שבה מאושפז מלכיאל, אביו של שאול, להעתק חלקת הקבר שמטפחת אמו ורדה באוסטרליה, ובין ירושלים של אביו של נחמן, המשורר שרגא לוין, לתל אביב של אמו, עורכת הדין לאה לוין, מסתבכת פקעת האירועים של הרומן, אך מתוכה מתארגנת מסכת של עובדות מרשיעות: ברחובות ובמעברים התת-קרקעיים של תל אביב מתהלכים שני רוצחים, אך הם כנראה אינם היחידים. ה ר ו צ ח י ם הוא רומן שמתקדם "לאורך" כמו במוזיקה, אך גם "לרוחב" כמו בציור. העולם של ה ר ו צ ח י ם מצוי בתנועה מתמדת והוא מלא סתירות ואזורים נסתרים; הדמויות שבו סבוכות זו בזו לבלי התר, פועלות ללא הרף זו ביחס לזו, ובעיקר זו כנגד זו; הצלילים שנשמעים בו הם קריאות מצוקה ושיחות טלפון מנותקות, דיבור זדוני ואילמות, ומעל לכול - רחש כתיבת המילים וגריסת הנייר.
בשנת 2004, בחודש אוקטובר, שהיה החם והלח ביותר מזה שנים בתל אביב, עד כי ראש השירות המטאורולוגי פוּטר ממשרתו בידי שׂרת האנרגיה בעוון טעות חיזוי קשה ובלתי נסלחת והטעיית ההמונים הצמאים לְסתיו בכל הנוגע לאופיו הצפוי של חודש אוקטובר האהוב שלנו, כלשון מכתבה של >>> תחזיק את הסולם, שלא ייפול לכם המשורר ויישבר לחתיכות, צעק-צחק המו"ל לוּאיס ירקוני מהדוכן ממול, תתנו לו קצת ספרים, שלא ישתעמם שם בשמים, עלץ מפינתו פופאי ברקוביץ', אמרו ברמקול: נחמן לורי, המשורר זוכה פרס פוגל יחתום עכשיו על 'גיאוגרפיה' >>>
"קוטב הכישלון של הכתיבה, מותה המטאפורי, קיים תמיד. אבל אצל דרור בורשטיין המת הזה קם לתחייה, ומתהלך כנפיל ברחבי העיר, מטיל את צלו בכל. עינת יקיר עם מחשבות על הלשון של 'הרוצחים'" "הביקורת הנהדרת של דרור בורשטיין על עולם הספרות מתפספסת בגלל עלילה בעייתית". "על פי דרור בורשטיין, שספרו 'הרוצחים' רואה אור בימים אלה, הכל קשור בכל: הטרור ותאונות הדרכים נובעים מאותו יסוד אלים שנעשה דומיננטי בישראל וחילחל גם לספרות המקומית. משני גיבורי הרומן שלו צומחת דמות חדשה של אדם מושחת ורע. 'זה העתיד', הוא אומר, 'הרע מנצח'." "יצירה עמוקה ומאתגרת שמראש לא מכוונת לקהל הרחב: מהפנט, הספר החדש של דרור בורשטיין. הדמויות, הסיפור ההולך ונקשר ואז נפרם ושוב נתפר כרשומון - במהלכו חוזר המספר לאותם אירועים שוב ושוב מנקודות מבט שונות. גם הגיבורים מתים ושוב חיים, והזמן הוא הווה ועבר ועתיד, והספר אמנם נקרא "הרוצחים", אבל לא ברור עד שלב מאוד מאוחר את מי בכלל רצחו, והקורא לא מחפש אחר הרוצחים אלא אחר הרצח עצמו." "את הביקורת הזאת כדאי לקרוא אחרי שגומרים את העמוד האחרון של 'הרוצחים', הרומן החדש של דרור בורשטיין. אסף שור חיכה ליצירת המופת הזאת הרבה זמן, והאמת? הוא מעדיף לשמור אותה לעצמו." "'הרוצחים' הוא יצירה משובחת, שדורשת מהקורא ידע ספרותי מוקדם ומידה מסוימת של מאמץ, אך מפצה אותו ביכולתה האדירה לענג ולהצחיק. דרור בורשטיין מבסס כאן את מעמדו כסופר המעניין ביותר מדור ילידי שנות השבעים." "הרומן החדש של דרור בורשטיין מציף את הקורא באינסוף מקטעים מלאי דמיון שמותירים אותו נדהם." "קשה לחלוק על הטענה שהרומן החדש של דרור בורשטיין הוא יצירת מופת, כי בלתי אפשרי לקרוא אותו, למרות כל החן." "אלה שירים על עיר, ואין זו עיר אלא חייך, לכן תמשיך לקרוא" "'הרוצחים', ספרו החדש של דרור בורשטיין, הוא רומן שנחצב ממכרות ספרותיים עמוקים ועושר לשוני נדיר, טקסט צפוף ומלא בן מאות עמודים, פלט גועש של דברים הסוחפים את הקורא למסע אל תוך קרביה של המציאות הישראלית." "למרות שדרור בורשטיין הוא מספר נפלא, הדבר האחרון שהוא עושה ב"הרוצחים" זה לספר סיפור כמו שצריך. חבל (וגם: למה זה לקח לו 650 עמודים?! תעלומה." "אולי ארבע וריאציות על הישראליות." ריכוז תגובות "הקוראים המשפיעים" ריכוז תגובות פורום "הקוראים המשפיעים" של "ידיעות ספרים" על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים". YNET >>> 'הרוצחים' - דרור בורשטיין - יומן קריאה - "בעמ' 201 פרצתי לראשונה בצחוק רם. צחוק שארב שם כל הזמן, שבושל לאורך עמודים רבים על אש קטנה, שכמו כפיס עץ נסחף בשטף הקריאה, נחבט מעת לעת בגדות, מסתחרר וממשיך הלאה בלי לעצור עד לרגע המשחרר הזה, שש שורות מתחילתו של עמוד 201. "הרוצחים" ברשימה הסופית של פרס ספיר ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים" נבחר לרשימה הסופית של פרס ספיר לשנת 2007. ארבעת הספרים האחרים ברשימה: "אהבה עברית" מאת שושי בריינר (עם עובד), "מחזיר החלומות" מאת ניר ברעם (כתר), "שחיטה שחורה" מאת שחר מגן (כתר), "שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה (עם עובד). >>> עדיה אמרי אור משוחחת עם דרור בורשטיין ב- NRG >>> אביגדור פלדמן מראיין את דרור בורשטיין על ספרו "הרוצחים" ראיון וידאו בין עורך הדין והסופר, שנערך לקראת פרס ספיר. וואלה תרבות >>> על החומוס כמשאב האחרוּת. כיצד מוצאים עצמם הספרות העברית והמשפט הישראלי באיבּה של פרשה גסטרוסופית שבמרכזה חומוס ב"הרוצחים", ספרו של דרור בורשטיין. יהונתן סואן, מתוך גליון 15 של "הכיוון מזרח". >>> "בידע התרבותי המקיף שלו, במיומנותו הווירטואוזית לתזמר רומן עתיר דפים שבו עשרות דמויות ופיתולי עלילה תוך שהוא מערבל את הזמנים, בחוש-ההומור הפראי, בנטייתו לפארודיה, בכשרון החיקוי שהוא מפגין, ביכולתו לחרוג מתחומי הריאליה היומיומית אל מחוזות ההזיה והחלום ובתיאורו את הצדדים האפלים והלא-רציונליים בנפש האדם – בכל אלה מציב בורשטיין את עצמו באחת המדרגות הגבוהות ביותר בספרות העברית הנוכחית של ימינו."
"אמא שלי מאמינה שאנחנו החלומות של המתים. אני לא מוכן להיות חלום של מת. בגלל זה אני מקשיב לדברים שהיא אומרת כאילו אני קורא מכתבים שאינם ממוענים אלי. >>> הקיץ כבר כאן, אוסלו מעולפת מחום. צבע שמן על צלחת, 2002 >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved