בית

בבל , , 20/11/2017

                           

 

דרור בורשטיין הרוצחים
ברושים, דיוקן כפול ברחביה, 2001, שמן על בד מודבק על עץ (פרט)

ברושים, דיוקן כפול ברחביה, 2001, שמן על בד מודבק על עץ (פרט) / ישראל הרשברג

 

© בבל, 2006
דאנאקוד: 462-208
שם מקורי: The Murderers
מס' עמודים: 652
מחיר קטלוגי: 88
סדר: נדב שלו ודורית גריץ
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
עורך: דפנה רוזנבליט
עיצוב עטיפה: אנקטי

 

בלי שום מקרה מוות

בשנת 1949 הוקם בגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגיטאות. מיסדיו עברו את המלחמה במרחבי ברית המועצות או כאסירים במחנות וגיטאות במרכז אירופה ובמערבה.

עיקרו של ספר זה הוא תמצית מסיפוריהם של מייסדי הקיבוץ, סיפורים המובאים כאן בקולם שלהם. >>>

ערים תאומות

דרור בורשטיין מביא לקורא העברי טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות. >>>

אבנר ברנר

בסופו של דבר נופל אבנר ברנר ומתמוטט בלא סיבה. 1987. ישעיהו ליבוביץ` מגיע להרצאה בפני תלמידי תיכון דתי בעיר ליד הים, אבל בשל חקירת רצח ההרצאה מתבטלת ושערי בית הספר ננעלים עליו. ספר אפור נופל אל האסלה, וגורם להצפה. >>>

 

טִיטַנְיוּם

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>>

הגשר

לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את האגם כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של הכנרת. >>>

סנט הלנה

מעטים יודעים כי כריית תעלת פנמה, שהחלה בשנת 1904, היתה רק השלב הראשון בתכנית לחיבור אפריקה לדרום אמריקה. דרור בורשטיין מספר על שתי תכניות שבוטלו. >>>

על הסרבנים

מנהיגיה האמיתיים של ישראל יושבים בבית הסוהר. אם מנהיגות היא מבט במציאות ובעקרונות, וקביעה של פעולה לפי מכלול המציאות והעקרונות, הרי שחמשת הסרבנים הם המנהיגים הגלויים היחידים של המדינה כיום. >>>

יש חדש תחת השמש

היכן מקומו של הכותב? מהו החושך הזה שבצדו השני, החסום, הנסתר, של הדף? האין כבר ברור לנו כי היד הכותבת כאן נשלחת מעברם של "המתים שכבר מתו"? >>>

שתי הליכות בעקבות יעקב שבתאי

בעקבותיו של מאיר ליפשיץ, גיבורו של שבתאי, ברחובות תל אביב ואמסטרדם. >>>

הגן בגבעת רם

גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>>

בוא אלי פרפר נחמד

"בספר הקלאסי, החביב לכאורה הזה יש שירים תמימים, קצרים. ילדים אוהבים אותם. לאחרונה, כשהקראתי ממנו לבתי, חשתי צמרמורת. אחר כך הבנתי למה." דרור בורשטיין על פניה ברגשטיין. >>>

בית המשפט העליון

השופטים, ממש כמו השומר מול שער החוק, נתפסים אז בדיוק כפי שהם, עומדים - בדיוק כמו האיש המחכה לפני השער - בפתחו של החוק במלוא מובן המילה, שלטי ה"אין מעבר" הקטנים המגינים עליהם מסתרגים, ועל מבטיהם השיפוטיים, כמו עלינו, חולש מבט רואה-כל, הנשקף מכל החלונות. >>>

פינת הרחובות עמק-רפאים ודוד רמז

פסי הרכבת בתל-אביב הם תמיד "דרך", ולא "מקום". תמיד יהיה שם "הלאה", המשך שאת סופו אי אפשר לראות: הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו‏...‎‎ אין למסילה הזו סוף (כן, בוודאי, יש לה סוף, אבל לא עבורנו). >>>

קניון מלחה

רק בישראל כל מי שנכנס לקניון, מקום שאמורים להוציא בו כסף, לבלות, עובר טקס צבאי: שומר חמוש עוצר אותו, תא המטען נפתח. חיפוש. טקס המעבר הביזארי הזה ממחנה צבאי לעולם הצריכה, הוא קיצור ההיסטוריה של הישראליות בעשורים האחרונים. >>>

מטר המטאוריטים

המבט באריה בגן-החיות הוא גם מבט בכלוב. אנו ממקדים את הראייה בחלל שמעבר למוטות המתכת הצפופים, מתעלמים מן העובדה שמבטנו מתאפשר בגלל הסורגים, שהסורגים הם ההופכים את הפחד ליופי. ביום רביעי שעבר כל גופו של האריה הגדול שבשמים נמלא שאגות אור. >>>

 

שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה.

בין המחלקה הפסיכיאטרית הצבאית שבה מאושפז מלכיאל, אביו של שאול, להעתק חלקת הקבר שמטפחת אמו ורדה באוסטרליה, ובין ירושלים של אביו של נחמן, המשורר שרגא לוין, לתל אביב של אמו, עורכת הדין לאה לוין, מסתבכת פקעת האירועים של הרומן, אך מתוכה מתארגנת מסכת של עובדות מרשיעות: ברחובות ובמעברים התת-קרקעיים של תל אביב מתהלכים שני רוצחים, אך הם כנראה אינם היחידים.


ה ר ו צ ח י ם הוא רומן שמתקדם "לאורך" כמו במוזיקה, אך גם "לרוחב" כמו בציור. העולם של ה ר ו צ ח י ם מצוי בתנועה מתמדת והוא מלא סתירות ואזורים נסתרים; הדמויות שבו סבוכות זו בזו לבלי התר, פועלות ללא הרף זו ביחס לזו, ובעיקר זו כנגד זו; הצלילים שנשמעים בו הם קריאות מצוקה ושיחות טלפון מנותקות, דיבור זדוני ואילמות, ומעל לכול - רחש כתיבת המילים וגריסת הנייר.

 

הרוצחים: ההתחלה

בשנת 2004, בחודש אוקטובר, שהיה החם והלח ביותר מזה שנים בתל אביב, עד כי ראש השירות המטאורולוגי פוּטר ממשרתו בידי שׂרת האנרגיה בעוון טעות חיזוי קשה ובלתי נסלחת והטעיית ההמונים הצמאים לְסתיו בכל הנוגע לאופיו הצפוי של חודש אוקטובר האהוב שלנו, כלשון מכתבה של >>>

תחזיק את הסולם

תחזיק את הסולם, שלא ייפול לכם המשורר ויישבר לחתיכות, צעק-צחק המו"ל לוּאיס ירקוני מהדוכן ממול, תתנו לו קצת ספרים, שלא ישתעמם שם בשמים, עלץ מפינתו פופאי ברקוביץ', אמרו ברמקול: נחמן לורי, המשורר זוכה פרס פוגל יחתום עכשיו על 'גיאוגרפיה' >>>

 

הודאת שגיאה

"קוטב הכישלון של הכתיבה, מותה המטאפורי, קיים תמיד. אבל אצל דרור בורשטיין המת הזה קם לתחייה, ומתהלך כנפיל ברחבי העיר, מטיל את צלו בכל. עינת יקיר עם מחשבות על הלשון של 'הרוצחים'"
ערך מוסף, בית אבי חי >>>

יהלום לא מלוטש

"הביקורת הנהדרת של דרור בורשטיין על עולם הספרות מתפספסת בגלל עלילה בעייתית".
מתי שמואלוף על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", NRG >>>

מטריד את מנוחת הקוראים

"על פי דרור בורשטיין, שספרו 'הרוצחים' רואה אור בימים אלה, הכל קשור בכל: הטרור ותאונות הדרכים נובעים מאותו יסוד אלים שנעשה דומיננטי בישראל וחילחל גם לספרות המקומית. משני גיבורי הרומן שלו צומחת דמות חדשה של אדם מושחת ורע. 'זה העתיד', הוא אומר, 'הרע מנצח'."
שירי לב ארי משוחחת עם דרור בורשטיין על ספרו "הרוצחים", הארץ, גלריה >>>

הרוצח השקט

"יצירה עמוקה ומאתגרת שמראש לא מכוונת לקהל הרחב: מהפנט, הספר החדש של דרור בורשטיין. הדמויות, הסיפור ההולך ונקשר ואז נפרם ושוב נתפר כרשומון - במהלכו חוזר המספר לאותם אירועים שוב ושוב מנקודות מבט שונות. גם הגיבורים מתים ושוב חיים, והזמן הוא הווה ועבר ועתיד, והספר אמנם נקרא "הרוצחים", אבל לא ברור עד שלב מאוד מאוחר את מי בכלל רצחו, והקורא לא מחפש אחר הרוצחים אלא אחר הרצח עצמו."
מיה סלע על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", עתון תל אביב >>>

רוצחים, סיפור אהבה

"את הביקורת הזאת כדאי לקרוא אחרי שגומרים את העמוד האחרון של 'הרוצחים', הרומן החדש של דרור בורשטיין. אסף שור חיכה ליצירת המופת הזאת הרבה זמן, והאמת? הוא מעדיף לשמור אותה לעצמו."
אסף שור, העיר >>>

מספיק קוראים להחזיק את המפעל

"'הרוצחים' הוא יצירה משובחת, שדורשת מהקורא ידע ספרותי מוקדם ומידה מסוימת של מאמץ, אך מפצה אותו ביכולתה האדירה לענג ולהצחיק. דרור בורשטיין מבסס כאן את מעמדו כסופר המעניין ביותר מדור ילידי שנות השבעים."
אריק גלסנר על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", ספרות מעריב >>>

פנומנולוגיה

"הרומן החדש של דרור בורשטיין מציף את הקורא באינסוף מקטעים מלאי דמיון שמותירים אותו נדהם."
יקיר בן משה על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", Time Out תל אביב >>>

בגדי דרור החדשים

"קשה לחלוק על הטענה שהרומן החדש של דרור בורשטיין הוא יצירת מופת, כי בלתי אפשרי לקרוא אותו, למרות כל החן."
מנחם בן על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", מוסף פרומו - מעריב >>>

"אלה שירים על עיר, ואין זו עיר אלא חייך, לכן תמשיך לקרוא"

"'הרוצחים', ספרו החדש של דרור בורשטיין, הוא רומן שנחצב ממכרות ספרותיים עמוקים ועושר לשוני נדיר, טקסט צפוף ומלא בן מאות עמודים, פלט גועש של דברים הסוחפים את הקורא למסע אל תוך קרביה של המציאות הישראלית."
ראובן מירן על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים". הארץ, מוסף ספרים >>>

מספר הולך לאיבוד

"למרות שדרור בורשטיין הוא מספר נפלא, הדבר האחרון שהוא עושה ב"הרוצחים" זה לספר סיפור כמו שצריך. חבל (וגם: למה זה לקח לו 650 עמודים?! תעלומה."
מאיה פלדמן על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", YNET >>>

ואריאציות על ברוש

"אולי ארבע וריאציות על הישראליות."
שירלי אגוזי על עטיפות עם ברושים בספריהם של יהושוע קנז "התגנבות יחידים" ודרור בורשטיין "הרוצחים". >>>

ריכוז תגובות "הקוראים המשפיעים"

ריכוז תגובות פורום "הקוראים המשפיעים" של "ידיעות ספרים" על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים". YNET >>>

'הרוצחים' - דרור בורשטיין - יומן קריאה -

"בעמ' 201 פרצתי לראשונה בצחוק רם. צחוק שארב שם כל הזמן, שבושל לאורך עמודים רבים על אש קטנה, שכמו כפיס עץ נסחף בשטף הקריאה, נחבט מעת לעת בגדות, מסתחרר וממשיך הלאה בלי לעצור עד לרגע המשחרר הזה, שש שורות מתחילתו של עמוד 201.
אצל קורא אחר היה אולי הצחוק הזה משתחרר ברגע אחר, אבל נדמה לי שניתן לומר כמעט בוודאות שבמוקדם או במאוחר הרגע הזה היה מגיע, כי הספר הזה, אולי במפתיע, הוא ספר מצחיק מאוד. ההצחקה איננה בראש מעייניו, אך היא נוכחת כל העת כגרוי מתמיד, מרוקעת בקולו של המספר. לעיתים גלויה יותר, לעיתים פחות, אבל כמעט תמיד שם."
אלכס בן ארי, רשימות >>>

"הרוצחים" ברשימה הסופית של פרס ספיר

ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים" נבחר לרשימה הסופית של פרס ספיר לשנת 2007. ארבעת הספרים האחרים ברשימה: "אהבה עברית" מאת שושי בריינר (עם עובד), "מחזיר החלומות" מאת ניר ברעם (כתר), "שחיטה שחורה" מאת שחר מגן (כתר), "שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה (עם עובד). >>>

היהלום שבכתר

עדיה אמרי אור משוחחת עם דרור בורשטיין ב- NRG >>>

אביגדור פלדמן מראיין את דרור בורשטיין על ספרו "הרוצחים"

ראיון וידאו בין עורך הדין והסופר, שנערך לקראת פרס ספיר. וואלה תרבות >>>

ארץ אוכלת רוצחיה

על החומוס כמשאב האחרוּת. כיצד מוצאים עצמם הספרות העברית והמשפט הישראלי באיבּה של פרשה גסטרוסופית שבמרכזה חומוס ב"הרוצחים", ספרו של דרור בורשטיין. יהונתן סואן, מתוך גליון 15 של "הכיוון מזרח". >>>

נפשות מתות

"בידע התרבותי המקיף שלו, במיומנותו הווירטואוזית לתזמר רומן עתיר דפים שבו עשרות דמויות ופיתולי עלילה תוך שהוא מערבל את הזמנים, בחוש-ההומור הפראי, בנטייתו לפארודיה, בכשרון החיקוי שהוא מפגין, ביכולתו לחרוג מתחומי הריאליה היומיומית אל מחוזות ההזיה והחלום ובתיאורו את הצדדים האפלים והלא-רציונליים בנפש האדם – בכל אלה מציב בורשטיין את עצמו באחת המדרגות הגבוהות ביותר בספרות העברית הנוכחית של ימינו."
אבי גרפונקל על ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים", ספר אחד בשבוע, אתר רשימות (המאמר התפרסם לראשונה ב"קשת החדשה", גיליון 22, חורף 2007) >>>

 

יקי מנשנפרוינד הכובש והכלב

רומאנסה פסוודו-היסטורית על אלכסנדר הגדול ודיוגנס הקיניקן. ספרו השני של יקי מנשנפרוינד >>>

אסף שור מוטי

הוא ישכב על גבו במיטתם, שהיא המיטה שלהם, והיא תיטול את העט העבה שינוח על השולחן הסמוך למיטה, והיא תגיד לו, תתהפך. ואז ישכב על בטנו במיטתם, במיטה שלהם, והיא תכתוב על גבו, בעט העבה, שייך לאריאלה. מוטי זה הינו אישי ואינו ניתן להעברה. >>>

אתגר קרת סוסיקו

" סוסיקו" - סיפור קצר של אתגר קרת. >>>

אלי פטל חומוס

צבע שמן על צלחת, 2002 >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית