בית

בבל , , 25/9/2017

                           

 

מארי נדיאיי רוזי קארפ
RosieCarpe.jpg

not the best night / (cc) Stephanie R. Dunham

 

© Les Editions de Minuit 2001
© בבל, 2006
דאנאקוד: 462-326
שם מקורי: Rosie Carpe
מס' עמודים: 298
מחיר קטלוגי: 88
תרגום מצרפתית: רמה איילון
עריכת תרגום: עמית רוטברד
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
סדר: אילנה לאסרי
עיצוב עטיפה: אנקטי

 

המכשפה

לוסי היא מכשפה כושלת במקצת שחיה חיים נטולי קסם עם בעלה ושתי בנותיה התאומות בווילה שבמתחם "בנה ביתך" חדש ליד עיר שדה קטנה.
את היכולת לראות את העבר ואת העתיד ירשה מאמה, מכשפה דגולה שכוחה הרב עורר בה תיעוב כה עמוק עד שחדלה להשתמש בו. >>>

 

כשמלאו לבנותי שתים-עשרה

כשמלאו לבנותי שתים-עשרה, הכנסתי אותן בסוד הכוחות המסתוריים. >>>

 

שנותיה הראשונות של רוזי קארפ עברו עליה בעיר בריב-לה-גיארד שבדרום מערב צרפת, שם גדלה עם אחיה לזאר והוריה, מרת קארפ, שנעשתה אחות ופתחה במרכז העיר עסק קטן לטיפולי קוסמטיקה ביתיים וקארפ, שהיה רב-סמל ראשון. השנים ההן היו זכורות לה כעונה צהובה, מתוקה, כפרית ועתירת משאלות. "אז עדיין קראו לי רוז-מארי", נהגה רוזי לומר בקולה האדיש.
לימים, יאמר לה לזאר שהוא חש געגועים עזים, כואבים, לעץ המגנוליה הענק שהיה בגינתם. אבל רוזי, מצדה, לא זכרה שום מגנוליה.
אחרי בריב, לזאר ורוזי מצאו את עצמם לבדם בפריז, ואז החלו העניינים להידרדר. ואחר כך רוזי כבר היתה בוגרת, באנתוני. שם בנה טיטי בא לעולם.
כשרוזי קארפ נוחתת בגואדלופ עם טיטי בן השש, ומחכה לאחיה לזאר שיבוא לאסוף אותם משדה התעופה, העולם נראה לה מקום מאוד מבלבל. היא כבר מזמן איבדה כל שליטה על חייה ונראה לה שכל מה שקורה לה, בעצם קורה למישהי אחרת.

רוזי קארפ הוא סיפור מכשף ומתעתע על משפחה והפקרה, על אהבה ורצח, ועל שחור ולבן. הרומן זכה בפרס פמינה לשנת 2001.

 

פרק ראשון

אבל היא לא חדלה להאמין שאחִיה לזאר יהיה שם כדי לקבל את פניהם, שלה ושל טיטי, שלזאר, אח בכור, יואיל בטובו לחסוך ממנה את ההמתנה המטרידה והמשפילה מעט בתוך קהל הנופשים, כמו גם המארחים בשכר שהגיעו לצוד אותם, צצים מכל עבר בחיוך צחור-שיניים, רגליהם נעולות בסנדלי >>>

 

"לכתוב מסוכן"

מהעיתונות הצרפתית על הסופרת מארי נדיאיי ועל הרומן "רוזי קארפ". >>>

365 ימים, דיוקן עצמי בכל יום

הדיוקנאות העצמיים של סטפני דאנהם (Stephanie R. Dunham) באתר flickr >>>

מארי נדיאיי

העמוד של מארי נדיאיי באתר של les éditions de minuit >>>

בשם הוורד

"רוזי קארפ היא דמות חזקה שלא עוברת בתרגום, ומדונה היא דמות חזקה שיכולה לפרסם כל מה שבא לה. גירלז פאוור...
אם מספיק אנשים יקראו בו, 'רוזי קארפ' יכול בקלות להפוך לשם שיסמן מצב. כמו שזירוקס הפך לשם נרדף לצילום מסמכים, כמו שפלאפון מסמן טלפונים סלולריים, כמו מיקי ומלורי או בוני וקלייד. נוכל להגיד 'היא כמו רוזי קארפ', 'אני מרגישה כמו רוזי קארפ'."
מיה סלע על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", תל אביב >>>

אניגמה

"רוזי קארפ, הניצבת בלבו של רומן הקרוי על שמה, היא צעירה מבולבלת ונטושה היוצאת ביחד עם בנה הקטן לחפש את אחיה. הסופרת מארי נדיאיי הצליחה ליצור כאן ספר מפתיע שבו שום דבר אינו בדיוק מה שנדמה שהוא."
דפנה לוי על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", YNET >>>

האכזריות הגדולה ביותר היא הנטישה

"רוזי קארפ, גיבורת ספרה של מארי נדיאיי, היא אשה חסרת אונים, סבילה, כמעט מפגרת. אבל רוזי אינה מפגרת, אלא האם-טיפוס של כל הבנות הנטושות."
רות אלמוג על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", הארץ, תרבות וספרות >>>

רוזי קארפה דיאם

"הדמות המיוסרת של רוזי קארפ היא אנטי תזה לאתוס האישה האסרטיבית של הטלנובלות."
יעל ישראל על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", NRG >>>

"אחד הספרים המטלטלים ביותר שקראתי מזה זמן רב"

"אני מנסה להיזכר מתי קראתי סוג מדהים כזה של דימויים, צורה כזאת של כתיבה שהיא מדהימה מחדש בכל פסקה... לא הסיפור אלא ההבחנות ובעיקר הכתיבה המדהימה, היא זו שהופכת את הספר הזה לחוויה כואבת ועילאית, כמו בטרגדיות גדולות...ישנם רגעים שהחלטתי לעזוב את הספר, שלא יכולתי לעמוד בו יותר, אך מיד חזרתי אליו, כי לא יכולתי להפסיק לקרוא."
דן לחמן על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", e-mago >>>

האופן שבו נהגו בך הוריך, הוא האופן שבו אתה עתיד לנהוג בילדך

"הכאב גדול. הסיפור עתיק ומוכר. ועם השנים משתנה תפאורת המקום והזמן, ומשתנה זהותה של המשפחה. ב"רוזי קארפ" של מארי נדיאיי, הזמן הוא המאה ה-21 והמקום הוא גוואדלופ, קולוניית איים צרפתית בים הקריבי. אין כאן משפחה מיתולוגית, אלא משפחת קארפ; משפחה צרפתית לבנה שמתחת לקליפתה הדקיקה נחשפות עקרות וריקנות נפשית שאינן מסוגלות להכיל דבר, אפילו לא את שארי בשרה."
אילת שמיר על ספרה של מארי נדיאיי "רוזי קארפ", הארץ ספרים >>>

 

ערן בר-גיל מים רבים

מים רבים הוא סיפור מסע נוגע ללב, משל על יחסי אבות ובנים, המסרב להעמיד במרכזו גיבור אחד, מובהק, משאיר לקורא את מרחב הפרשנות, ומוביל אותו ברגישות רבה אל תוך נפש הדמויות. >>>

ג'אנט ווינטרסון תפוזים הם לא הפרי היחיד

"… תפוזים הם לא הפרי היחיד הוא רומאן מנחם. הגיבורה שלו היא מישהי שנמצאת בצד החיוני של החיים. היא ענייה, היא ממעמד הפועלים אבל היא צריכה להתמודד עם השאלות הגדולות שחוצות מעמד, תרבות וצבע. >>>

ז'ורז' פרק איש ישן

מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>

סמי ברדוגו שוק

כל יום שישי, בין ארבע לחמש אחר הצהריים, אני פותח לאמא שלי את החזייה. מרגע הפתיחה אני והיא נכנסים אל שבת המנוחה. בכל פעם שאני פותח לאמא שלי את החזייה אני יודע שאפשר להירגע. מרגע זה מפסיקים לעבוד, מפסיקים לנקות, מפסיקים לבשל ומקבלים את המלכה. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית