 |
|
בבל , , 11/12/2023 |
|
| ||
|
|
|
|
מישל וולבק
אפשרות של אי
|
|
מישל וולבק וכלבו קלמן, אירלנד, 2001 / © Philippe Matsas / Opale © Michel Houellebecq et la Librairie Arthème Fayard 2005 © בבל ומשכל, 2006 דאנאקוד: 462-324 שם מקורי: La Possibilité d’une île מס' עמודים: 384 מחיר קטלוגי: 88 ₪ תרגום מצרפתית: לנה אטינגר סדר: אילנה לאסרי הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד עיצוב עטיפה: אנקטי
״חוש המאבק״ (Le sens du combat), קובץ השירה השלישי של מישל וולבק ראה אור לראשונה ב-1996. >>> פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. >>> העולם הוא בגודל בינוני. בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן וולבק בכתיבתו החדה, המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. >>> על גברים מאירופה ונשים מתאילנד, על תעשייה, תיירות, מין, תקשורת, כלכלה, אהבה, פוליטיקה. וולבק ממשיך לתעד את שקיעתו של האדם המערבי ומוסיף לקטלוג ההבלים של ההוה שלל מפגשים בלתי אפשריים שבין העולם הראשון ובין העולם השלישי. >>> איש מחשבים צעיר וחסר ייחוד נשלח למורת רוחו להפיץ את בשורת המחשב ברחבי צרפת. חייו הולכים ומתבררים כירידה מתמשכת אל השאול של חיי היומיום. שום דבר דרמטי רק החיים שכל אחד מכיר: עבודה, בילוים, מין, צרכנות, טלוויזיה. >>> מישל וברונו הם שני אחים למחצה שנולדים בשנות החמישים ומתבגרים עם המאה העשרים, החברה הצרכנית והפורנוגרפיה. החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק שהציב אותו כדמות הפרובוקטיבית והחשובה של הספרות הצרפתית העכשווית. >>>
אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ
>>>
שבו מישל וולבק פותח באש: "יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה הצרפתיות". >>> במשך כל שנות נעורי העצובות, הויסמנס היה עבורי חבר לחיים, חבר נאמן; מעולם לא פקפקתי בו, מעולם לא שקלתי לזנחו, גם לא לפנות לנושא אחר; ואז, אחר–צהריים אחד ביוני 2007, אחרי השתהות ממושכת, אחרי התפתלויות רבות, אפילו קצת מעבר למקובל, הגנתי לפני חבר השופטים של >>> גבר בודד שהחמיץ את ליל הסילבסטר האחרון של המאה העשרים רוכש במחיר מבצע שבוע נופש "הכול כלול" באי לנזרוטה שבקנריים. באי השומם ונטול האטרקציות הוא פוגש תיירים אירופים אחרים שמאבדים את דרכם כמוהו ומתוודע לכת מסתורית שבחרה להקים במקום שגרירות לחוצנים. >>> "כל אדם מסוגל לייצר בעצמו מעין מהפכה קרה אם יתמקם למשך רגע מחוץ לשטף המידע-פרסומת. קל מאוד לעשות זאת; מעולם לא היה קל יותר להתמקם, ביחס לעולם, בעמדה אסתטית: די לפסוע צעד אחד הצדה. ואפילו הצעד הזה, בסופו של דבר, אינו דרוש. >>> אֲנִי חוֹלֵף בָּעִיר שֶמִמֵנָה לְכְּלוּם אֵינִי מְצָפֶּה מותקף על ידי המחלה, הגוף אינו מאמין יותר לשום אפשרות של הקלה. שיר בפרוזה מאת מישל וולבק. >>> מאחורי השיניים שלי ועד סוף הגרון שלי החיך שלי מרופד בהסתעפויות חומות, מוקשות ומסובכות זו בזו כענפים מתים; אבל בתוכם חי עצב של כאב. >>> כדי להסוות את ריח המוות שיוצא לנו מהלוע, שיוצא לנו בלתי מנוצח מהלוע, אנחנו מוציאים מילים. >>> זה יהיה, על אף זאת, לילה מוגן; אבל לא תעריכו את ההגנה הזאת. אתם תעריכו אותה רק יותר מאוחר. כשתחזרו לעיר, כשתחזרו לאור היום, כשתחזרו לעולם. >>> הצעירים והיפים מזדיינים עם צעירים ויפים אחרים; הזקנים והמכוערים מזדיינים עם זקנים ומכוערים אחרים. אשתי ואני השתייכנו לקטגוריית הבינוניים ; אנחנו מזדיינים לפיכך, בבינוניות, עם בינוניים אחרים. >>> כמו וויקאנד ברכב, כמו סרטן ברחם, המקרים המשתרשרים לפי תכנית מסתדרים. ובכל זאת, המגבות הרטובות, לאורך הבריכות הנבובות, משמידות את הכניעה והמוח נכנס לתנועה.
>>>
"כשהלכתי ברחובות השוממים, שמתי לב, לפני הכל, לתופעה מוזרה: כל השלטים בחנויות ובבתי הקפה, תפריטי המסעדות, הכל היה כתוב בשפה הגרמנית. " >>> "מי ששם את האצבע על הפצע, בהכרח לוקח על עצמו את תפקיד האנטיפת." מתוך ראיון עם מישל וולבק שראה אור בספר המסות שלו Interventions. >>>
|
|
מי מביניכם ראוי לחיי נצח? דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע. סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. בגיל ארבעים ושבע, אחרי כמה מערכות יחסים כושלות, נראה שהוא מתקרב לסוף הדרך. ואז הוא פוגש את האושר. קוראים לה אסתר, והיא בת עשרים ושתיים. זה היה לפני אלפיים שנה, בתחילת המאה העשרים ואחת. הציוויליזציה האנושית התקרבה לקצהּ והעולם המערבי רחש אידאולוגיות אחרונות; האהבה נעלמה והמין, בהשפעת הפורנוגרפיה, הפך לבידור מנוכר; חיות המחמד תפסו את מקומם של הילדים במשפחה; בבתי החולים ובבתי האבות מתו הזקנים בהמוניהם מהזנחה. אבל החיים היו אמיתיים. הספר זכה בפרס Interallié לשנת 2005 ונכלל ברשימת ה-New York Times Notable Books לשנת 2006
החיים מתחילים בגיל חמישים, נכון; אלא שהם נגמרים בארבעים. >>>
איגי פופ יוציא אלבום ג'אז בהשראת הספר "אפשרות של אי" של מישל וולבק "איגי פופ יוציא אלבום חדש, שהוא מגדיר כאלבום ג'אזי, המושפע מהסופר הצרפתי מישל וולבק. האלבום ייקרא 'Preliminaires', ולדברי הזמר, הוא הושפע ישירות מהספר "אפשרות של אי" של וולבק.[...] האלבום צפוי לצאת כבר באפריל או במאי." מאת מיה סלע. הארץ, גלריה. >>> "רומן טוטלי שמלא בשאלות נוקבות" מהעיתונות הצרפתית והאמריקאית על מישל וולבק והרומן הרביעי שלו "אפשרות של אי" >>> "כשהייתי תינוק , אמי לא חיבקה אותי מספיק, לא ליטפה אותי מספיק. זה מסביר את הכול... עד יום מותי אשאר תמיד ילד קטן ונטוש, מיילל מפחד ומקור, רעב ללטיפות." (מישל וולבק, למות, 2005). >>> ""אפשרות של אי" הוא התמודדות עם זיקנה, עם גוף ועם נצח. ספר מסעיר ומקומם." "ספריו של הסופר הצרפתי מישל וולבק לא מציעים שום נחמה; הם אכזריים, מרושעים, מציגים את החיים כמסכת ייסורים מתמשכת אבל גם כבדיחה. אז איך זה שאי אפשר להניח אותם מהיד?" "קצת יותר מ-120 שנה אחרי שניטשה קבע שאלוהים מת, מגיע וולבק ואומר שהאהבה מתה. ברומן החדש שלו, 'אפשרות של אי', הוא מחזק את מעמדו כאחד מהסופרים החשובים במאה ה-21." "מישל וולבק הוא סוג של פריס הילטון, רק עם יכולות קוגניטיביות. זו ההארה הכי חשובה של נמרוד לין, אולי חוץ מ-'40 הוא ה-60 החדש'." "כך ממליץ מישל וולבק לקוראיו בקובץ הרשימות 'להישאר בחיים וטקסטים אחרים'. אבל ברומן 'אפשרות של אי', שגם ראה אור לאחרונה, הקרנבל המלנכולי האלים של סם, זרע ודמעות הוא בעיקר מעייף ." ערב על מישל וולבק, יום ב', 5.3.07, 19:00, אודיטוריום מנשר לאמנות. "מה בין 'אפשרות של אי' של מישל וולבק ו'כשהילדים יוצאים מהבית' של חלי ברק?" "מישל וולבק הוא אולי אחד הסופרים השנואים ביותר באירופה, ועובדה זו לבדה צריכה להוות ראיה לחשיבותו: בעידן שבו המילה הכתובה כפופה לעריצות התמונה, יש לתת את הכבוד הראוי לסופר שכתיבתו מצליחה לעורר המולת זעם." האם אפשר לקרוא ספר, להתעצבן ועדיין לחשוב שהספר טוב? "מסתבר שכן." "בספרו החדש, 'אפשרות של אי', עושה מישל וולבק שימוש מפוכח בהבנת הטבע האנושי באמצעות כלי הרכב שמלווים אותו. כן לגברים בלבד". מישל וולבק מביים את "אפשרות של אי" הבלוג של הסופר הספרדי פרננדו אראבאל מביא צילומים מאתר הצילומים של הסרט "אפשרות של אי". לאחר שהתאכזב מהגירסה הקולנועית של "החלקיקים האלמנטריים" של הבמאי הגרמני אוסקר רוהלר, החליט וולבק לקחת לידיו את עיבוד הרומן הרביעי שלו לקולנוע. אראבאל, ידיד קרוב של הסופר הצרפתי, מגלם את מנהיג הכת האלוהימית. >>> לאחר העיבוד הקולנועי המצויין של הבמאי הצרפתי פיליפ ארל לרומן הראשון של מישל וולבק "הרחבת תחום המאבק" שנעשה בשיתוף פעולה עם המחבר, ולאחר העיבוד הגרמני של אוסקר רוהלר לרומן השני שלו "החלקיקים האלמנטריים" שנעשה ללא שיתופו של וולבק, בחר הפעם וולבק לביים בעצמו את הגירסה הקולנועית לרומן הרביעי "אפשרות של אי". צילומי הסרט הסתיימו הקיץ והוא צפוי לצאת למסכים ב- 2008. >>> מישל וולבק וינס רהן ברשימת עשרת הספרים הטובים של טיים אאוט השבועון טיים אאוט בחר בספרים "אפשרות של אי" מאת מישל וולבק ו"כלום לא נראה באופק" מאת ינס רהן שראו אור בספרייה של בבל ברשימת עשרת הספרים הטובים של 2007. מגדל של ספרים: לכבוד חגיגות ה-20 של בבל אלונה קמחי על "אפשרות של אי", אילנה ברנשטיין על "המצב העברי", אסף שור על "דברים מוזרים קורים", אסף גברון על "אנחנו", לאה איני על "המאהבות", דרור בורשטיין על "עיר לבנה, עיר שחורה". קראתי את "אפשרות של אי" בחג המולד "על הספר בוודאי נכתבו ויכתבו עוד ספרים ומאמרים רבים. בעיני הגאונות שלו אינה נופלת מזו של סרטיו המעניינים ביותר של לארס פון טרייר, שבהם היומרה והמגלומניות מתערבבים בצורה הטובה ביותר עם כשרון תיאורי וניתוחי נעלה וכנות חסרת פשרות."
דברים מוזרים קורים בסיפוריה של קלי לינק: איש מת שולח מכתבים לאשתו, חייזריות בלונדיניות פולשות למנהטן, זוג בירח דבש משתתף בתחרות יופי אפוקלפיטית, בלשית צעירה ניזונה מחלומות. פדרו אלמודובר פאטי דיפוזיה וטקסטים אחרים פאטי דיפוזיה וטקסטים אחרים הוא קובץ מאמרים ורשימות שפרסם פדרו אלמודובר בעיתון הספרדי לה לונה. לצד סיפוריה העסיסיים של כוכבת הפורנו הבדויה פאטי דיפוזיה מופיעות רשימות אישיות של אלמודובר על קולנוע, אמנות והצלחה מקצועית. >>> "תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>> פיליפ מרטין דרך הזן בימי דיכאון: הקדמה כשהייתי בן שבע-עשרה, יצאתי עם שני חברים למסע בסירת קאנו במרחבים הפראיים של צפון חבל אונטריו בקנדה. היינו לבדנו, וברשותנו רק סירות הקאנו שלנו וכמה מנות של מזון יבש. איש מאיתנו לא היה טייל מנוסה. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
