 |
|
בבל , , 23/5/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
אסף שור
עמרם
|
|
פרישמן פינת רחוב הנביאים 25 / יורם קופרמינץ, 2007 © בבל ומשכל, 2007 דאנאקוד: 462-350 שם מקורי: Amram מס' עמודים: 227 מחיר קטלוגי: 88 ₪ הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד עורך: עודד וולקשטיין עיצוב עטיפה: יובל סער
אבל אני, אני סיימתי. עכשיו ממש סיימתי. הנה, אני מסתלק מהסיפור הזה. אני רוחץ את ידי ממנו. אני רוחץ את ידי אף שאי-אפשר. אף שאסור. הרי הכול כאן נעשה בכוונה. אולי לא בחוכמה, נכון, אבל בהחלט בכוונה. >>> הוא ישכב על גבו במיטתם, שהיא המיטה שלהם, והיא תיטול את העט העבה שינוח על השולחן הסמוך למיטה, והיא תגיד לו, תתהפך. ואז ישכב על בטנו במיטתם, במיטה שלהם, והיא תכתוב על גבו, בעט העבה, שייך לאריאלה. מוטי זה הינו אישי ואינו ניתן להעברה. >>>
זה הסיפור של סיגל, כי סיגל שכבה במיטתה ולא אמרה לעצמה דבר. משום שישנה לא אמרה. >>> כמה גדול הצורך להאמין, אפילו לדעת בוודאות, שיש שם מישהו מעלינו שמשגיח, שקובע, שפוקח עין צופיה על כל המעשים. לדעת שיש אבא, אפילו אבא רע, רק שיהיה. >>> הספר הזה חמור במבנהו. חמור ופשוט. פירמידה סימטרית מאוד שראשה עננים ובסיסה גיאומטריה אוקלידית. ובכל זאת הוא ספר, לא קונצרט וכדומה אמנויות ביצוע, ואין לי אפשרות לשבת באולם ולהעיר בזמן החזרות. ואין שום חציצה בין הקהל והבמה. >>> סיפור קצר מאת אסף שור שהתפרסם לראשונה בגליון מס' 2 של כתב העת "מטעם". >>>
|
|
אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה. ברומן אחר יכלו עמרם ואביחי להיות חברים. ברומן הזה הם מכסים את פניהם ויוצאים אל הלילה. עמרם שבוי באהבתו לתקוה, בתו היחידה, המתאהבת בצעיר בן גילה. אביחי אוהב עד שיגעון את אלה, אשתו, שעומדת להרות מזרעו של גבר אחר. שניהם דרוכים כל כך לאהבותיהם, עד שאין להם ברירה אלא להיווכח בזרותן; לדעת שהיקר מכל פונה למקום אחר. אהבה, שנאה וזעם, אלימות ורוך: לא ניגודים, כי אם מעגלים פתוחים. שדות כהים ששני גברים בפנים מכוסים נלכדו בהם, ובגבם שתי נשים, כמה דמויות מוצללות ואי-אלו חתולי רחוב וכלבי בית, מדרכות ריקות וחצרות נטושות, מוט ברזל שהתלכלך בנתזים של דם ורסיסים של עצם, מתנות של אהבה. הספר זכה בפרס שר התרבות ובפרס ברנשטיין לשנת 2007, והיה בין שלושת המועמדים הסופיים בפרס מוסף הספרים של "הארץ" לספר ביכורים.
בואו נסגור את זה עכשיו, לפני הפרק הראשון אפילו, שלא תגידו אחר-כך, ידעתי, לא ידעתי, מותח, לא מותח. יש כאן שני אנשים. הם עושים דברים דומים ממניעים דומים מבחינות מסוימות ושונים מבחינות אחרות. >>> אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה. כך, רהוטה, באה פתאום הידיעה על עמרם היושב בארכיון שבמרתף, נדחק קרוב יותר אל השולחן, מנסה להסתיר את הכתם הרטוב שהתפשט בהפתעה כזאת על קדמת מכנסיו. >>>
"כתיבה היא סוג של פעולה", אומר אסף שור, שספרו הראשון רואה כעת אור. לא פלא שהוא רואה קשר בין כתיבה לאמנות לחימה: "לא עושים שלושה פליק-פלאקים באוויר ובעיטה מסובבת, אלא מה שעובד וגמרנו" "רק אחת לכמה שנים נתקלים בספר כמו 'עמרם'. מיה סלע מתפעמת." "אלף סיפורים היה יכול הסיפור הזה להיות" "ספרים טובים לא מתמסרים בקלות, והרומן הראשון של אסף שור, 'עמרם', בכללם". "רומאן מבריק ומהפנט, מובחן במקוריותו ובתעוזתו." דרור בורשטיין ואסף שור בין הזוכים בפרסי שר התרבות דרור בורשטיין זכה בפרס שר התרבות לספרות מופת על עריכת קובץ מיצירותיו של אורי ניסן גנסין. התאחדות הוצאות הספרים בישראל פרסמה הבוקר את שמות הזוכים בפרסי קרן מרדכי ברנשטיין לעידוד יוצרים צעירים. הפרסים, המוענקים על ידי ההתאחדות מדי שנתיים, ניתנים בקטגוריות משתנות לביקורת ספרותית, שירה עברית ומחזה מקורי בשפה העברית. הפרס בקטגורית רומן עברי מקורי מחיי הארץ, בסכום 50 אלף שקל, הוענק השנה לאסף שור, מחבר הספר "עמרם". נבחרו שלושת המועמדים הסופיים לתחרות "ספר הביכורים של השנה" שעורך, זו השנה הראשונה, מוסף הספרים של עיתון "הארץ". הספרים שנבחרו הם "על גבול יערות הרוזמרין", קובץ הסיפורים הראשון של ניצן ויסמן (בהוצאת "ידיעות ספרים"); "דופק", הרומן הראשון של יניב איצקוביץ' (בסדרת "ספ" של הוצאת "הקיבוץ המאוחד"); ו"עמרם", הרומן הראשון של אסף שור (בהוצאת "בבל"). "אל תגידו שספר הבכורה של אסף שור תפס אתכם לא מוכנים. בכתיבה מהודקת, דרוכה, מדויקת, שור טווה כאן שני סיפורים זה בזה – אבל מקפיד לשמר את המתח, את המרחק, בין גיבוריו." "כתבתי נובלה קצרה ומשונה שלא הצליחה לקבל צורה, והלכה והתפרקה ככל שהתעקשתי לעבוד עליה יותר. עמרם ותקווה הם ניצולים מאחד הפרקים ההם, והכל התגלגל מהם." אסף שור משיב לשאלון מוסף ספרים, הארץ >>>
וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי) נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>> הקניון ותעשיית השימוש החד פעמי הם שניים מיסודותיה של תרבות הצריכה. תמורת הנוחות הרבה שהם מעניקים לנו אנחנו משלמים מחיר גבוה, נסתר מהעין: תרבות הצריכה מגבירה ניכור, פוגעת בחירות, מצמצמת אופקים, מדלדלת את הרוח ומקלקלת את המוסר. >>> גדעון לוי הסובארו האחרונה של עוואד כל מה שנותר לעוואד חינדאש לעשות לפני שיפתח בחיים חדשים בקליפורניה היה לסיים את עבודת הפחחות והצבע על הסובארו, ולהיפרד ממשפחתו. >>> אפרת שלם בחורשה זו נמצאה גופתו של בן 18 אפרת שלם מתוך התערוכה "לפני שבוע ביום שני אתמול" בנושא אלימות נגד נשים. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
