בית

בבל , , 18/11/2017

                           

 

על אברהם יסקי

מתוך שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

"ככל בנייניו של יסקי יש גם ב'בית הלוחם' משהו צנוע, אף כי בהחלט לא מחוק וחסר-אופי, ושפוי מאוד; לא סטייטמנט של 'אני' מוגדל אלא של פרופורציות אנושיות, של תודעה סביבתית חזקה, בקצרה של הומניזם".
עדית זרטל, הארץ, 1976

"להבדיל מרוב האדריכלים שפעלו ופועלים בארץ, ומעתיקים רעיונות מיובאים, ידע יסקי מאז ומתמיד לתרגם את הנעשה בעולם ולמונחי בנייה ישראליים. הוא מודע היטב לקרקע שעליה הוא עומד. למרותת שעיקר עבודתו קשורה בבנייה 'גדולה' של שכונות ומבני ציבור, לא ניסה מעולם לבנות מונומנטים. תמיד חשב בקנה מידה אנושי והשתמש בחומרים הנכונים, במקומות הנכונים. הוכחות אפשר למצוא בבניינים שתכנן במשך השנים..."
זיוה שטרנהל, הארץ, 1982


"בשנות ה-50 וה-60 יצק יסקי עם שותפו אמנון אלכסנדרוני את הבטונים הכי נקיים בישראל, ופינות הבניינים שלו היו ללא דופי..."
אסתר זנדברג, העיר 1988

"כאשר בוחנים את המכנה המשותף של עבודות יסקי מוצאים יסודיות ומקצועיות, המזכירות את מורשת משרד שרון אידלסון...
בהוסטל לאקדמאים בבאר שבע גלויים האלמנטים הקורבוזיאניים הגם שהם מסוננים ומסוגניים, והמרפסות עמוקות הצל הופכות את הבניין לכמעט מקומי בעיר המדברית... בית הלוחם הוא בניין המפגין עוצמה ומעורר כבוד ותקווה. מן הבחינה האדריכלית בולט הבניין בתכנונו המדויק מן הכלל ועד אחרון הפרטים."
אבא אלחנני, המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, 1998

"בית י.ב.מ. הוא אחת מיצירות האדריכלות המזוהות עם תל אביב ועם אדריכלות שנות ה- 70 בישראל."
אסתר זנדברג, הארץ, 2001


"רק אדריכלות השואפת לביטוי גנרי – כלומר להכללה המדויקת, הייחודית לכל טיפוס בניין – יכולה להפיק אובייקט איקוני. גירסאות יסקי לבית מגורים, למעון קליטה, לבית חולים, לפקולטה אקדמית או לבניין משרדים עומדות במבחן הזמן ומתבררות כיצירות מופת מקומיות בזכות בהירותן המושגית, יעילותן הפרגמטית ואמינותן המבנית."
צבי אפרת, העיר 2001

beer-sheva-market-exterior.jpg

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני: השוק הקמעונאי של באר שבע, 1962 / אברהם יסקי

אברהם יסקי בעיות צורה בארכיטקטורה

(דברים בכנס "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", אמצע שנות ה- 70)

במסגרת הנושא הכללי "הארכיטקטורה הישראלית לאן?", בחרתי להעלות את עניין הצורה בארכיטקטורה לוויכוח. >>>

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני הוסטל לעולים ("אקדמאים") ע"ש אלטשול, באר שבע

ההוסטל לעולים שתכננו יסקי ואלכסנדרוני ב- 1957 בשולי העיר הישנה של באר שבע, היה מעון הקליטה הראשון בארץ. >>>

אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני השוק הקמעונאי של באר שבע

השוק הקמעונאי של באר שבע נבנה ב- 1962 בקצה אזור המרכז האזרחי במזרח העיר. >>>

שרון רוטברד אדריכלות ללא ארכיטקטורה

על כיכר מלכי ישראל של אברהם יסקי ושמעון פובזנר, על אורי צבי גרינברג, ירושלים ותל אביב, ועל קסמה של הריקות. >>>

 

נתי מרום עיר עם קונספציה

בניגוד למיתוסים פופולריים שהתקבעו עם השנים, תל אביב היא עיר מתוכננת מן היסוד, "עיר עם קונספציה", שמחשבה ומעשה תכנוניים עיצבו אותה מראשיתה.
תל אביב נוסדה והתפתחה מתוך תפיסה כי עיר טובה היא עיר שיש לתכנן מראש, בכוונה תחילה. >>>

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

שרון רוטברד בטון מסוייד בעמל

הברוטליזם, עם המאסות הכבדות, עם הדימויים האלימים ועם הטקסטורות המחוספסות היה הסימן הראשון לתובנה שאולי אין זה מתפקידה של הארכיטקטורה להפוך אותנו לאנשים מאושרים. >>>

ז'אן נובל אפשר היה להפוך את תל אביב לסימפוניה בלבן

שיחה בין ז'אן נובל ושרון רוטברד. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית