בית

בבל , , 23/11/2019

                           

 

שרה ברייטברג-סמל דברי פתיחה, מוזיאון (נמר) של נייר

מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 74


"מוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן בניהולה של אריאלה אזולאי" - צירוף שהוגשם להלכה ולא למעשה (תשעה חודשי תכנון, אף לא תערוכה מומשת אחת, שערים נעולים במשך כארבעה חודשים) - לא הותיר אחריו חותם פומבי כלשהו באשר לתוכן שמאחורי הכותרת. פרשת פיטוריה של אזולאי ממוזיאון רמת-גן הותירה, בעיקר, את תחושת הגודל הממשי (כזה קטן) של עולם האמנות הישראלי במגעיו עם הממסד.
 
למי שצריך להזכיר: בעקבות רצף של פיטורים/התפטרויות/הפסקת עבודה של מנהלים במוזיאון רמת-גן, שהגיע לשיאו עם פיטוריה של אריאלה אזולאי, נולדה יוזמה משותפת ורחבה של אמנים, אוצרים ונושאי תפקידים בכירים בשדה האמנות, שדרשה בדיקה יסודית של הניהול הציבורי של מוזיאון (ר' סטודיו 64, יולי 95').
יוסי פרוסט, ראש מינהל התרבות, היה היחיד שהגיב בהתנצלות. השרה שולמית אלוני פנתה לראש עיריית רמת-גן בדרישה התמוהה שישולמו לאזולאי פיצויים על פי החוק, כאילו זו היתה השאלה, וראש עיריית רמת-גן התעלם. מונה בזריזות מנהל חדש, אדם שסולק מניהול המוזיאון בסיבוב קודם. הפרשה פוטפטה, הסעירה ונסגרה בחוגים פנימיים. העיתונות כמעט שלא הרימה אותה, כנראה "מחוסר עניין ציבורי" - תיאור אירוני במקרה של אזולאי, שעניינה במרחב הציבורי נפרש בהרחבה בגיליון סטודיו 37.
 
צד אחר וחשוב של הפרשה נוגע למה שלא מומש במוזיאון רמת-גן. אריאלה אזולאי, המבקרת הקיצונית ביותר והפעלתנית ביותר של המוזיאון המסורתי, היתה אמורה להקים ברמת-גן את המוזיאון האלטרנטיבי, על פי דרכה. מערכת סטודיו עקבה בעניין ובספקנות אחרי המגמה שהוליכה אזולאי, מגמה שבגילומיה הקיצוניים נראתה כמסע צלב כנגד יצירת האמנות והחלפתה ביישומים של נוסחת המבט הביקורתי. קל להבין איך אזולאי, על פי תפיסתה, סוגרת מוזיאון. קשה לדמיין איך מוזיאון לאמנות פותח שערים ופועל תחת ה"אני מאמין" הזה. ההזדמנות האמיתית, הנדירה, לראות בעיניים ולהבין, לא התרחשה.
 
לאחר הפיטורים פנתה מערכת סטודיו לאריאלה אזולאי והציעה לה להפקיד בידיה גיליון, שיוקדש לחשיפת תוכניותיה הגנוזות להפעלתו של המוזיאון (1). הגיליון המונח כאן לפני הקורא הוא למעשה המסמך היחיד המספר את תוכן הכותרת "מוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן בניהולה של אריאלה אזולאי". ממסמך כזה אפשר ללמוד, במסמך כזה אפשר לדון, על מסמך כזה אפשר לחלוק. הוא מוגש לקוראים לעיון, לשיקול לתגובה.
 
 
הערה:
1. הכוונה אינה למיחזור פרשת הפיטורים אלא לתכנים והמשמעויות שאמור מוזיאון מהסוג שאזולאי חולמת עליו ליצר, תכנים שכוחם יפה גם מחוץ למקרה הפרטי של מוזיאון רמת-גן.

אריאלה אזולאי אחרית דבר

חדר החושך הוא הבונקר האולטימטיבי שאליו מגיע הצלם כדי לאלץ אץ הסוד להופיע >>>

אריאלה אזולאי שיעור באזרחות

המרחב הציבורי אינו מנוהל ונשלט רק בידי המדינה אלא גם ובעיקר בידי האזרחים. >>>

פול ויריליו קטסטרופה

הקולנוע ללא ספק היה אמנות, אבל טלוויזיה לא יכולה להיות אמנות כיוון שהיא מוזיאון התאונות >>>

אריאלה אזולאי כלכלת זמן מוזאלית

בפרקטיקה המרחבית של המוזיאון שלובה פרקטיקה של זמן, שאיננה עסוקה רק בחלוקה לתקופות, כי אם ביצירת מיכל של זמן שאפשר לדמותו לצינור שבו נצברת האמנות לתקופותיה. >>>

אריאלה אזולאי המוזיאון שלא היה

במוזיאון שלא היה אמורות היו להתקיים זו לצד זו, בעת ובעונה אחת, פעילויות רבות. >>>

אריאלה אזולאי הצעה לסובייקטיביות חדשה, ערב אחד, מול תא סגור

בתמונה נראים שני תאים שקיר משותף מחבר ביניהם. הפעילות שהתקיימה בהם הסתיימה, הדלתות נסגרו והנשמות התועות שאיכלסו אותם הלכו לדרכן. >>>

אריאלה אזולאי נא להשחיל פנימה / שומרי הארכיון

הטקסט של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה המופיע כאן בתרגום לעברית תחת הכותרת "נא להשחיל פנימה" הודפס על דף כפול שהושחל לתוך ספרו 'רוע הארכיון'. >>>

אריאלה אזולאי ספר כתובות

איה & גל אמורים היו להקים במוזיאון חללית/ספרייה. מקום מובחן, נטול מובהקות, מקום שמראהו החיצוני מזכיר חלל פשוט וסטנדרטי של חדר, ותוכו, כמו החוץ שלו, הוא רק דרך מעבר, מעבר למקום אחר שאינו נמצא בשום מקום. >>>

אריאלה אזולאי מתווה לפרוגרמה: שינויים בארגון המרחב ובמשטר המבט

המוזיאון המודרני לאמנות, בצורתו הכללית והארכיטיפית ביותר, הוא תוצר של המאה ה-18, בן-זמנו של תחום הידע הנקרא "תולדות האמנות". הוא מסמן את רגע לידתה של יצירת האמנות במובן המוענק לה עד היום. >>>

אריאלה אזולאי מיקי שלום

בנה ביתך, בנה שולחן, כיסא, מיטה, שידה. בנה לבד. בעצמך. אנחנו ניתן את ההוראות ואתה תבצע. אנחנו ניתן את מודל החלומות ואתה תשיג אותו, בכספך ובזיעתך. >>>

אריאלה אזולאי לשון ההוראות ראויה לבדיקה


ההתערבות של מיכל היימן במוזיאון היתה אמורה להעשות באמצעים עבודה על מבחני ה-
T.A.T: Thematic Appreception Test, קופסת תצלומים, חדר קבלה, חדר טיפולים וחדר מעבר,
אבחונים שוטפים של המבקרים, מיונים חוזרים ונשנים של הסיפורים, הדימויים ודפוסי
המיון. >>>

אריאלה אזולאי הפלסטינים במאה ה-20 - חסך בארכיון

בסוף הטקס שקיימה מדינת ישראל בכפר הפלסטיני סילואן לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, הפריחו דיירי הכפר בלונים בצבעי דגל פלסטין. >>>

אליאס קאנטי "לפעמים מופיעות הרוחות כעננים וממטירות גשם"

עיקרו של המאבק הזה בין החיים והמתים הוא, שהתלקחותו פתאומית, בלתי צפויה, לא סדורה. לעולם אין יודעים מתי משהו עתיד לקרות. >>>

שרון רוטברד המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות / מכשירי הראיה / טרנספוזיציה

לארכיטקטורה ולארכיטקטים יש הרבה מה ללמוד מהאמנות המודרנית, שהצליחה להעמיד כמה פרדיגמות מאוד קיצוניות ביחס לאובייקט >>>

 

דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית

מוזיאון תל אביב לאמנות, 1986. >>>

 

דבור והאינטרנציונל הסיטוציוניסטי

שרה ברייטברג סמל על דבור והאינטרנציונל הסיטואציוניסטי, מתוך סטודיו 125 >>>

השיח והפטאליות

שרה בריטברג-סמל ורועי רוזן משוחחים עם אריאלה אזולאי בעקבות ספריה - אימון לאמנות ואיך זה נראה לך? וסרטה סימן משמים. >>>

דליה אמוץ - גילוי מאוחר

מתוך קטלוג התערוכה "דליה אמוץ- ידיעת הארץ השחורה, בדרך אל שדות האור" מוזיאון תל אביב , ביתן הלנה רובינשטיין. >>>

קשה שפה - דליה אמוץ, צלמת

זה הרצון לתת מקום לצילום המיוחד, הקשה, היפה והחשוב הזה, שלא ראו אותו למרות שהיה כאן והיה מכאן. >>>

דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית

המאמר פורסם לראשונה בקטלוג התערוכה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" מוזיאון תל אביב 1986. >>>

 

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 113

על ההסטוריה של צילום מקומי - עורך אורח גיא רז. >>>

סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 116

תמר גטר נגד תרבות החשיפה וייצוג הקורבן השותק. עבודת קיץ: תשבץ אמנות - רועי רוזן. הביינאלה לאדריכלות בוונציה. דוד הד על החיץ בין הצופה לאמנות בעבודות של מונה חאטום. . >>>

רם סמוכה קרחת מספר 11

קרחת מספר 11- שמן על בד. עבודתו של רם סמוכה - מתוך התערוכה "קרחות תערוכת פרידה" בבית ישמעלוף בתל אביב. >>>

תמיר שר פתחים 5

חור סופג, חור קולט, חור פולט, קו פשוט בין הרגליים שהופך למנהרה של חיים, פתח, אולי פתחים, פתיחה, ככה וככה אצבעות פתיחה, מנהרת חיים, מנהרות, נהרות, נהרה, אור, אורות קטנים באפלה, אגי משעול מתוך קטלוג התערוכה. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית