 |
|
בבל , , 5/10/2021 |
|
| ||
|
|
|
|
אריאלה אזולאי
ספר כתובות
מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 74 איה & גל אמורים היו להקים במוזיאון חללית/ספרייה. מקום מובחן, נטול מובהקות, מקום שמראהו החיצוני מזכיר חלל פשוט וסטנדרטי של חדר, ותוכו, כמו החוץ שלו, הוא רק דרך מעבר, מעבר למקום אחר שאינו נמצא בשום מקום. החוץ הוא כתובת לפנים, הפנים הוא אוסף של כתובות המפנות לכתובות אחרות. הספרייה כאינדקס אולטימטיבי, כמערכת מסועפת של כבישים ומנהרות שמתקפלים בלולאות. החללית/ספרייה היתה נסיון להתמודד עם הפיזיות של היות-כתובת-ברשת, הפיזיות של מקום שהופך להיות רק כתובת, רק מסוף. החללית אמורה היתה להיבנות מחומר שאינו חומר, חומר שאינו ניתן לניוד ולהרכבה, חומר ספוגי מתנפח, שה-skin שלו הוא גומי והוא מאפשר סימולציה של חלל סטנדרטי בחומר רך. המעבר לתוכו אינו מתבצע מבעד לדלת נפתחת/נסגרת, אלא באמצעות התחלקות פנימה מבעד לחריץ, כך שהכתובת נטולת הגוף הופכת לקונכיה עוטפת. שריון פרטי שכולו רק חבור לרשתות ציבוריות, פעולה שחוסה מאחורי ארבע קירות, אבל הקיום שלה הוא ברשת שלה מסופים/מסכים שאמורים היו להיות פזורים במוזיאון. |
|
חדר החושך הוא הבונקר האולטימטיבי שאליו מגיע הצלם כדי לאלץ אץ הסוד להופיע >>> המרחב הציבורי אינו מנוהל ונשלט רק בידי המדינה אלא גם ובעיקר בידי האזרחים. >>> הקולנוע ללא ספק היה אמנות, אבל טלוויזיה לא יכולה להיות אמנות כיוון שהיא מוזיאון התאונות >>> שרה ברייטברג-סמל דברי פתיחה, מוזיאון (נמר) של נייר "מוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן בניהולה של אריאלה אזולאי" - צירוף שהוגשם להלכה ולא למעשה (תשעה חודשי תכנון, אף לא תערוכה מומשת אחת, שערים נעולים במשך כארבעה חודשים) - לא הותיר אחריו חותם פומבי כלשהו באשר לתוכן שמאחורי >>> אריאלה אזולאי כלכלת זמן מוזאלית בפרקטיקה המרחבית של המוזיאון שלובה פרקטיקה של זמן, שאיננה עסוקה רק בחלוקה לתקופות, כי אם ביצירת מיכל של זמן שאפשר לדמותו לצינור שבו נצברת האמנות לתקופותיה. >>> אריאלה אזולאי המוזיאון שלא היה במוזיאון שלא היה אמורות היו להתקיים זו לצד זו, בעת ובעונה אחת, פעילויות רבות. >>> אריאלה אזולאי הצעה לסובייקטיביות חדשה, ערב אחד, מול תא סגור בתמונה נראים שני תאים שקיר משותף מחבר ביניהם. הפעילות שהתקיימה בהם הסתיימה, הדלתות נסגרו והנשמות התועות שאיכלסו אותם הלכו לדרכן. >>> אריאלה אזולאי נא להשחיל פנימה / שומרי הארכיון הטקסט של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה המופיע כאן בתרגום לעברית תחת הכותרת "נא להשחיל פנימה" הודפס על דף כפול שהושחל לתוך ספרו 'רוע הארכיון'. >>> אריאלה אזולאי מתווה לפרוגרמה: שינויים בארגון המרחב ובמשטר המבט המוזיאון המודרני לאמנות, בצורתו הכללית והארכיטיפית ביותר, הוא תוצר של המאה ה-18, בן-זמנו של תחום הידע הנקרא "תולדות האמנות". הוא מסמן את רגע לידתה של יצירת האמנות במובן המוענק לה עד היום. >>> בנה ביתך, בנה שולחן, כיסא, מיטה, שידה. בנה לבד. בעצמך. אנחנו ניתן את ההוראות ואתה תבצע. אנחנו ניתן את מודל החלומות ואתה תשיג אותו, בכספך ובזיעתך. >>> אריאלה אזולאי לשון ההוראות ראויה לבדיקה
אריאלה אזולאי הפלסטינים במאה ה-20 - חסך בארכיון בסוף הטקס שקיימה מדינת ישראל בכפר הפלסטיני סילואן לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, הפריחו דיירי הכפר בלונים בצבעי דגל פלסטין. >>> אליאס קאנטי "לפעמים מופיעות הרוחות כעננים וממטירות גשם" עיקרו של המאבק הזה בין החיים והמתים הוא, שהתלקחותו פתאומית, בלתי צפויה, לא סדורה. לעולם אין יודעים מתי משהו עתיד לקרות. >>> שרון רוטברד המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות / מכשירי הראיה / טרנספוזיציה לארכיטקטורה ולארכיטקטים יש הרבה מה ללמוד מהאמנות המודרנית, שהצליחה להעמיד כמה פרדיגמות מאוד קיצוניות ביחס לאובייקט >>>
קובץ שיחות עם בעלי מקצוע, שיחות החושפות שמה שנגלה למבט של בעל מקצוע אחד איננו בהכרח מה שנגלה מנקודת מבטו של בעל מקצוע אחר. שיחה עם הטייס שנטל חלק במבצע ענבי זעם, שיחה עם ארכיטקט, שיחה עם צוללן, שיחה עם רופא מארגון רופאים ללא גבולות , שיחה עם אמנית ועוד. >>>
שפת אם, שפת אב, אחרי מות האם ומות האב גירסה ראשונה של הטקסט הזה נכתבה ב- 2003 ופורסמה בספר "חזות מזרחית" (עורכים יגאל ניזרי וטל בן צבי) ולאחר מכן במכונת קריאה. שיחה עם אורי דסאו בעקבות הספרים "האמנה האזרחית של הצילום", ו"היה היה פעם: צילום בעקבות ולטר בנימין", והתערוכה "מעשה מדינה: 1967-2007" >>> שיחה עם חיים דעואל לוסקי לרגל צאת הספר "היה היה פעם: צילום בעקבות ולטר בנימין", הוצאת אוניברסיטת בר אילן. >>> למיטב זיכרוני אבי מעולם לא דיבר על אלג'יר. ובכלל מיעט לדבר. אולי משום כך לא אותו שאלתי לפשר ההפרש בין צרפת לאלג'יר. אמי השיבה כי בשעה שאבי הגיע לישראל ב– 8491, והדגישה במסגרת מח"ל (מתנדבי חו"ל), הוא נשאל למקום הולדתו. >>> ה"היסטוריה הקטנה" היא היחידה מבין כתביו של בנימין המצהירה על עצמה כמסה שכתיבת היסטוריה היא עניינה המרכזי, ולמעשה זהו המקום היחיד בו ניתן לראות את מושג ההיסטוריה של בנימין בפעולה. >>> האנטי-מיתולוגיה המודרנית הנשית של סיגלית לנדאו מאופיינת בתנועה מתמדת, בזרימה החומקת מכל קיבוע בהווה. >>> "להיות יהודי פירושו לשמור את היטלר בחיים..."(סטיינר) אריאלה אזולאי מתוך סטודיו 124 >>>
גדעון עפרת בספרייתו של אריה ארוך "הציור במרחב הארכיוני של ה"ספרייה", הוא עצמו בחזקת "טקסט", מערך מורכב של סימנים המתפקדים כ"עקבות" של מסומנים מסתירי פנים" מתוך ספרו של גדעון עפרת "בספרייתו של אריה ארוך. >>> פול ואלרי בעייתם של המוזיאונים איני אוהב את המוזיאונים יתר על המידה. רבים מהם נהדרים, אף אחד אינו מענג. לרעיונות של סיווג, שימור ותועלת ציבורית, שהם מובנים וראויים, אין כמעט קשר לתענוגות. >>> ז'ורז' פרק הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>>
|
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
