בית

בבל , , 25/9/2017

                           

 

שרון רוטברד המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות / מכשירי הראיה / טרנספוזיציה

מתוך סטודיו - כתב עת לאמנות גליון 74


המוזיאון הוא שלוחה של התיאוריה של האמנות

לארכיטקטורה ולארכיטקטים יש הרבה מה ללמוד מהאמנות המודרנית, שהצליחה להעמיד כמה פרדיגמות מאוד קיצוניות ביחס לאובייקט. התרבות המודרנית, התרבות הליברלית-קפיטליסטית, בנויה סביב האובייקט. המוזיאון הוא שלוחה מסוימת של התיאוריה של האמנות. הוא משמש כסוכן שלה, כנציג שלה או כביטוי לה. בתוך המוזיאון, האובייקט נתון למניפולציות ולשאלות בדבר מעמדו וההקשר המוסדי שלו. בהקשר הזה, חשוב שהמוזיאון יתייחס לאופן שבו הוא מציג אובייקטים באותו סוג של חוסר תמימות.

ביחס למוזיאון רמת גן, כבר מן ההתחלה היה ברור שצריך לחפש פתרון שיאפשר למוזיאון להפנות כלפי עצמו את אותו סוג של ראייה, ביקורת ואתיקה שהוא מפנה כלפי האובייקטים שמוצגים בו. היום אין אובייקט, בוודאי שלא באמנות, שאינו תלוי-תיאוריה. הדבר נכון גם לגבי ארכיטקטורה. יש קשר בין בניינים ורעיונות, והקשר יכול לבוא לדי ביטוי בדרכים שונות. ארכיטקטורה, כפי שאני מבין אותה, יכולה להשתמש ברעיונות אבל היא יכולה גם להטמיע רעיונות באופן לא מודע (זה קורה כל הזמן. זה קורה גם במובן הפרוגרמטי, כשמחליטים להפריד בין שרותי נשים וגברים למשל; מדובר בהטמעה של סוג אידיאולוגיה ותפיסה ביחס להבדלים בין המינים והקשר ביניהם). במוזיאון רמת-גן, הקשר של הארכיטקטורה לתיאוריה של האמנות היה הרבה יותר מנוסח, מודע, מפורש. בעיקר אם אני מוסיף את הקטע הפרוגרמטי. כלומר, שהתבקשנו לא לייצר חללים מונומנטאליים ולתקוף את ההיררכיה הפונקציונלית וההפרדה שהיא מייצרת בין חלקי המוזיאון.



מכשירי הָרְאיה

ארכיטקטורה עבורי אינה לייצר עוד אובייקט, אלא להמציא שיטה שתאפשר לעשות פרויקט. במקרה של המוזיאון זה היה הקופסאות. המלה הָרְאיה נכונה ביחס לקופסאות האלה. אלו הם מעין מכשירי הָרְאיה, מכשירים שמראים. העבודה כאן היתה קונצפטואלית ולא "עיצובית". הקונצפט משמש כלי שבו משתמשים כדי לעשות את הפרויקט, כדי לטפל בפרוגרמה, כדי להתמודד עם בעיות. לקופסאות עצמן יש משמעות. מדברים על האופי הזמני של התערוכות, על העובדה שאנשים מכניסים אובייקטים למוזיאון ומוציאים ממנו אובייקטים. בסך הכל מדובר בסוג של מחסן שמאחסן אובייקטים. והאובייקטים סוחבים איתם רעיונות. הקופסאות עושות מיזנסצנה לפונקצית התצוגה כמו במזוודה של בוגרשוב. מעבר לעובדה שהמזוודה הכילה יצירות אמנות שהיה להן קיום עצמאי, היה שם אקט שאומר משהו על הפונקציה של התצוגה. במובן הזה, הקופסאות והרעיון להדגיש את הפונקציה של התצוגה במוזיאון עבדו בצורה מאוד דומה.

קופסה זה דבר שאפשר להכניס לתוכו כל דבר. במובן זה, הרעיון היה מאוד שימושי. זה מתפקד כמו גריד. כמו תוכנית אורבנית המאפשרת לעשות כל מיני וריאציות. בתוכנית של בניין ערים ישנם גבולות המגרשים וחוק האורבניזם. בתוך המסגרת הזו אפשר לבנות הרבה בתים שונים. מדובר במערכת או שיטה שמסוגלת לקבל על עצמה תפקידים שונים וגם לספוג בעיות שעשויות להתעורר. כשמישהו ממציא שיטה, הוא לא עושה זאת על מנת להפר אותה. כך, למשל, נוצרה קופסת ההקרנה. חדר החשמל והמחסן שהיו במפלס התחתון יצרו בעיה של גובה ראש והפכו את הקופסה המסוימת לבלתי שמישה לתצוגה. הדברים שהיו בתוכה ממילא לא היו דברים שאנחנו מעוניינים לראות. הדרך היחידה להשתמש בה היה להשתמש בדפנות שלה. כך היה גם עם קופסת המדרגות. גם קופסה זו ספגה איזשהו רגע בתוך המוזיאון, סיטואציה בתוך המוזיאון שאפשר היה להשתמש בה כדי להראות אמנות.



טרנספוזיציה

במשך תקופה ארוכה, דיברו באמנות ובארכיטקטורה על קונצפטים בצורה שונה. למדתי את הרדי-מייד, וניסיתי להפנים את הלקח שלו ולבדוק איך זה עובד בארכיטקטורה. דושאן לקח את המשתנה, הפך אותה, חתם עליה R. Mutt ושם אותה במוזיאון. רציתי ללכת עם זה צעד אחד קדימה. מה קורה אם המשתנה נעלמה באיזשהו רגע. מה קורה אם היא נמצאת אצל מישהו בבית והוא משתין בה. האם כשמישהו משתין בה יש הבדל אם הוא יודע שזו המשתנה של דושאן או לא. לדעת כשצריך לדעת, זה לפחות חלק מהתרבות שלנו, זה משנה וזה עושה הבדל. הדברים האלה תמיד מובילים לסוג של פלונטרים קונצפטואליים שיכולים להיות מאוד מעניינים. בסך הכל, גם התרבות וגם הכלכלה שלנו בנויות כך. קנייה של יוגורט בסופר פירושה צריכה שלו עם העטיפה ועם קמפיין הפרסום שסובב אותו. אי אפשר עוד, גם אם מאוד נרצה, להשתמש בו רק בהתאם לערך השימוש שלו, לאכול אותו כי יש בו כך וכך פחמימות וחלבונים וזה מה שהגוף צריך. זה נוגע לאופנה, לעיצוב ולאופן המגורים. באמנות, הרדי-מייד הקצין את המצב הזה. אני צריך להיות מודע לכך שחלק גדול מההערכה שלי לדברים לא נובע באמת מהפיזיקליות של הדברים.

ברגע מסוים התחלתי להשתמש במושג "טרנספוזיציה" במקום המושג קומפוזיציה. טרנס פוזיציה היא פעולה של שינוי ערך. כמו למשל במשוואה, כשמעבירים איבר מהצד האחד לצד האחר. בארכיטקטורה או באורבניזם זה קורה הרבה פעמים, למשל, כשמחליטים ששנקין זה in ושדרות רוטשילד זה out. דברים מקבלים שדרוג מבלי שהאובייקט עצמו השתנה. משנים את האופן שבו מסתכלים עליו. את המיצוב התרבותי שלו [positioning]. ראיתי את זה בצורה מאוד ברורה בבנין של לה קורבוזייה במרסיי. המון אנשים גרים שם, זה מקום מאוד in. הם גרים שם מתוך מודעות מוחלטת למה שהבניין אומר בהיסטוריה של הארכיטקטורה ולא כל כך בגלל האיכויות הפרוגרמטיות שלו. זה בא מנקודת מבט תרבותית שונה לגמרי. הצורך להדביק תגים לאובייקטים ולהעריך אותם באמצעים אחרים לגמרי מאלה שבדרך-כלל מדברים עליהם – בין אם זה ערך השימוש או תכונות הניתנות לראייה או למישוש – מקבל כיום ביטוי מועצם בארכיטקטורה. זה נבע גם מכך שהתחלתי להסתכל על אובייקטים ארכיטקטוניים ולראות דברים רבים שאנשים לא כל כך התכוונו אליהם. בין אובייקטים לרעיונות יש יחסים מסוימים, כמו יחסים בין אדון לעבד. אני מדבר על ההכרה בכך שלא תמיד הארכיטקט שולט במשמעות של האובייקטים שלו. לפעמים הוא הקורבן שלהם. פתאום הוא רואה שבתוך הטריטוריה שלו יש משמעויות שהוא לא שולט בהן ולא יכולה להיות לו שליטה בהן בכלים שהוא מכיר.


(הקטעים עובדו מתוך שיחה עם שרון רוטברד)


אריאלה אזולאי אחרית דבר

חדר החושך הוא הבונקר האולטימטיבי שאליו מגיע הצלם כדי לאלץ אץ הסוד להופיע >>>

אריאלה אזולאי שיעור באזרחות

המרחב הציבורי אינו מנוהל ונשלט רק בידי המדינה אלא גם ובעיקר בידי האזרחים. >>>

פול ויריליו קטסטרופה

הקולנוע ללא ספק היה אמנות, אבל טלוויזיה לא יכולה להיות אמנות כיוון שהיא מוזיאון התאונות >>>

שרה ברייטברג-סמל דברי פתיחה, מוזיאון (נמר) של נייר

"מוזיאון לאמנות ישראלית רמת-גן בניהולה של אריאלה אזולאי" - צירוף שהוגשם להלכה ולא למעשה (תשעה חודשי תכנון, אף לא תערוכה מומשת אחת, שערים נעולים במשך כארבעה חודשים) - לא הותיר אחריו חותם פומבי כלשהו באשר לתוכן שמאחורי >>>

אריאלה אזולאי כלכלת זמן מוזאלית

בפרקטיקה המרחבית של המוזיאון שלובה פרקטיקה של זמן, שאיננה עסוקה רק בחלוקה לתקופות, כי אם ביצירת מיכל של זמן שאפשר לדמותו לצינור שבו נצברת האמנות לתקופותיה. >>>

אריאלה אזולאי המוזיאון שלא היה

במוזיאון שלא היה אמורות היו להתקיים זו לצד זו, בעת ובעונה אחת, פעילויות רבות. >>>

אריאלה אזולאי הצעה לסובייקטיביות חדשה, ערב אחד, מול תא סגור

בתמונה נראים שני תאים שקיר משותף מחבר ביניהם. הפעילות שהתקיימה בהם הסתיימה, הדלתות נסגרו והנשמות התועות שאיכלסו אותם הלכו לדרכן. >>>

אריאלה אזולאי נא להשחיל פנימה / שומרי הארכיון

הטקסט של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה המופיע כאן בתרגום לעברית תחת הכותרת "נא להשחיל פנימה" הודפס על דף כפול שהושחל לתוך ספרו 'רוע הארכיון'. >>>

אריאלה אזולאי ספר כתובות

איה & גל אמורים היו להקים במוזיאון חללית/ספרייה. מקום מובחן, נטול מובהקות, מקום שמראהו החיצוני מזכיר חלל פשוט וסטנדרטי של חדר, ותוכו, כמו החוץ שלו, הוא רק דרך מעבר, מעבר למקום אחר שאינו נמצא בשום מקום. >>>

אריאלה אזולאי מתווה לפרוגרמה: שינויים בארגון המרחב ובמשטר המבט

המוזיאון המודרני לאמנות, בצורתו הכללית והארכיטיפית ביותר, הוא תוצר של המאה ה-18, בן-זמנו של תחום הידע הנקרא "תולדות האמנות". הוא מסמן את רגע לידתה של יצירת האמנות במובן המוענק לה עד היום. >>>

אריאלה אזולאי מיקי שלום

בנה ביתך, בנה שולחן, כיסא, מיטה, שידה. בנה לבד. בעצמך. אנחנו ניתן את ההוראות ואתה תבצע. אנחנו ניתן את מודל החלומות ואתה תשיג אותו, בכספך ובזיעתך. >>>

אריאלה אזולאי לשון ההוראות ראויה לבדיקה


ההתערבות של מיכל היימן במוזיאון היתה אמורה להעשות באמצעים עבודה על מבחני ה-
T.A.T: Thematic Appreception Test, קופסת תצלומים, חדר קבלה, חדר טיפולים וחדר מעבר,
אבחונים שוטפים של המבקרים, מיונים חוזרים ונשנים של הסיפורים, הדימויים ודפוסי
המיון. >>>

אריאלה אזולאי הפלסטינים במאה ה-20 - חסך בארכיון

בסוף הטקס שקיימה מדינת ישראל בכפר הפלסטיני סילואן לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, הפריחו דיירי הכפר בלונים בצבעי דגל פלסטין. >>>

אליאס קאנטי "לפעמים מופיעות הרוחות כעננים וממטירות גשם"

עיקרו של המאבק הזה בין החיים והמתים הוא, שהתלקחותו פתאומית, בלתי צפויה, לא סדורה. לעולם אין יודעים מתי משהו עתיד לקרות. >>>

 

אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית

ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25.
בחמישים וחמש השנים הבאות עשה יסקי את אחת הקריירות המזהירות בתולדות האדריכלות בישראל. >>>

עיר לבנה, עיר שחורה

לפעמים, כדי לשנות עיר, די לשנות את הסיפור של העיר. בתל אביב, שהיא אולי העיר היחידה בעולם שקרוייה על שם ספר, מזה זמן רב הסיפור של העיר נקרא "עיר לבנה". >>>

 

יקירת העיר

"מי שלא עושה, לא טועה" - כך בדרך כלל נוהגים ביהירותם אנשי המעשה להצדיק בדיעבד את מעשיהם ואת טעויותיהם כאחד, כי "כשחוטבים עצים, עפים שבבים". >>>

אדריכלות ללא ארכיטקטורה

על כיכר מלכי ישראל של אברהם יסקי ושמעון פובזנר, על אורי צבי גרינברג, ירושלים ותל אביב, ועל קסמה של הריקות. >>>

איילון סיטי

לנגד עינינו הולכת ומוקמת עיר חדשה, העיר הקווית הראשונה במזרח התיכון, "איילון-סיטי" שמה.
המאמר התפרסם לראשונה בעיתון העיר, אביב 2000. >>>

איש הרוח

שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>>

בטון מסוייד בעמל

הברוטליזם, עם המאסות הכבדות, עם הדימויים האלימים ועם הטקסטורות המחוספסות היה הסימן הראשון לתובנה שאולי אין זה מתפקידה של הארכיטקטורה להפוך אותנו לאנשים מאושרים. >>>

 

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

אמנון בר אור זמן שימור

כיצד מתמודדים עם זיכרון של מקום? איך מטמיעים את הזמן ההיסטורי בפנים העכשוויות של הסביבה? בספר ראשון מסוגו בעברית פותח האדריכל אמנון בר אור צוהר לתחום השימור האדריכלי תוך התמקדות בהקשר המקומי הטעון. >>>

פול ואלרי בעייתם של המוזיאונים

איני אוהב את המוזיאונים יתר על המידה. רבים מהם נהדרים, אף אחד אינו מענג. לרעיונות של סיווג, שימור ותועלת ציבורית, שהם מובנים וראויים, אין כמעט קשר לתענוגות. >>>

רם קולהאס אז מה בעצם קרה לאורבניזם?

"מאחר שאיננו אחראים, עלינו להיעשות בלתי אחראים. בנוף של תועלתנות גוברת ושל חוסר יציבות, האורבניזם לא חייב עוד להיות הנכבדה שבבחירותינו; האורבניזם יכול לקחת את עצמו בקלות, להיעשות 'מדע עליז' - אורבניזם קל. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית