בית

בבל , , 20/2/2018

                           

 

אריק לארסון רוע ממשמש ובא (הערה)

מתוך השטן בעיר הלבנה


בשיקגו, לקראת סוף המאה ה-19 , אפופים בעשן המפעלים ובשאון הרכבות, חיו שני גברים. שניהם היו נאים, כחולי עיניים ומוכשרים באופן בלתי רגיל בתחום שבו בחרו לעסוק. כל אחד מהם גילם בדרכו הוא את הנמרצות האדירה שאפיינה את דהרתה של אמריקה אל המאה ה-20. האחד היה אדריכל שבנה רבים מחשובי המבנים באמריקה, ביניהם "בניין המגהץ" (Flatiron Building) בניו יורק ותחנת יוּניוֹן (Union Station) בוושינגטון הבירה; האחר היה אחד הרוצחים הפורים בהיסטוריה, מבשרו של טיפוס אמריקאי חדש — הרוצח הסדרתי העירוני. אף שלא נפגשו מעולם — לפחות לא באופן רשמי — נקשר גורלם באירוע בודד וקסום, שנעלם כמעט לגמרי מהתודעה המודרנית, אך נחשב בזמנו לבעל השפעה מעצבת המשתווה אף לזו של מלחמת האזרחים.

בעמודים הבאים אביא את סיפורם של צמד הגיבורים והאירוע. אך לפני שאפתח בסיפור, עלי להוסיף הערה: גם אם יש במקרים שאתאר אחדים שעשויים להישמע מוזרים ומבעיתים, אין מדובר בסיפור דמיוני. כל הנתון במרכאות מקורו במכתב, בספר זיכרונות או במסמך כתוב אחר. רוב האירועים מתרחשים בשיקגו, אף שהקוראים מתבקשים להתייחס בסלחנות לקפיצות מזדמנות אל מעבר לגבולות המדינה, למשל, כאשר הבלש הנחוש ומוכה הצער גיֵיֶר ( Geyer ) נכנס לאותו מרתף אחרון ונורא. אבקש מן הקורא להבליג גם על הוספת עלילות משנה מזדמנות שנדרשו לסיפור, בכללן מסעות בנבכי הסחר הרפואי בגופות או התחקות אחר השימוש הראוי בפרחי גרניום מזן הנסיך השחור בנופים שתכנן אוֹלמסטֶד.

מתחת לדם הקרוש, לעשן ולאדמה השחורה, עוסק הספר בסופיותם של החיים ובסיבות לכך שיש מי שבוחרים למלא את השנים הספורות שהוקצבו להם בניסיון להגשים את הבלתי אפשרי, בעוד אחרים מעדיפים לזרוע צער. בסופו של דבר, זהו סיפור על העימות שאין מנוס ממנו בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין העיר הלבנה לשחורה.

Devil In the White City

אריק לארסון פתח דבר: על סיפונה של אולימפיק

היריד נמשך שישה חודשים בלבד, אולם הספיקו לבקר בו 27 מיליון וחצי איש; אוכלוסיית ארצות הברית מנתה באותם ימים 65 מיליון. זרם המבקרים הגיע ביום השיא של היריד ליותר מ 700,000 איש. הקמתו של היריד עצמו היתה בגדר נס. >>>

 

בגן חיות הטרף

ברלין, 1933 .
ויליאם א' דוד, פרופסור להיסטוריה משיקגו, איש צנוע ונעים הליכות המתמחה בהיסטוריה של מדינות הדרום, מתמנה במפתיע לתפקיד שגריר ארצות הברית בגרמניה, שזה עתה הפכה לגרמניה הנאצית. >>>

 

האיש מאחורי הפרגוד

אזרחים אמריקאים תושבי גרמניה פקדו את הקונסוליה האמריקאית בברלין דרך שגרה, אבל מעטים מהם נראו כמו האיש שבא לשם ביום חמישי, 29 ביוני 1933. האיש היה ג'וזף שאכנוֹ, רופא בן שלושים ואחת מניו יורק שעד לאחרונה עסק במקצועו באחד מפרברי ברלין. >>>

 

וירז'יני דפנט בֶּז-מוּאָה (זיין אותי)

נדין ומנו, שתי צעירות מהפריפריה הצרפתית, נפגשות במקרה ומגלות שיש להן הרבה במשותף: שתיהן פליטות של החברה התעשייתית, ניצולות של העיר המנוכרת, ובעיקר פצועות מהאלימות הגברית. לשתיהן צמאון אינסופי לוויסקי ולבירה, לזרע ולדם. >>>

אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל

לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>>

מיקי קרצמן יגאל עמיר

דליה מרקוביץ' על הגליון הראשון של כתב העת "ארכיסקס"

"הקשר בין סקס לארכיטקטורה ברור," אומרת רינת ברקוביץ', "כמו הקשר שבין וילה אקסקלוסיבית בפרוור, למסיבות זימה המוניות: אין סקס בלי ארכיטקטורה, ואין ארכיטקטורה נעשית אלא למען המין האנושי. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית