על הכריכה: מסלול הירח במהלך חודש

לילות ערב

לפניכם הכרך השני בתרגום החדש של מבחר סיפורי אלף לילה ולילה, ובו המשך העלילות המופלאות שטוותה שהרזאד היפהפייה והחכמה מדי לילה בלילה כדי להפוך את לבו של המלך שהריאר האכזר. >>>

סיפור המסגרת; מעשה החמור והשור עם בעל השדה

נפתח ונאמר - דעו כי מעשי הקדמונים הם לקח לאחרונים למען יראה האדם את מה שאירע לזולתו ויחכים ויקרא את דברי עמי הקדם ואת קורותיהם ויימנע מללכת בדרכיהם. השבח למי שקבע כי מה שאירע לדורות ראשונים יהיה לקח לדורות אחרונים. >>>

יוסף סדן המיושן, המודרני והטרום-מודרני, פתח דבר

איש אינו רשאי לגזול מנוף ילדותנו סיפורים, דברי אגדה למיניהם ומעשים שאירעו ממש, או סיפורים יצירי הדמיון, שהם אוצרות חמדה גם בבחרותנו ובגרותנו. >>>

הכותנה והיין

"אולי חרוז אחד מבין החרוזים המעטים המשובצים באוסף הפרוזה הגדול הזה, ימחיש משהו מן העסיסיות והיופי. להלן דברי הנערה המסרבת לבקשתו של זקן בעל שער שיבה להתחתן איתה: 'כלום אמלא את פי כותנה במקום במתק יין'. איזו טענה מוחצת."
מנחם בן על "לילות ערב, חלק ב'", NRG ותרבות מעריב >>>

חורה לואיס בורחס, אלף לילה ולילה

סיפורי אלף לילה ולילה לעומת זאת נוצרו באופן מסתורי. זוהי יצירה של אלפי מחברים, ואף אחד מהם לא חשב שהוא שותף ליצירה של ספר מפורסם, אחד הספרים המפורסמים ביותר בספרות בכלל, ספר שזוכה להערכה רבה יותר במערב מאשר במזרח, כך מספרים לי. >>>

העולם התחתון

"דור אחר דור – ללא חשמל ובתי דפוס – מה שהאיר את עלטת הלילות המשמימים ושיווה להם קסם שוקק היה הסיפורים שבעל פה. הכל היה פשוט, ישיר ובוטה, כמו המין הכפוי וההתנפלות על המזון. הסיפור הוא שריכך את החיים והעניק למין את ההילה הרומנטית", סמי מיכאל על "לילות ערב, מבחר מאלף לילה ולילה". 7 לילות, ידיעות אחרונות >>>

סיפורים לשעת לילה מאוחרת

"בגרסה היידית הראשונה לאלף לילה ולילה, שהוציא בארה"ב ר' חיים ליברמן, שינו את סיפור המסגרת. שם מסופר על איזה נסיך שלא רוצה להתחתן, ממש ילד טוב ירושלים." פרופ' יוסף סדן משוחח עם אבינדב ויתקון על אלף לילה ולילה. מקור ראשון >>>

לאנשים יש עדיין רעב לסיפור

"אנשים זקוקים לפנטזיה ולקסם שהיא משרה. תסתכל על ההמולה סביב הארי פוטר. יש חסך גדול בחיי הדמיון, שרק הסיפור יכול למלא באמצעות האיזון שהוא בונה בין עולם הרגשות לעולם השכלי. אם לא הייתי מאמינה בחיוניות הסיפור, לא הייתי לוקחת על עצמי את הפרויקט הזה". המתרגמת חנה עמית-כוכבי בשיחה עם דניאל בהר על תרגום סיפורי "אלף לילה ולילה". הארץ, ספרים >>>

ממימד התשוקה למימד הרוחני

"כמו שכתב בורחס, נדמה שסיפורי "אלף לילה ולילה" ממשיכים להיכתב עוד ועוד וגם את הקורא בן זמננו הם מצליחים לכשף. יש בהם יצרים, יש בהם ריפוי, ויש גם תובנה פמיניסטית." מרדכי גלדמן על "לילות ערב, מבחר מאלף לילה ולילה". הארץ, ספרים >>>

לילה טוב

"קשה ללכוד ברשת של מילים ספורות את מהות היופי החידתי הצפון בסיפורי אלף לילה ולילה. הרי כל כך הרבה דובר בקובץ סיפורים נרחב זה, וככל הנראה ידובר עוד לא מעט. המתדיינים בו החלו במלאכתם הרבה לפני בואי לפה, ולא ייתמו דיוניהם הרבה אחר לכתי מן העולם. והרי ככה זה כשמדובר בקלאסיקות. כאן גם נעוצה הבעיה הקשה מכל, שכן כיצד מעבירים את הקלאסיקה, כל שכן בעלת משקל כה מהותי כאלף לילה ולילה, לקוראים בני הדור הצעיר, לזמננו אנו?"
יחזקאל נפשי על "לילות ערב: מבחר מאלף לילה ולילה". מעריב, ספרות וספרים >>>

היו לילות

״בכרך הזה של "לילות ערב", לצד אלאדין ועלי בבא, סיפורי סינדבאד המלח, אבו קיר ואבו סיר, שליוו אותי בילדותי והילכו עלי קסמים שוב ושוב, שמחתי לקרוא סיפורים נפלאים שלא הכרתי, על עלי שאר ומערוף הרצען. את "מעשה בעבד אללה איש היבשה ובעבד אללה איש הים", שקראתי בילדותי, לא זכרתי, והנה פגשתיו שוב ונזכרתי עד כמה רעיון החלפת הפירות של איש היבשה באבנים היקרות של איש הים הלהיב אותי כילד, והכניסה המופלאה של איש היבשה לתוך ממלכת הים היתה רק אחת מאינספור מחוזות מופלאים ששוטטתי בהם בקוראי.״
שלמה אבס על כרך ב׳ של ״לילות ערב״ בתרגומה של חנה עמית כוכבי, הארץ ספרים >>>

הוכרזו הזוכים בפרס טשרניחובסקי לתרגום

"חנה עמית-כוכבי זכתה בפרס על עבודת תרגום הספר 'לילות ערב' מהשפה הערבית. בנימוקי הועדה למתן הפרס כתבו השופטים: 'זהו תרגום שמצליח לעצב מחדש את העולם התרבותי של היצירה, בעברית חיה ומודרנית'."
מרב יודלוביץ', YNET >>>

עזמי בשארה כיסופים בארץ המחסומים

"היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום."

בשעה שהזמן מחכה במחסום, רק המחשבות חופשיות להמשיך ולנדוד הלאה.
בשעה שהזמן מחכה במחסום מתרחשות דרמות קטועות, עולים חלקי שיחות, צפים הרהורים ושברי התבוננות אירוניים ופיוטיים. >>>

יגאל נזרי (עריכה) חזות מזרחית / שפת אם

יהיו מי שיאמרו כי ישראל של ימינו הפכה למעין מילה נרדפת למזרחים, עד כי נדמה שאין מרחב שאין בו נוכחות מזרחית, הגם אם זו רק גודשת את רוחב העין או מוזמנת לייצוב דופן התרבות. >>>

יהושע סימון ועזמי בשארה מחסום, כתיבה

"...דרך סיפורים קצרים, פרגמנטים, סצינות ורעיונות, בשארה מתעכב בספרו על המצב האנושי במציאות המחסומים. עובדים, חולים, טרנזיטים, חיילים, חביות, בטוֹנדוֹת, רוכלים, ילדים, שקיות ניילון, שעמום, השפלה-דמוּמה, זעם כבוש... >>>

מועין בסיסו יפו בבטן הלוויתן

נֶשֶר מֵאֶבֶן אֲרוֹן קְבוּרָתוֹ / טָס בִּמְנוֹרָה / בִּכְנָפָיו פָרַץ אֶת הָגָדֵר. / רַעַל וּפְנִינָה בְּכוֹסֵךְ. >>>

גירסה להדפסה