בית

בבל , , 19/11/2017

                           

 

וילהלם גנצינו אישה, דירה, רומן
Wilhelm Genazino אישה דירה רומן

אישה על מרפסת / גטי אימג' בנק

 

© Carl Hanser
© בבל ומשכל, 2008
דאנאקוד: 462-353
שם מקורי: Eine Frau, eine Wohnung, ein Roman
מס' עמודים: 160
מחיר קטלוגי: 88
סדר: אילנה לאסרי
עריכת תרגום: טלי בסר
הספר רואה אור בסיוע: מכון גתה
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
עיצוב עטיפה: יובל סער
תרגום מגרמנית: רחל בר-חיים

 

שנה בחייו של נער בן שבע-עשרה. ויגנד נזרק מבית הספר התיכון. אמו המאוכזבת מחפשת לו מקום עבודה כשוליה בחברה כלשהי, לא משנה איזו, העיקר שירוויח כסף וילמד מקצוע, אבל הוא משוכנע שאין זה אלא שלב מעבר בדרך לחיים של כתיבה.
ויגנד כותב סיפורים ושולח אותם לעיתונים ולכתבי עת.
בשבוע שבו נמצא לו סופסוף מקום עבודה בחברת תובלה, מתפרסם קטע קצר משלו בעיתון סטירי ומסב אליו את תשומת ליבו של עורך בעיתון מקומי. ויגנד מתחיל לחיות חיים כפולים: במשך היום הוא מתלמד שכותב קבלות על משלוחים ועובד במחסן, ובערב הוא כותב כתבות לעיתון.
באחד הארועים הפוליטיים שהוא נשלח לסקר הוא פוגש את לינדה, עיתונאית צעירה שמתחבטת בכתיבת רומן ולראשונה זוכה להכיר אדם כמוהו, שהספרות מכוונת את חייו. הוא מתאהב בה, אבל הסיפור מסתבך.

אישה, דירה, רומן הוא רומן חניכה המתאר במבט אירוני את שנות השישים בגרמניה מבעד לעיניו של צעיר חריף אבחנה ורגיש.

 

אישה, דירה, רומן: ההתחלה

בגיל שבע-עשרה התגלגלתי שלא בכוונה לתוך חיים כפולים. מעט קודם הועפתי מבית הספר התיכון והורי לחצו עלי לעבוד כשוליה. לא ידעתי אז באיזה מקצוע לבחור. הייתי אובד עצות אבל רציתי להרגיע את הורי המבוהלים. >>>

 

מחפש מילים

"'אישה, דירה, רומן', ספרו משנת 2003 של וילהלם גנצינו הגרמני, הוא רומן אירוני לא מתפשר על מקומם של בני אדם בעולם נטול יציבות, עולם בו ההסכמות החברתיות נזילות והדימויים הרווחים מתחלפים ללא הרף."
יואב רוזן על ספרו של וילהלם גנצינו "אישה, דירה, רומן". TimeOut >>>

דיוק ייקי מינימליסטי

"אישה, דירה, רומן" לוקח אותנו לשנה קריטית בחייו של נער גרמני שנזרק מבית הספר, אל תוך מה שאמורים להיות החיים עצמם. הנער, ששמו וינגד, מחליט שעליו להיות סופר. [...] יש בו, איזה קסם נפתל שאפשר לשים עליו את האצבע במדויק: הקול של הדובר. מדובר באחד הקולות הצלולים, הכנים והמדויקים ביותר שקראתי לאחרונה בספרות המתורגמת. זה נעשה במין חסכנות ייקית מינימליסטית, אבל דומה כי כל תיאור בספר, כל בחירה של מילה, כל תיאור נסיוני של וינגד, הוא מדויק וקולע."
עמיחי שלו על ספרו של וילהלם גנצינו "אישה, דירה, רומן". מתוך מדור המלצות ספרים של מדור התרבות ב-Ynet. >>>

קודם רומן, רק אחר כך אישה

""אישה", "דירה", "רומן", בעזרת שלוש המילים המרכיבות את שם ספרו מכתיב וילהלם גנצינו היררכיה ברורה של שאיפות חיים. נראה שהאהבה המיוצגת על ידי האישה, הביטחון הפיזי המיוצג על ידי הדירה וההגשמה המקצועית המיוצגת על ידי הרומן הם שיעמדו במרכז הספר, ואז מפציע לו המשפט הראשון - "בגיל 17 התגלגלתי שלא בכוונה לתוך חיים כפולים" - ומעמיד את ההיררכיה למבחן שספק אם יוכרע עד לשורותיו האחרונות של הרומן."
אסף מונד על ספרו של וילהלם גנצינו "אישה, דירה, רומן". מעריב, תרבות >>>

מו"מ עם ספרות ב"אישה, דירה, רומן"

"הרומן של וילהלם גנצינו רווי באבחנות משעשעות ואכזריות לעיתים על אופיים של אנשים ודרכי המפלט שלהם מהמציאות (בין אם באמצעות ישיבה בבארים ובין אם בהזיות ספרותיות) ועל מקומו של צעיר תאב ידע, שאינו מפחד לשאול שאלות."
יותם שווימר על ספרו של וילהלם גנצינו "אישה, דירה, רומן", NRG >>>

על "אישה, דירה, רומן"

"הכיתוב על העטיפה מספר על נער שרוצה להיות סופר, נושא שמושך את תשומת לבי תמיד. סופר כותב על סופר שבדרך. דפדפתי בחנות והגעתי לקטע קצר בו גיבור הספר, נער בן שבע עשרה מתמודד עם שאלת כתיבה. איך הייתי יכול לעמוד בפיתוי ולא לקנות את הספר."
דן לחמן על ספרו של וילהלם גנצינו "אישה, דירה, רומן", e-mago >>>

 

תומס ברנהרד הטובע

שלושה פסנתרנים צעירים נפגשים ב- 1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. >>>

ינס רהן כלום לא נראה באופק

השנה היא 1943. אי שם בלב האוקיינוס האטלנטי צפה סירת גומי ובתוכה שני ניצולים. האחד, קטוע זרוע, הוא טייס אמריקאי. האחר הוא מפקד צוללת גרמני.
הם מצוידים בחצי בקבוק ויסקי, 64 סיגריות, כמה חפיסות שוקוקולה ומסטיקים אחדים.
מסביב הים לא זז, וכלום לא נראה באופק. >>>

אינגבורג באכמן תמרון סתיו

אֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת, זֶה הָיָה אֶתְמוֹל, בְּכַסְפּוֹ חֲסַר-הָעֶרֶךְ
שֶׁל הַקַּיִץ בְּכִיסֵנוּ אֲנַחְנוּ שׁוּב שׁוֹכְבִים
עַל גְּבָבַת הַלַּעַג, בְּתִמְרוֹן הַסְּתָיו שֶׁל הַזְּמָן. >>>

אינגבורג באכמן זמן שאול

שיר מאת המשוררת והסופרת האוסטרית החשובה, חברת קבוצת ה-47. תרגום ראשון לעברית מאת גיורא לשם. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית