בית

בבל , , 14/10/2019

                           

 

אלמוג בהר מדידות

מתוך אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד


לפי שהיה עסוק במדידתם של אחרים, לא מדד את עצמו. והמידות שמצא חלקן טובות, כמה רעות, רבות הבינוניות. ורשם אותן בפנקסו, כדרך שחקלאי רושם יבולים, עם הרבה רגש אבל גם עם מידה של עִסקיוּת. וכשבאו ושאלו אותו דבר-מה יכול היה להשיב: זה קיבל כמידתו, וזה יקבל כמידתו. הכול רשום, חתום, גמור. ואישה שדנה אותו לאהבה הופיעה ברשימותיו תחת שם זר שלא היה שמה. בטבלה בת שלושה סעיפים, הראשון לטוב, השני לרע, השלישי לבינוני, התארך הטור האמצעי כי, כך היה שואל את עצמו, מה חסד יש בה באהבה? ולילה לילה היה נוטל בחשבונותיו עוד תואר מן הטור הימני, או השמאלי, ומעבירו למרכזי. ככל שגברה תאוותו הפכה דעתה הנחרצת לדעתנות מופרזת, ודיבורה, שאין בו סימנים לחיוב או לשלילה, לקולניות לשמה. גם על מידות גופה לא פסח. בדק היטב היקף של גולגולת, עובי ירכיים, וכן קשיות וחדות שיניים בהינעצן. היה בוחן ומנסה הדברים ביום ויושב לשקול ולהחליט בלילות. עד שביקשה להתארח אצל ביתו בלילה דווקא ולא ביום. הצפין את הפנקס וטאטא את הרצפה והחליף מצעים ישנים בחדשים והזמין אותה אל חדרו. באשמורת ראשונה דיברו, בשנייה שתקו, ובשלישית ביקש לישון. ביקשה היא לנצל את הביקור ולצפות באלבומי התמונות של ילדותו שהִרבה לדבר בהם. הראה לה את התצלומים הדהויים של ינקותו, ואת האלבום השלישי, האחרון, שתיעד את בחרותו בקפיצות של מרווחי זמן גדלים. והאלבום הבינוני התעקש שלא תהא צופה בו. אך דעתה הנחרצת היתה חזקה מדעתו, ושלא בדעתו פתחה את האלבום. כריכתו של הפנקס, בצבע הטורקיז, שהיה טמון בפנים האלבום, לקחה את דעתה. פתחה, ומצאה עצמה מסכימה עם דעתו, אכן חבר זה מידות אלו רבות בו, ואילו חבר אחר שלו מחזיק במידות אחרות, שכלל אינן יאות לו. היא הופיעה בפנקס אחרונה, בסמוך לזריחה, ואת כינויה לא הכירה. אך מידותיה היו מוכרות לה, ומצאה עצמה שוב מסכימה ומזהה את עצמה. התבלבל, ביקש לתקן, הסביר שלא, דווקא אין מידה זו בולטת בה, ולא לכך היתה כוונתו, ניסה להעביר מידות מן המרכז אל הטוב, או לפחות אל הבינוני, אך היא אסרה עליו לשנות. בבוקר בבוקר החלה מודדת אותו, בין שבט לחסד. מצאה את הרוב בינוני, ומעט השתייר לרע, או לטוב, והתוודתה באהבתה אליו. ביקש לתקן את מידותיו, והתוודה גם הוא על אהבתו. חשבה אולי אין לה צורך לחזור לביתה, והוא אמר זאת בקול, שאולי אינה צריכה לשוב אל ביתה. שקלה את דבריו ומצאה אותם נכונים, ושאלה על הבטחתו לתקן מידות. חשבה שאולי התכוון לחתונה, והוא אמר בקול שישמח לבוא עמה בברית של נישואין. שקלה את דבריו ואמרה שייטב אם קודם יתקן כל אחד מידותיו. הבטיח למהר בתיקוניו, ומדד עצמו אל תוך בגדיו. מלובשת הלכה ואמרה שתחזור בערב עם כליה ובגדיה. הלך גם הוא וציפה לבוא אשמורת ראשונה וחשב על מידותיה ופתאום כולן נראו טובות. חשב על מידותיו ובלבו קמה מידה גדולה של סלחנות.

אנא מן אל יהוד

אלמוג בהר ילדיו של מלך

את מלמדי התינוקות והדרדקים היו מביאים כבכל שנה לַחדר ביום הראשון ללימודים קשורים בחבלים >>>

 

ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים

הרואה ירושלים בחורבנה
יקרע קרע בבגדו
ואז יתפור הקרע
שלא יהיו בגדיו עשוים קרעים קרעים >>>

הערבית שלי אילמת

הערבית שלי אילמת
חנוקה מן הגרון
מקללת את עצמה
בלי להוציא מלה >>>

אלהים ישמור

עכשו הלב הוא נר
אללה יוסתור אהובה מפני הרוח
עכשו הגוף הוא אדמה
אללה יוסתור אהובה מן הבצורת >>>

*

מכיון שהיה עיור
לא שם לב ללועגים לתרבושו
והמשיך חובש אותו בארץ קדשו
בוקר בוקר על ראשו >>>

שיר בחמישה מובנים

אני קונה לי רחמי נייר בפסוקי דיו
ומבקש את סליחת השקיעה על עורפי המלוהט.
אני מחבר בין צלילים שיש להם מובן רק בעברית
ומבקש לקסום את דרכך אלי, אל הדף הזה. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית