בית

בבל , , 22/4/2018

                           

 

ענת הררי מאה אמהוֹת, מאה זיכרונות
100 Mothers, 100 Memories

ציור: אימג'בנק ישראל

 

© בבל ומשכל, 2009
דאנאקוד: 462-382
שם מקורי: One Hundred Mothers, One Hundred Memories
מס' עמודים: 319
מחיר קטלוגי: 88
סדר: אילנה לאסרי
עורך: ענת הררי ועמית רוטברד
עיצוב עטיפה: נעמה נחושתאי

 

ילד טוב דיו

לאחר שחקרה בספריה הראשונים את המעבר לסבתאות ואת דמות האם בעיני ילדיה, יוצאת ענת הררי למסע מיפוי של חבל–ארץ נוסף בטריטוריה של היחסים במשפחה: חוויית ההורות לילדים מתבגרים. הספר מבוסס על שיחות עם קבוצה מגוונת של הורים ומביא את דבריהם כלשונם. >>>

הולדת סבתא

רותי, מרגלית, קלודין, אנה ונשים נוספות הן כולן אמהות לנשים בהיריון או סבתות טריות. השינויים המורכבים שחלים ביחסיהן עם בנותיהן בצומת זה בחייהן, והמעבר הטעון אל הסבתאות שהן חוות, מפגישים אותן בקבוצת "מעברים". >>>

 

פתח דבר

לפני כמה שנים התוודתה אמי באוזני: "כשהיית מתבגרת פחדתי ממך, ואני חושבת שהמשכתי לפחד ממך גם המון שנים אחרי זה."
היום אני מבינה שכשאמא שלי נכנעה לפחדים שלה, היא ויתרה על הקשר שלנו למשך כמה שנים, אולי עד לזמן שבו נעשיתי אמא בעצמי. >>>

 

מאה כותבים וכותבות בגילים בין שבע-עשרה לתשעים ושמונה הסכימו לבחור זיכרון אחד בלבד מאמם ולתארו במילותיהם.
הזיכרונות מרכיבים פסיפס מרתק ומרגש של אמהות, עד צדדיה השונים, השגרתיים ויוצאי הדופן. מחלקם של הזיכרונות מנשבת רוח של פייסנות, מאחרים רוח של הערצה או סלחנות, ומקצתם עולים בבירור כעס ואכזבה. חלקם כתובים בשפה דיווחית, אחרים סיפוריים יותר. חלקם מפורשים ומשתפים את הקוראים גם בתובנות ובמסקנות, ואחרים ישירים, גולמיים – וכולם אמיתיים. הזיכרונות משקפים לא רק את הסגנון האמהי הפרטי, אלא גם את רוח התקופה, את הנהגים התרבותיים השונים ואירועים מתולדות העולם והארץ.

אחרי שחקרה את הסבתאות על כל היבטיה בספרה "הולדת סבתא", יצאה ענת הררי למסע בן שנתיים בעקבות האמהות. קריאת הזיכרונות מעלה שאלות שנותרו פתוחות: איך בוחרים זיכרון אחד בלבד מתוך מאגר הזיכרונות? ולמה דווקא את הזיכרון הזה ולא אחר? ומדוע בחר מי שבחר להציג את אמו הטובה והמיטיבה, או לחלופין, את אמו המכאיבה, הפוצעת? האם הזיכרון נבחר בשל היותו החריג, או משום שהוא משקף את המוכר והידוע? ומעל לכול מרחפת שאלה אחת גדולה: עד כמה אנחנו מכירים את אמא – את האישה שהיא אמנו – על כל מורכבותה, על צדדיה השונים?

 

מאה אמהות, מאה זיכרונות: פתח דבר

במשך חודשים רבים מלוות אותי בכל אשר אפנה מאה אמהות. הן צופות בי ואני צופה בהן. מדי פעם הן מייעצות לי, נוזפות בי, מתקנות אותי, לפעמים אני אותן. אני מוקפת אהבה וחום, חמלה ודאגה, אבל לא רק. >>>

סיני (1)

השעון מצלצל בחמש וחצי לפנות בוקר. אנחנו קמות, שותות נס קפה, מתלבשות, כל אחת בחדרה. פעם בכמה זמן צועקות פתאום אחת לשנייה: "נוסעים לסיני!" >>>

סיני (2)

ום שלישי בשבוע, אמצע אוגוסט. המחנה הגדול הסתיים ומצאתי עבודה בשופרסל בהדבקת מחירים על מוצרי המדף. >>>

סיני (3)

כשהייתי בת ארבע-עשרה נסעתי עם אמי לטיול בסיני שנכבש רק חודש לפני כן, וטיול אליו היה בבחינת הרפתקה לטיילים אמיצים במיוחד. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית