 |
|
בבל , , 18/4/2021 |
|
| ||
|
|
|
|
מוקי צור, שרון רוטברד (עורכים)
לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא
|
|
שכונת שפירא, ימים ראשונים בשנות העשרים / צבי אורון (אורושקעס), הארכיון הציוני © בבל ובינ"ה 2009 © בבל ומשכל 2010, 2009 דאנאקוד: 462-400 שם מקורי: Neither in Jaffa Nor in Tel Aviv: Stories, Testimonies and Documents from Shapira Neighborhood מס' עמודים: 424 מחיר קטלוגי: 128 ₪ מערכת: תמר אלפרוביץ', ניר ברוידא, יוסי גרנובסקי, יעקב סתר, אילת קסטלר, יפתח רענן, אבי ששון, עמית רוטברד הפקה והבאה לדפוס: עמית רוטברד סדר ועטיפה: אילנה לאסרי תחקיר: יפתח רענן
|
|
"כשאתה מאזין לשיחתם הצנועה על ימים ראשונים בצריפים 'מחוסרי הבטנה' כלומר בעלי הקירות הבלתי כפולים, על רוחות לא טובות שהילכו בין חרכי לוחים, ועל לחשי המוות בין פרדסים משופעי עלים ומזימות, על לילות ארוכים של הצטנפות בתוך המשפחה ברוכת הילדים, בעוד שעם אדוות הים הרחוק נישאת אליך התרוננותה של עיר החולות השאננה, רבת האושר והקלות, עולה שאלה בלבך, מה הכוח שניסך בהם?" ח' רבין, שכונה מבקשת על נפשה, מתוך: "נדבך השכונות העבריות ומאבק עצמאותן". הוצאת ועד השכונות העבריות, תש"ח מאיר גצל שפירא היה סוחר קרקעות עשיר יליד ליטא שעלה לארץ מדטרויט ב-1922. ב-1924 הוא רכש חלקה גדולה בפרדסי אבו-כביר, בין העיר יפו והכפר סלמה, מעבר לגבולה הדרומי של תל אביב. את השכונה החדשה שביקש להקים קרא על שם בתו נעמי-מרים. שפירא קיווה לשכנע יזמים אחרים להקים שם מפעלים ובתי חרושת, בנימוק שלא יהיה צורך לשלם מסים ושלא יוערמו קשיים על הבנייה, כיוון שהמגרשים נמצאים לא ביפו ולא בתל אביב. בסופו של דבר, שפירא חילק את הקרקע למגרשים קטנים של רבע דונם שאותם מכר, עם או בלי צריפים "מחוסרי בטנה", לעולים חדשים אחרים. בשנים הבאות, התעבתה שכונת שפירא והתמזגה עם שכונות נוספות שקמו על אדמות הפרדסים באזור. למתיישבים הראשונים הצטרפו מתיישבים חדשים מבוכרה, ממזרח אירופה, מטורקיה, מבולגריה, מאפגניסטן, מפרס ומסלוניקי. עשר שנים אחר כך סופחה השכונה ליפו, אבל כמו השכונות העבריות האחרות של יפו, היא לא הפכה לחלק מהעיר יפו. עד מלחמת העצמאות עמדה השכונה בקו החזית של המלחמה בין יפו לתל אביב. לאחר מלחמת העצמאות סופחה שכונת שפירא יחד עם יפו לתל אביב. אך גם הפעם, כמו השכונות העבריות האחרות של יפו, היא לא הפכה לחלק מתל אביב. הספר מבקש לעשות צדק עם מקום שעד כה נפקד לא רק משתי הערים, אלא גם מהספרים על אודותיהן. הוא פרי עבודה של רבים ששקדו במשך שנים ארוכות על איסופם של הסיפורים, העדויות והתעודות - תושבי השכונה בעבר ובהווה, חוקרים, פעילים ומתנדבים. הספר הוא סיפורם של תושבי שכונת שפירא לדורותיהם ומעין תשובה לשאלה של חיים רבין מה הכוח שניסך בהם: התרוננותה של עיר החולות השאננה עדיין נישאת אליהם עם אדוות הים הרחוק, אבל הכוח שלהם הוא בסיפור שלהם.
גורל מיוחד יש לשכונות הדרום בתל אביב. הן נולדו ברגעי פיכחון; בימים של נסיגת החלום. בעת שהתגלו צרכים פשוטים יותר מאלו שנחרתו על הדגלים. >>> יוסי גרנובסקי הספרייה של שכונת שפירא כשוותיקי שכונת שפירא מחוג סיפורי השכונה נפגשים בספרייה, הם מספרים על ימים שבהם הסַּפָּר החליף את הרופא, וחופרי הג'ורות היו האנשים החשובים. לאנשים היו צריפים, אבל כולם חיו בחצר. >>> שרון רוטברד שכונה גבולית (קטע) מאיר גצל שפירא היה self made man אבל אהב לכנות את עצמו one man keren kayemet. >>> זהו סיפור על מעשה שהייתי עד לו לפני שנים רבות. הימים ימי מלחמת השחרור, אחרי כ"ט בנובמבר ולפני כיבוש יפו, בסביבות חודש מרץ של אותה שנה. >>> מתוך "נדבך השכונות העבריות ומאבק עצמאותן". הוצאת ועד השכונות העבריות, תש"ח >>>
לא ביפו ולא בתל אביב - מהדורה חדשה הספר ראה אור לפני פחות משנה והופץ במחיר מוזל אך ורק בחנויות בשכונת שפירא - חנויות מכולת, חנויות לכלי בית, מספרות ומשרדי תיווך. "כיצד נעלמה שכונת שפירא לשולי התודעה? ספר חדש בעריכת ההיסטוריון מוקי צור מנסה לבדוק 'אם השתיקה האופפת את דרכה של שפירא נובעת מעוני וממצוקה של התושבים שקולם אינו נשמע ואולי מרצונם של אלה שמעצבים את הסיפור הכללי לדחוק אותם.' "שכונת שפירא תמיד היתה נוכחת-נפקדת בתל אביב-יפו. מפגשים בין תושבים ותיקים למתנדבים צעירים ונבירה יסודית בארכיונים, הולידו ספר חדש שאולי יתקן את העוול ההיסטורי." היכן ניתן למצוא את הספר "לא ביפו ולא בתל אביב"? הבלוג של השכנים, שכונת שפירא >>> על הספר 'לא ביפו ולא בתל אביב' ערן טמיר טאוויל על הספר "לא ביפו ולא בתל אביב", בלוג ערסיטקטורה >>> "מהמוצדקים בספרי חגיגות המאה".
ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>> שמעון צימר אומללות ראויה לרומן יוסף הרשקוביץ, מוצא עצמו באמצע החיים פרוד מאשתו ושב להתגורר עם האם החולה בבית ילדותו. במצלמתו הוא מתעד באובססיביות את הידרדרותה הגופנית והנפשית של אמו. יום אחד הוא מוצא ברחוב דפי טיוטה של שכן סופר, ומתברר לו שהלה רואה את אומללותו ראויה לרומן. >>> אייל סיון אייכמן: מי המזייף - ההיסטוריה או הזיכרון? מעבר לשאלות הקשורות בחוסר הבנה באשר למהות העבודה הקולנועית, המסע המתנהל נגד סיון וסרטו "הספציאליסט" הוא המשך של המסע שהתנהל בזמנו בארץ נגד ארנדט, ושל הפולמוס אודות אופיו של הפושע הנאצי ואופיו של פשע המדינה המודרני. >>> ספרו האוטוביוגרפי של אליהו שלוש התפרסם לראשונה בראשית שנות השלושים, כשלוש שנים לפני מותו. הוא שב וראה אור בתחילת שנות השבעים, אך נותר ספון בהוצאה פרטית בלא שיגיע לתודעת הציבור הרחב. זהו חיבור מרגש. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
