בית

בבל , , 13/12/2017

                           

 

ז'ורז' פרק עם רובר בובר סיפורים מאליס איילנד: עדויות על נדודים ותקווה
perec-bober-ellis-islands.jpg

משפחת מהגרים באליס איילנד מתבוננת בפסל החרות (1930)

 

© (1980) 1995, P.O.L éditeur
© בבל ומשכל, 2009
דאנאקוד: 462-215
שם מקורי: Récits D'Ellis Island, histoires d'errance et d'espoir
מס' עמודים: 184
מחיר קטלוגי: 88
סדר: אילנה לאסרי
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
ייעוץ מדעי: פרופ' יהושע ישועה
עיצוב הסדרה: אנקטי
תרגום מצרפתית: נורית פלד-אלחנן
עיצוב עטיפה: נעמה נחושתאי

 

"מה שאני, ז'ורז' פרק, באתי לחקור כאן
זה את הנדודים, את הפזורה, את הגלות,
אליס איילנד בשבילי הוא המקום של הגלות, כלומר
המקום של העדר המקום, הלא מקום,
השום מקום.
מבחינה זו מעניינות אותי התמונות הללו,
מקסימות אותי, מערבות אותי,
כאילו עובר החיפוש אחר זהותי
דרך ניכוסו של אתר המזבלה הזה
שבו נאספו מהגרים בידי פקידים מותשים
והוטבלו כאמריקאים בסיטונות.
מה שמצוי כאן בשבילי
כלל אינו ציוני דרך, שורשים או
עקבות
אלא ההפך: משהו חסר צורה,
על גבול הנאמר
משהו שאוכל לקרוא לו הסגר, או גזירה, או קרע
ושבשבילי קשור באופן אינטימי ביותר, מבולבל ביותר,
לעובדת היותי יהודי."


בפריז, כשאמרנו שאנחנו עומדים לעשות סרט על אליס איילנד, שאלו כמעט כולם במה מדובר. בניו יורק, כמעט כולם שאלו אותנו למה. לא למה עושים סרט על אליס איילנד, אלא למה אנחנו. במה נוגע בנו העניין, בנו – ברובר בובר ובז'ורז' פרק.

יהיה זה ללא ספק שטחי מעט לומר שעשינו את הסרט הזה אך ורק כדי להבין מדוע היה לנו צורך או חשק לעשות אותו. עם זאת, התמונות שהספר מציג תנסנה להשיב על שתי השאלות הללו, ולתאר לא רק את המקום היחיד והמיוחד הזה, אלא גם את הדרך שהובילה אותנו אליו.

 

אי הדמעות

החל מהמחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה, טלטלה תקווה אדירה את אירופה: לעמים הרמוסים, המדוכאים, משוללי הזכויות, המשועבדים, הטבוחים, לכל שכבות החברה המנוצלות, המורעבות, מוכות המגפות, שדולדלו במשך שנים של רעב ושל מחסור, קמה ונהיתה ארץ מובטחת: אמריקה, ארץ בתולה >>>

 

אי של אפשרות

"אפשר לקרוא את הספר הזה כאילו היה החלק השלישי בטרילוגיה של פרק, שתחילתה ב'חלל וכו': מבחר מרחבים', (בבל, 1998), והמשכה ב-'W או זכרון הילדות' (הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1991), שניים מספריו הקודמים של פרק שנכתבו ב-1974 ו-1975 (בהתאמה). הספר הזה ממזג בתוכו כמה מן העניינים העקרוניים ביותר שהעסיקו את פרק בשני הספרים הללו - בראש וראשונה, העיסוק בקרע - קרע מן העבר, ממולדת, ממשפחה, מעצמך. 'W או זכרון הילדות', האוטוביוגרפיה המרוסקת של פרק, הספר היפה ביותר שנכתב אי פעם, חדר עמוק אל תוך חוויית הקרע האישית שלו כיתום מלחמה. 'סיפורים מאליס איילנד' מרחיק עדות, ופונה אל הקרע דרך המסע, הקריעה, המעבר של מיליוני אנשים מעברם, מארצם וממשפחתם אל העולם החדש, אמריקה, הארץ המובטחת."
שירה סתיו על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", מוסף ספרים, הארץ >>>

אליס איילנד, בית חרושת לייצור אמריקאים

"ב'בית חרושת לייצור אמריקאים' זה, מנסה פרק להפוך את היוצרות ולחזור לאירוע טרומי יותר, לשחזר את זהותו היהודית, זו שאבדה בשואה, זו שנשכחה בנקודת המעבר ומרכז המעצר הזה שבין העולם ישן והחדש."
על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", בלוג A-Z >>>

פרק בהיסטוריה

"פרק ובובר בעצם מתחקים דרך חוויית אליס איילנד אחר חווית השואה, ולכן יש לקרוא את מה שכתוב בין השורות, מעבר למילים ומה שמוסתר בתוך הצילומים. או במילים אחרות: 'איך נתפוס את מה שלא מראים, את מה שלא צולם, שלא מוין בארכיון, שלא שוחזר, שלא בוים?'"
רומי מיקוליסקי על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", וואלה! >>>

סודאן?

מוטי פוגל על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", קונונסנס >>>

חרדה ללא תָּקָנה, שאלה ללא פתרון: ז'ורז' פרק על קיוּם יהודי, הגירה וגירוש

"פרק, אשר שכל את שני הוריו, יצחק וצירל, בין השנים 1942-1940, מדבר על חוויה של קרע ותלישוּת. זוהי אינה הקריעה מן הדת בלבד, אלא קריעה מן המשפחה, מן הקהילה הקהילה ומן המקום שהיה אמור להיות מקומו, ערש ילדותו לכאורה, ארץ אבותיו: לברטוב ווורשה, מקומן של קהילות יהודיות ושל תרבות יהודית תוססת שאבדה מן העולם. משנתָּק הקשר המשולש (משפחה-קהילה-מקום), שוב הוא אינו יכול להיות מחודש. ישנו איזה שבר תמידי בהויה, סדק אל האין, המאפשר שלא רק להתבשם ממשב הרוח ומפני המים, אלא גם להתחלחל מעומק התהום. עבוּר אלו שילדותם נותצה, שהפכוּ תלוּשים ממקום ומתרבּוּת, היהדות אינה אלא קול מהדהד כאב, הברה רחוקה שקשה מאוד לעמוד על מוצאה ועל משמעה, כנגדה יש לעמוד שותקים, תמהים, מפוחדים—משום שהיא אינה פוסקת, ואין בה לא נחמה ולא מנוֹח. משהו מן הקרע שלא יתאחה, ומן הפצע הממלמל של ילדותו חשף פרק ב- W זכרון ילדות, אבל דומה כי אותה תפיסה דיסהרמונית של מלֹא הקיוּם, מציצה מן החרכים של ספריו, כמו מזכּרוֹת מן התהום ההיא. כזה הוא הסטודנט ב- איש ישן. כזה הוא גם גספר וינקלר, יהא אשר יהא, אשר שב ונגלה ב- החיים הוראות שימוש, כבונה הפזאלים של הנופים הימיים של ברטלבות'."
שועי רז על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", בלוג פרא אדם חושב, רשימות >>>

אפשרות של אי

"ספר תיעודי לא רגיל, שבו סטטיסטיקה מקבלת פנים אנושיות, וסיפור מסע אישי של מחבריו אל דרך חיים חלופית שאבותיהם ויתרו או נאלצו לוותר עליה."
פאר פרידמן על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", תרבות מעריב >>>

הבקו"ם של אמריקה

ספרים חדשים נוחתים בתזמון אקראי. הם חודרים אל מהלך החיים ללא הודעה מוקדמת, כמו באנר שמרצד פתאום על מסך המחשב וקוטע את רצף הקריאה. כשהם משובחים כמו 'סיפורים מאליס איילנד'- זה משמח.
ציפה קמפינסקי על ספרם של ז'ורז' פרק ורובר בובר "סיפורים מאליס איילנד", 7 לילות, ידיעות אחרונות >>>

 

הילרי מנטל וולף הול

אנגליה בתחילת המאה השש-עשרה עומדת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, תיקרע הממלכה לגזרים במלחמת אחים. לפיכך, מבקש הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. >>>

מוקי צור, שרון רוטברד (עורכים) לא ביפו ולא בתל אביב

"כשאתה מאזין לשיחתם הצנועה על ימים ראשונים בצריפים 'מחוסרי הבטנה' כלומר בעלי הקירות הבלתי כפולים, על רוחות לא טובות שהילכו בין חרכי לוחים, ועל לחשי המוות בין פרדסים משופעי עלים ומזימות, על לילות ארוכים של הצטנפות בתוך המשפחה ברוכת הילדים, בעוד שעם אדוות >>>

מרטין בובר 'אחרונה הגיעה לפרקה האמנות התמונתית'

הקדמה לספר "אמנים יהודים", וינה 1903 >>>

אדמון ז'אבס הקשבת המִדבר היא הזכרון

"להחזיר כל ענין בשאלה חמישים אלף פעם, לכן יש ליהודי חשיבות מכרעת בעולם שהטכניקה הכריעה, עולם שניתן לעשות ממנו כל דבר", שיחה עם ברכה ליכטנברג >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית