 |
|
בבל , , 23/5/2012 |
|
| ||
|
|
|
|
ריצ'רד אינגרסול
מוניו גיתאי-וינרויב: ארכיטקט באוהאוס בארץ-ישראל
|
|
מוניו גיתאי-וינרויב, חדר האוכל החדש של קיבוץ כפר מסריק, 1958-63 / גבריאלה בזיליקה © Electa, Milan 1994 © אגב הפקות, בבל, משכל, 2009 דאנאקוד: 462-409 שם מקורי: Munio Gitai Weinraub: Bauhaus Architect in Eretz-Israel מס' עמודים: 351 מחיר קטלוגי: 118 ₪ צילום: גבריאלה בזיליקו תרגום מאנגלית: דפנה רז ייעוץ מדעי: צבי אלחייני עיצוב גרפי ועריכת דימויים: מיכאל גורדון פתח דבר: שרון רוטברד
|
|
מוניו גיתאי וינרויב (1909 – 1970) נולד בשלזיה, התחנך בברלין ובבאוהאוס דסאו, היגר לארץ-ישראל ב- 1934 והתיישב בחיפה, שבה היה לאחד מחלוצי הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני והסביבתי בארץ, ומנציגיה הבולטים של מורשת הבאוהאוס בישראל. לאורך 36 שנות קריירה פורה היה וינרויב אחראי (ברוב השנים יחד עם שותפו אל. מנספלד) לבניית שיכוני עובדים בני אלפי יחידות דיור, בתים פרטיים בחיפה וסביבותיה, קיבוצים, מבני תעשייה, מִבני ציבור ומוסדות חינוך; בין השאר לקח וינרויב חלק בתכנון הראשוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת-רם ושל יד הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם, בירושלים. מאז הפרויקטים המוקדמים שלו, בתי קובייה זעירים לפועלים, ועד לפרויקטים הגדולים יותר של שנות ה-50 , ביקש וינרויב להגשים הלכה למעשה את הרעיונות שלמד ממוריו בבאוהאוס ולשלב בין ערכי התכנון החברתי של הנס מאייר ובין אמנות הבנייה הקפדנית של לודוויג מיס ואן דר רוהה. עבודותיו מצטיינות בארכיטקטורה "חסרת סגנון" כביכול - הן מתוכננות מתוך רגישות חברתית עמוקה ומתאפיינות בגיאומטריה מינימליסטית, בנוכחות פשוטה וצנועה, בתכנון פונקציונלי יעיל ובארגון חללים ענייני. בהשראת מורו מיס ואן דר רוהה, בחר וינרויב לוותר על "בעיות של צורה" כדי להתמסר ל"בעיות של בנייה", ולהתמקד במעשה הבנייה עצמו, בטיפול בחומר ובתשומת הלב לפרט הארכיטקטוני.
מוניו גיתאי-וינרויב (1970-1901) היה ארכיטקט רב-זכויות, אך לרוע המזל עבודתו לא זכתה להכרה לה היא ראויה. מבין הארכיטקטים הישראלים הבודדים שלמדו בבאוהאוס, הוא לבדו יישם את האידיאל הבאוהאוסי של עיצוב דברים תוך מחשבה על אופן ייצורם. >>> ספרו של ריצ'רד אינגרסול מוניו גיתאי-וינרויב: ארכיטקט באוהאוס בארץ-ישראל, אחת מהמונוגרפיות הטובות ביותר שנכתבו על אדריכל בישראל, ראה אור לראשונה באנגלית ב-1994 בהוצאת Electa האיטלקית. >>> מוניו אבי מוניו גיתאי-וינרויב מחשבות בהתקדמותן: הפרט הדרך הנכונה והיחידה לחשוב על הפרט היא במסגרת תהליך התכנון והדימוי של בניין, במיוחד כשמדובר בבניין בן-זמננו. הפרט הוא ביטוי חיצוני, נראה לעין, של תהליך התכנון והדימוי, ולכן אין ערך רב ללמוד אותו בצורה מופשטת. >>>
"אדריכל מוניו גיתאי וינרויב היה אדריכל שעשה הרבה אך התפרסם מעט. אופיו השקט ובנייניו המדודים שיצרו קומפוזיציות שקטות לא הגיעו לידי פרסום נרחב בארץ. ספרו של ההיסטוריון ריצ'רד אינגרסול, 'מוניו גיתאי וינרויב, ארכיטקט באוהאוס בישראל' שפורסם בשנת 1994 באנגלית עשה פה צדק." ערן טמיר טאוויל על ספרו של ריצ'רד אינגרסול "מוניו גיתאי וינרויב, ארכיטקט באוהאוס בארץ ישראל", בלוג ערסיטקטורה, אתר רשימות >>>
אדולף לוס דיבור לריק, למרות הכל לוס היה לא רק אחד החלוצים של הארכיטקטורה המודרנית, אלא מבקרה של חברה, תרבות ותקופה. כתיבתו התפרשה על מגוון רחב של נושאים, מארכיטקטורה ואורבניזם ועד לאופנה ונימוסי שולחן. לראשונה בעברית, אוסף נרחב ומקיף של מאמריו של אדולף לוס משני ספריו. >>> מיכאל חיוטין מגילת ירושלים מקומראן פרסום ראשון בעברית של "מגילת ירושלים" מקומראן. נוסח המגילה, שלשונה ארמית, מוצג כאן לראשונה בתרגום עברי. התיאור הספרותי של העיר האידיאלית המופיע במגילה הוא המסמך הראשון מסוג זה בתרבות האנושית. >>> המודרניזם הברזילאי בשנות ה-40 וה-50 נחשב מקרה מאלף של "קניבליזם תרבותי" שהטמיע את העקרונות המודרניסטיים האירופוצנטריים, עד שהפרשנות הברזילאית היכתה באדריכלות של ארצות המקור כבומרנג של התבוללות צורנית. >>> רם קולהאס אז מה בעצם קרה לאורבניזם? "מאחר שאיננו אחראים, עלינו להיעשות בלתי אחראים. בנוף של תועלתנות גוברת ושל חוסר יציבות, האורבניזם לא חייב עוד להיות הנכבדה שבבחירותינו; האורבניזם יכול לקחת את עצמו בקלות, להיעשות 'מדע עליז' - אורבניזם קל. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
