![]() |
![]() |
בבל , , 25/2/2021 |
![]() |
![]() | ||
![]() |
|
![]() |
![]() |
נתי מרום
עיר עם קונספציה: מתכננים את תל אביב
|
![]() |
© בבל ומשכל, 2009 דאנאקוד: 462-397 שם מקורי: City of Concept: Planning tel Aviv מס' עמודים: 360 מחיר קטלוגי: 128 ₪ סדר: אילנה לאסרי הספר רואה אור בסיוע: המחלקה לארכיטקטורה בצלאל, העמותה לקידום האדם ועיריית תל אביב, ספרי שנת המאה עורך: אור אלכסנדרוביץ' עיצוב עטיפה: אילן ועדי מרום ארכיטקטורות - עורך הסדרה: אור אלכסנדרוביץ' צילום: מנואלה צ'דרמס
|
![]() |
בניגוד למיתוסים פופולריים שהתקבעו עם השנים, תל אביב היא עיר מתוכננת מן היסוד, "עיר עם קונספציה", שמחשבה ומעשה תכנוניים עיצבו אותה מראשיתה. תל אביב נוסדה והתפתחה מתוך תפיסה כי עיר טובה היא עיר שיש לתכנן מראש, בכוונה תחילה. לאורך מאה שנותיה הוכנו לעיר שלל תוכניות ארוכות טווח ורחבות היקף, המצטרפות יחד לכדי היסטוריה תכנונית רבת פנים ומרתקת: "תוכנית גדס" בשנות ה-20 שהתוותה על גבי החולות שיטה מרחבית ייחודית שתצמיח עיר "תרבותית"; תוכניות מודרניסטיות בשנות ה-40-30 שהרחיבו את גבולות העיר ויצרו פיצול פונקציונלי בין אזוריה; תוכנית אב שהכריזה מלחמה על משכנות העוני של העיר בשנות ה-50; תוכניות שנאבקו על עתידה של תל אביב על רקע דעיכה דמוגרפית ותחרות מטרופולינית בשנות ה-60; תוכניות התחדשות בשנות ה-80 שהפנו את תשומת הלב לשימור לב העיר ההיסטורי; ועד לתוכניות של ימינו. למרות ה"קונספציות" המתחלפות בין התקופות והתוכניות, נדמה שכמה הנחות יסוד לא השתנו: העיר חייבת להיות מתוכננת; כל מה שאינו מתוכנן בעיר הוא פגום; וכל מה שפגום בעיר ניתן לתיקון על ידי תכנון. הנחות יסוד אלה יצרו מלכתחילה הבחנה בין תל אביב ה"חדשה" והמתוכננת לבין חלקיה הישנים, שסבלו מ"תכנון רע" או מחוסר מוחלט בתכנון. הבחנה זו, שחפפה במידה רבה להבחנה הגיאוגרפית בין אזורי המרכז והצפון של תל אביב לבין דרום העיר ומזרחה, נמשכה והעמיקה עם השנים. תכנון עירוני הוא בראש ובראשונה פעילות רעיונית שבאה לידי ביטוי במילים עוד לפני שהיא מתגלמת בתוכניות, ברחובות ובבניינים. כדי להבין את מציאות החיים העירונית כפי שהיא מצטיירת כיום בעיני מי שחיים בעיר או מי שחולפים ברחובותיה יש לבחון תחילה את הרעיונות שהנחו את מתכנני העיר. עיר עם קונספציה מציע, משום כך, לקרוא את סיפורה של תל אביב דרך הקונספציות התכנוניות שלאורן התפתחה העיר לאורך המאה הראשונה לקיומה. הספר מדגים כיצד התכנון, כמתודולוגיה קונספטואלית, עיצב את פני הסביבה הפיזית והשפיע על מערך היחסים החברתיים בעיר. לא פחות מכך, הוא מציע לחשוב מחדש על תפקידו של התכנון בתל אביב, כדי שיוכל להמשיך ולשמש מכשיר חיוני גם בעיצוב עתידה של העיר.
"יש לי סימפטיה לאמנות קונצפטואלית בתל אביב", כתב מאיר ויזלטיר באמצע שנות ה-70 על עיר מגוריו האהובה והשנואה – עיר בלויה ומתפוררת שסבלה אז אנושות מ"משבר אורבני" כרוני שבו תושביה נמלטים ממנה בקצב שרק הידרדרותה הפיזית מהירה ממנו. >>>
"האם תל אביב היא באמת 'עיר בלי קונצפציה'? ספר חדש טוען כי במהלך מאה השנים האחרונות, העיר הזאת דווקא תוכננה פעמים רבות. אולי רבות מדי." "נתי מרום ממוטט את הקלישאה המקובלת שתל אביב התפתחה במקריות ומראה כי רבים מהתסמינים העכשוויים של העיר מלווים אותה כבר עשרות שנים: פינוי האשפה הטריד עוד את דיזנגוף, ורכבת פרברים היא בכלל רעיון של פטריק גדס." יש לי סימפטיה לעיר עם קונספציה "בקיצור, ספר מרכזי לא רק למי שמתכנן וחושב על תל-אביב אלא לכל מי שמתעניין בתכנון עירוני בישראל בכלל." מי זה תכנן את תל-אביב? נתי מרום נותן את התשובה "הספר מעמיק מספיק בלי להיות טרחני ולא צריך להיות מתכנן או אדריכל כדי לצלוח אותו בקלות. בין אם אתם גרים בדיזנגוף-פרישמן, כפר-שלם או נאות אפקה הספר הזה יעזור לכם להבין מדוע אתם רואים את מה שאתם רואים מהחלון של הבית שלכם."
שרון רוטברד אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית ב-1952, אברהם יסקי ושותפו שמעון פובזנר תכננו את הפרויקט הראשון שלהם, כיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין). יסקי היה אז בן 25. ריצ'רד אינגרסול מוניו גיתאי-וינרויב מוניו גיתאי וינרויב (1909 – 1970) נולד בשלזיה, התחנך בברלין ובבאוהאוס דסאו, היגר לארץ-ישראל ב- 1934 והתיישב בחיפה, שבה היה לאחד מחלוצי הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני והסביבתי בארץ, ומנציגיה הבולטים של מורשת הבאוהאוס בישראל. >>> ארז צפדיה מרחב עירוני ופוליטיקה לאומית: ממדים של שליטה והתנגדות בכתיבה עכשווית על העיר על שלושה ספרים העוסקים בעיר בישראל ובשטחים: "עיר לבנה, עיר שחורה" מאת שרון רוטברד, "כשהדרור הפסיק לשיר: רמאללה במצור – יומן" מאת רג'א שחאדה ו"קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ: גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות" מאת נמרוד לוז. >>> שיחה עם הארכיטקט האוסטרלי גלן מרקוט. בזמנים שבהם ארכיטקטים הופכים לחברות רב-לאומיות, מרקוט מקיים פרקטיקה ארכיטקטונית מינימלית, "שכונתית" כמעט. שיחה על אוסטרליה והטבע שלה, על טכנולוגיה ואקולוגיה. השיחה התפרסמה במוסף "שישי" של העיתון "גלובס". >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved