בית

בבל , , 28/11/2020

                           

 

רות בונדי קארל צ'אפק ויצירתו

מתוך קארל צ'אפק שנת הגנן

אין לצפות ממני להערכה אובייקטיבית של קארל צ'אפק (1938-1890) ויצירתו. אהבתי את כתיבתו מאז ילדות, כאשר היו מתפרסמים הפיליטונים שלו מתחת לקו בעיתון לידובה נוביני, שאבא היה קונה מדי פעם בפעם. ראיתי בתיאטרון הצ'כי את מחזותיו – המגיפה הלבנה,  אר-אוּ-אר  וחיי החרקים, (שהוצג בארץ בשם העולם בו אנו חיים), הצ'כי בלעתי את רשמי המסעות שלו ונהניתי משנת הגנן גם ללא ידע בוטני.
נוסף על כך היה לנו משהו משותף: ביתו של צ'אפק עם גינתו האהובה היה קרוב לביתנו, בית דירות גדול ברובע ה-13 של פראג, המשקיף אל הווילות של העשירים, ובעינַי מי שחי בווילה עם גינה היה עשיר. ראיתי את ביתו של צ'אפק רק כעבור שנים רבות ולפי מושגי ימינו הוא צנוע ביותר. ידעתי ששם מתכנס בכל יום שישי חוג ה-pátečníky, שעמו נמנו סופרים, אמנים, אנשי תיאטרון (רעייתו, אולגה שיינפלוגובה, היתה שחקנית ידועה), ולעתים נכח גם טומאש גאריג מסריק, נשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית האהוב, ההומניסט ואיש הספר. לעת זקנה סיפר מסריק באוזני צ'אפק את זיכרונותיו, שהופיעו תחילה, בשנים 1928-1935, בשלושה המשכים ונקראו שיחות עם ט"ג מסריק. הבאתי איתי את השיחות עם מסריק בעלייתי ארצה בשנת 1948, וכן את שנת הגנן, ספר האפוקריפים וכמה ספרים נוספים של צ'אפק, שכיום דפיהם חומים ושבריריים מעול הימים.
והיה לנו עוד דבר מן המשותף: בשני רומנים שלו – בית חרושת למוחלט והמלחמה בסלמנדרות – העניק צ'אפק לדמות המרכזית את השם בונדי ובכך הבהיר שמדובר בדמות יהודית בלי לציין זאת במפורש. כהן ולוי היו שמות יהודיים מובהקים בבדיחות, לרוב אנטישמיות, אך בונדי, שם יהודי מובהק אף הוא (שיבוש של התרגום הספרדי ליום-טוב), זכה לאהדה.
אין לי ספק שהושפעתי עמוקות מצ'אפק, בעיקר מכתיבת הפיליטונים שלו. רציתי בראשית כתיבתי השבועית בדבר השבוע להיות כמוהו: בעל עין חדה לדברים הקטנים, היומיומיים, שלרוב לא מבחינים בהם, מתעניין בכל המתרחש סביבו, מודע לחולשותיו הוא ובעל הומור סלחני לחולשות הזולת, שואף לאמת, אך מתוך ידיעה שאין אמת אבסולוטית אחת ויחידה.
רק כעבור שנים גיליתי צ'אפק אחר בכתביו הראשונים – סיפורים מביכים, עמודי תפילה – איש עגמומי כפי שרק אדם צעיר יכול להיות. רק כעבור שנים ידעו קוראיו להעריך את ראיית הנולד של צ'אפק, שטבע בשנות העשרים את המונח רובוט (משם הפעולה הצ'כי robota – עבודת אריסים) עוד זמן רב לפני שהרובוטים נכנסו לחיי האדם, שחזה ברומן הבדיוני שלו בית חרושת למוחלט את עוצמת ההרס של ביקוע האטום עוד לפני שהמדענים ידעו כיצד לייצר כוח גרעיני הלכה למעשה, שכתב ברומן קראקאטיט על קיום חומר נפץ הרסני ובמחזה המגפה הלבנה על נגיף קטלני, שעלולים להרוס את האנושות כולה. אך הוא תמיד השאיר זיק של תקווה.
עם החרדה שמלווה את ראיית הנולד נוצרה גם יצירתו המחויכת – ספרי המסעות והסיפורים הקצרים – כאילו נועדה לנחם את הקורא שהאנושי יישמר.
אף שהיה הסופר הצ'כי הראשון שזכה לפרסום עולמי והיה יכול לחיות מכספי התגמולים, עבד כל ימי חייו כעיתונאי, בעיקר בעיתון הליברלי האיכותי לידובה נוביני. הוא נסע יומיום לפנות ערב בחשמלית מביתו בפרבר העיר למערכת וכתב מאות קטעי הרהורים, הנקראים בלעז causerie – שיחות חולין. מדהים מה שהספיק צ'אפק בארבעים ושמונה שנות חייו. אחרי מהפכת 1989 יצאו כל כתביו ב-24 כרכים עבים.
על אף הפופולריות שלו או דווקא בגללה היה צ'אפק מטרה לחצים מורעלים ולביקורת ארסית, גם משום שנחשב ל"סופר הטירה", דהיינו לשופרו של הנשיא מסריק, אך לרוב מתוך קנאת סופרים טהורה.
בראשית דרכו כתב קארל צ'אפק את סיפוריו במשותף עם אחיו יוסף, המבוגר ממנו בשלוש שנים, אך מאוחר יותר הלך כל אחד בדרכו – יוסף כצייר (אם כי כתב מדי פעם) וקארל כסופר (אף שאייר חלק מכתביו, בעיקר את רשמי מסעותיו). קארל צ'אפק מת בנובמבר 1938, זמן קצר אחרי הסכם מינכן, הבגידה הגדולה שבגדו ברפובליקה הצ'כוסלובקית מעצמות המערב ובעיקר צרפת, בת בריתה, בכניעתן לדרישות היטלר לסיפוח אזור הסודטים. סיבת המוות הרשמית היתה דלקת ריאות, אך אנחנו, אוהביו, פירשנו זאת כלב שבור. רק בתום המלחמה הנוראה התנחמנו: לפחות נחסך ממנו גורלו של אחיו יוסף, אנטי-פשיסט פעיל, שנעצר עם הכיבוש הגרמני באביב 1939 ומצא את מותו במחנה ריכוז גרמני. 
מאז חזרתי לבקר בפראג – אחרי ניתוק של ארבעים שנות משטר קומוניסטי – כמעט בכל ביקור אני עולה לבית הקברות של וישהראד, שהוא הפנתיאון הצ'כי, אך להבדיל מן הצרפתי אין בו שום דבר גרנדיוזי ומוחץ: בית קברות נוצרי קטן, כמעט כפרי, עם מצבות צנועות, שבו קבורים רבים מגדולי האומה הצ'כית, סופרים, מלחינים וציירים (ואף כמה יהודים ביניהם). מצבתו של צ'אפק מעוצבת בצורת עמוד תפילה קטן, כמו אלו שהיו עומדים בימים עברו לצדי הדרכים, בעלי גגון משופע ותחתיו פסל קטן של ישו הצלוב או של מריה, האם הקדושה, ולפניהם שיטחו עוברי אורח את תפילותיהם. בצ'כית נקראים עמודי התפילה Boží muka – ייסורי האל, כשם קובץ סיפוריו המוקדמים של צ'אפק.
רבות מיצירות קארל צ'אפק – סיפורים, רומנים, מחזות – תורגמו לעברית עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אחדות תורגמו בשנים מאוחרות יותר, אך שנת הגנן לא היה ביניהן. אחרי שניגשתי לתרגום הספר, הובהרה לי הסיבה בכל חדותה: הוא חיכה לי כתשבץ בוטני. 
 
נפתולי התרגום                                      

בספרו שנת הגנן קארל צ'אפק מביא לעתים צמח בשמו הלטיני, לרוב כדי להעניק ייחוס הן לצמח והן לגנן שמגדל אותו. בתרגומי הלכתי בדרכו והשארתי אף אני באותם מקומות את השם הלטיני.
כפי שייווכח הקורא, מובאות בספר עשרות רבות של שמות פרחים, שיחים ועצים, שמקצתם אינם גדלים בארץ, לא כצמחי בר ולא כצמחי תרבות, והם ידועים רק בשמם הלטיני. אינני בוטנאית ולא יכולתי להתגבר על המשימה למצוא לפי המונחים הלטיניים את השמות העבריים בכוחות עצמי. נעזרתי באחותי, אדית רמון, ד"ר לבוטניקה, בד"ר רוברט ז'האק, נספח התרבות של שגרירות צ'כיה, במנהלת הגן הבוטני בפראג, ד"ר ויירה הראודובה, ואני מודה לשלושתם על סבלנותם ועל נכונותם לסייע לי.
על אף כל המאמצים לא הצלחתי למצוא את השמות הלטיניים של כחצי תריסר צמחים המובאים במקור הצ'כי בשמם העממי. הרי מילון צ'כי-עברי אינו קיים ואף במילונים צ'כיים-אנגליים ובאנציקלופדיות הם אינם מופיעים (וגם אין לסמוך על דיוק מילונים בשמות בוטניים). על כן לא נותר לי אלא לדלג עליהם – ועם הבוטנאים הסליחה. אשר לקורא הכללי – אני מאמינה שקסם כתיבתו של צ'אפק לא נפגע בכך, הרי עיקר דבריו מכוונים לגידול הטבע המשונה מכול, האדם.
             

Karel_Capek_1925_cartoon.jpg

דיוקן עצמי / קארל צ'אפק

קארל צ'אפק איך נוצר גנן

גנן לא נולד מייחור, מזרע, מבצל או מפקעת, כמו שנדמה, אלא נוצר מניסיון, מן הסביבה ומתנאי הטבע. כל עוד הייתי ילד קטן, היה לי יחס מרדני ואף זדוני לגינת אבי, מפני שנאסר עלי לדרוך על הערוגות ולקטוף פרי לא בשל. >>>

יוסף צ'אפק הגנן באפריל

יוסף צ'אפק הגנן ביולי

קארל צ'אפק שורשים (הגנן בנובמבר)

קיימים אנשים, בעיקר מבקרי ספרות ונואמים בציבור, שאוהבים לדבר על שורשים. הם מכריזים, למשל, שעלינו לחזור אל השורשים או שיש לבער איזה נגע מן השורש או שעלינו לרדת לשורש הדבר. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית