בית

בבל , , 20/11/2017

                           

 

אלי סמית המקרית
hamikrit 2.jpg

ינשופים, תצלום צבע, 1998 / רונה יפמן

 

© Ali Smith 2005
© בבל ומשכל, 2010
דאנאקוד: 462-338
שם מקורי: The Accidental
מס' עמודים: 335
מחיר קטלוגי: 88
סדר: אפרת ניר
עריכת תרגום: ענת שולץ-מנדלסון
הספרייה של בבל - עורך הסדרה: שרון רוטברד
תרגום מאנגלית: ארנה קזין
עיצוב עטיפה: יובל סער

 

עולם מלון

"כי עכשיו כשאני עומדת להיעלם, אני כאן יותר מתמיד. עכשיו כשאני אוויר ולא יותר, השאיפה היחידה שלי היא לנשום אותו. עכשיו, כשדממתי לעד, חה חה, בשבילי הכול מילים מילים מילים. עכשיו, כשכבר איני יכולה להושיט יד ולדעת, זה הרצון היחיד שלי, לגעת. >>>

כמו

איימי ואש, שתי נשים צעירות שהמשיכה ביניהן, כמו המשיכה בין קרח לאש, מרקיעה אל מעבר לגבולות החבויים בין תרבויות, ארצות, משפחות, חברויות ואהבות. סמית שוברת ציפיות בקשר לניגוד בין דמיון למציאות, ומפתה את הקוראים לבחור את משמעות החיים כסיפור משכר של אהבה. >>>

 

מתת אל

סיפור קצר שראה אור לראשונה בעברית בגליון 13 של כתב העת "המעורר". >>>

עבר

אאאאאאאאאאאאה איזו נפילה איזו המראה איזו צלילה איזה זינוק אל החושך אל האור איזו נסיקה איזו גלישה חבטה התרסקות איזו הישמטות איזו תאוצה איזו סחיפה איזו בהלה איזו יבבה טרופה מהוסה איזו טיסה עיסה פיסה שבורה שסועה איזה לב בצניחה איזה סוף. >>>

 

אסטריד מצלמת שְׁחָרים בסוני הדיגיטלית שלה. התריס בחדר של מגנוס מוגף תמיד. הוא אף פעם לא מתרחץ, לא במקלחת ולא באמבטיה. הם תקועים בחופשת קיץ סוג ב' בבית קיט שכור סוג ב' בנורפוק עם אמם, איב סמארט, מחברת מצליחה של סדרת ספרי ריאיונות עם אנשים שמתו לפני שישים שנה, ועם בן זוגה ד"ר מייקל סמארט, מרצה לספרות שונא קלישאות וחובב סטודנטיות.
אורחת לא קרואה שכמו יצאה מסרט קולנוע נכנסת במפתיע לחייה של המשפחה. בעיני אסטריד היא סוג של אישה אבל יותר כמו ילדה. בתי השחי שלה לא מגולחים. בשביל מגנוס היא מלאך. מייקל חושב שכניסה היא מילה נהדרת. את איב היא מטלטלת, לא פעם אחת וכנראה שגם לא פעמיים.
דרך חמישה קולות, מספרת אלי סמית סיפור יפה וחכם, מלא סודות, תהפוכות ואופטימיות, על אהבה, אמון וגורל.
הרומן נבחר לרשימות הסופיות של פרסי בוקר ואורנג' וזכה בפרס ויטברד לשנת 2005.

 

ההתחלה

אמי התחילה אותי ערב אחד ב-1968 על שולחן בבית הקפה של הקולנוע היחיד בעיר. >>>

 

הסופרת הכי מעניינת שתקראו השנה

"פגשתי את אלי סמית – סופרת נפלאה, באמת נפלאה – בקיימברידג', לשיחה שבאמת לא רציתי שתיגמר. הספרים של אלי סמית זוחלים באיטיות מענגת אל מתחת לעור. כמו מוזיקה מורכבת, שלפעמים נדמה שצלילה נפרעו במידה שמחייבת טלטלה גדולה בראש ובלב.היא מרשה לדמויות שלה לחרוק ולעלילה לצפצף ולכל התערובת הזו להפוך למשהו בלתי צפוי שגולש מגבולותיהן של תבניות ספרותיות מוכרות. סמית היא מספרת סיפורים מצוינת, ויצרנית סדרתית של כורים אטומיים מילוליים, זעירים ומטעים, שהיא מטמינה בין השורות, וממתינים שם לרגע שבו יפער בהם הקורא סדק ואי אפשר יהיה להתחמק מהקרינה."
דפנה לוי משוחחת עם אלי סמית מחברת "המקרית", "עולם מלון" ו"כמו", המדור לאיבוד קרובים >>>

יותר מדי אמת

"כשגמרתי את 'המקרית' הצטערתי שלא קראתי ספרים קודמים של אלי סמית. היא פשוט מצוינת. כתיבתה פיוטית ובעלת עומק רגשי כאחד, והסיפור עצמו קולח ומכיל גם משחקים צורניים כמו שילובי שירים, ראיונות ומלים בודדות השזורים בפרוזה ה'רגילה'. גם התרגום של ארנה קזין מצליח להעביר את המורכבות והעושר הלשוני ולהתמודד עם אתגרי השפה שמציבה סמית."
קציעה עלון על ספרה של אלי סמית "המקרית", הארץ ספרים >>>

תאונה במשפחה

"קשה לי לשים את האצבע על מקור ההנאה הגדול מהמקרית ולנסח לעצמי במדויק מדוע אהבתי אותו. יש משהו מלא קסם בכתיבתה של אלי סמית. לא שגרתי, שובר מוסכמות, מקורי ומבריק, אבל עדיין מאד סיפורי וקריא. המקרית מסופר מפי חמש דמויותיו: ארבעת בני המשפחה והזרה. פרק לכל דמות, על נקודת מבטה, לשונה וסגנונה. וסמית מצליחה לסיים את הספר באופן לא שבלוני או מאכזב, אלא מעורר מחשבה."
נעמה כרמי על ספרה של אלי סמית "המקרית", בלוג "קרוא וכתוב" >>>

 

אלפרידה ילינק הפסנתרנית

האמא הזקנה של אריקה קוהוט רצתה בת פסנתרנית דגולה אבל קיבלה מורה לפסנתר. גם עכשיו, כשאריקה כבר בת 36 הן ישנות באותה המיטה. אריקה היא שפחה של אמה ושל המוסיקה, ובזמנה הפנוי היא משתעבדת לצרכנות של פורנו קשה. >>>

אלפרידה ילינק המאהבות

"מה שקורה כאן לשנינו, אומרת בריגיטה, חדש ומפחיד יותר מכל דבר אחר שקרה לנו עד כה, חדש ואפילו מפחיד יותר מהתאונה שארעה במפעל בשנה שעברה, שבמהלכה איבד מישהו יד: זוהי האהבה".

"המאהבות" ספרה הראשון של כלת פרס נובל לספרות 2004 אלפרידה ילינק, יצא לאור ב- 1975. >>>

תומס ברנהרד לעולם אין לגמור דבר

נכבדי, אנו עומדים לדון באזור עלום, אזור שאיננו חיים בו; אזור שאנו אומדים אותו ומתקיימים בו בצביעות, במין התנגשות חזיתית; באי-הבנה פטאלית של הטבע, שנהפכת תדיר לקטלנית; אזור שבו אפילו המדע אינו יכול >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית