 |
|
בבל , , 21/8/2019 |
|
| ||
|
|
|
|
רם קולהאס
הזיית ניו יורק: מניפסט רטרואקטיבי למנהטן
|
|
עיר הגלובוס השבוי, 1972 / מדלון וריסנדורפ © 1978 Rem Koolhaas © בבל ומשכל, 2010 דאנאקוד: 462-374 שם מקורי: DELIRIOUS NEW YORK: A retroactive Manifesto for Manhattan מס' עמודים: 320 מחיר קטלוגי: 178 ₪ תודה מיוחדת ל: ארז אלה, צבי אפרת, דניאל זרחי תרגום מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ' ארכיטקטורות - עורך הסדרה: אור אלכסנדרוביץ' עורך: שרון רוטברד עיצוב גרפי: הליגה
מעבר לקנה-מידה מסוים, אדריכלות מקבלת תכונות של 'גודל'. הסיבה הטובה ביותר לדון ב'גודל' היא זו שנתנו מטפסי האוורסט: "מפני שהוא שם". "מאחר שאיננו אחראים, עלינו להיעשות בלתי אחראים. בנוף של תועלתנות גוברת ושל חוסר יציבות, האורבניזם לא חייב עוד להיות הנכבדה שבבחירותינו; האורבניזם יכול לקחת את עצמו בקלות, להיעשות 'מדע עליז' - אורבניזם קל. >>>
|
|
מנהטן היא אבן רוזטה של המאה העשרים. לא זו בלבד שחלקים ניכרים מפני השטח של מנהטן מיושבים במוטציות ארכיטקטוניות (סנטרל פארק, גורד השחקים), במקטעים אוטופיים (מרכז רוקפלר, בניין האו"ם) ובתופעות אי–רציונליות (רדיו סיטי מיוזיק הול), אלא שבנוסף, כל בלוק מכוסה בכמה שכבות של ארכיטקטורת רפאים המופיעה בצורת בעלויות מן העבר, פרויקטים מבוטלים ופנטזיות פופולריות שמייצרים דימויים חלופיים לניו יורק הקיימת. מ- 1850 ואילך, מנהטן הופכת למעבדת ניסיונות: אי מיתולוגי שבו אפשר להתמסר להמצאת סגנון החיים המטרופוליני ולארכיטקטורה הנלווית אליו בניסוי קיבוצי שבו עיר שלמה הופכת למפעל של חוויה מעשה ידי אדם, למקום שבו הממשי והטבעי חדלים להתקיים. ספר זה מבקש לתת פרשנות שתעניק מידה מסוימת של עקביות ולכידות לאפיזודות המקוטעות לכאורה (והסותרות אפילו) בעברה של מנהטן. פרשנות זו מבקשת לכונן את מנהטן כתוצר של תיאוריה לא–מנוסחת, מנהטניזם. הפרוגרמה שלה — להתקיים בעולם שהוא כולו מעשה ידי אדם, או במילים אחרות, לחיות בתוך פנטזיה — היתה שאפתנית כל כך ושערורייתית כל כך, שכדי להתממש, היא לא היתה יכולה להתנסח במפורש. הספר פורץ הדרך "הזיית ניו יורק" מסמן את תחילת דרכו של הארכיטקט ההולנדי רם קולהאס - הדמות החשובה, המקורית והמשפיעה ביותר בארכיטקטורה של זמננו. כמעט מיד לאחר יציאתו באנגלית ב-1978, זכה "הזיית ניו יורק" למקום של כבוד לצד ספרי הארכיטקטורה הקנוניים של המאה העשרים והפך לספר פולחן בקרב הארכיטקטים והקהל הרחב כאחת. המניפסט הרטרואקטיבי של בירת המאה העשרים שינה לא רק את האופן שבו אנחנו רואים את ניו יורק, אלא בעיקר את האופן שבו אנחנו מתבוננים וחושבים על העיר במאה העשרים ואחת. למהדורה זו מצורף מאמר נוסף מאת רם קולהאס שנכתב בעקבות פיגוע ה-11 בספטמבר 2001 ושהתפרסם ב-2003 בירחון Wired.
איך כותבים מניפסט - על צורה של אורבניזם שתתאים למה שנותר מהמאה העשרים - בעידן שסולד ממניפסטים? החולשה הקטלנית של מניפסטים נובעת מכך שמעצם טבעם הם אינם מבוססים על ראיות.
"יכולתו של האדריכל רם קולהאס להאניש בניינים, הפכה את 'הזיית ניו יורק' שלו לספר פולחן." "הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה 'הזיית ניו יורק' של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל'סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים'; 'גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם'; 'גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת', בעזרת המעלית, 'המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע'.
אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה. הקניון ותעשיית השימוש החד פעמי הם שניים מיסודותיה של תרבות הצריכה. תמורת הנוחות הרבה שהם מעניקים לנו אנחנו משלמים מחיר גבוה, נסתר מהעין: תרבות הצריכה מגבירה ניכור, פוגעת בחירות, מצמצמת אופקים, מדלדלת את הרוח ומקלקלת את המוסר. >>> פול ויריליו עמדת תצפית קבורה בחוף ברטניי המודרניזם הברזילאי בשנות ה-40 וה-50 נחשב מקרה מאלף של "קניבליזם תרבותי" שהטמיע את העקרונות המודרניסטיים האירופוצנטריים, עד שהפרשנות הברזילאית היכתה באדריכלות של ארצות המקור כבומרנג של התבוללות צורנית. >>>
|
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
