בית

בבל , , 19/9/2017

                           

 

רם קולהאס הזיית ניו יורק: מניפסט רטרואקטיבי למנהטן
dny.jpg

עיר הגלובוס השבוי, 1972 / מדלון וריסנדורפ

 

© 1978 Rem Koolhaas
© בבל ומשכל, 2010
דאנאקוד: 462-374
שם מקורי: DELIRIOUS NEW YORK: A retroactive Manifesto for Manhattan
מס' עמודים: 320
מחיר קטלוגי: 178
תודה מיוחדת ל: ארז אלה, צבי אפרת, דניאל זרחי
תרגום מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'
ארכיטקטורות - עורך הסדרה: אור אלכסנדרוביץ'
עורך: שרון רוטברד
עיצוב גרפי: הליגה

 

גודל או בעיות גודל

מעבר לקנה-מידה מסוים, אדריכלות מקבלת תכונות של 'גודל'. הסיבה הטובה ביותר לדון ב'גודל' היא זו שנתנו מטפסי האוורסט: "מפני שהוא שם".
'גודל' הוא אדריכלות אולטימטיבית. >>>

אז מה בעצם קרה לאורבניזם?

"מאחר שאיננו אחראים, עלינו להיעשות בלתי אחראים. בנוף של תועלתנות גוברת ושל חוסר יציבות, האורבניזם לא חייב עוד להיות הנכבדה שבבחירותינו; האורבניזם יכול לקחת את עצמו בקלות, להיעשות 'מדע עליז' - אורבניזם קל. >>>

 

מנהטן היא אבן רוזטה של המאה העשרים.
לא זו בלבד שחלקים ניכרים מפני השטח של מנהטן מיושבים במוטציות ארכיטקטוניות (סנטרל פארק, גורד השחקים), במקטעים אוטופיים (מרכז רוקפלר, בניין האו"ם) ובתופעות אי–רציונליות (רדיו סיטי מיוזיק הול), אלא שבנוסף, כל בלוק מכוסה בכמה שכבות של ארכיטקטורת רפאים המופיעה בצורת בעלויות מן העבר, פרויקטים מבוטלים ופנטזיות פופולריות שמייצרים דימויים חלופיים לניו יורק הקיימת.

מ- 1850 ואילך, מנהטן הופכת למעבדת ניסיונות: אי מיתולוגי שבו אפשר להתמסר להמצאת סגנון החיים המטרופוליני ולארכיטקטורה הנלווית אליו בניסוי קיבוצי שבו עיר שלמה הופכת למפעל של חוויה מעשה ידי אדם, למקום שבו הממשי והטבעי חדלים להתקיים.

ספר זה מבקש לתת פרשנות שתעניק מידה מסוימת של עקביות ולכידות לאפיזודות המקוטעות לכאורה (והסותרות אפילו) בעברה של מנהטן. פרשנות זו מבקשת לכונן את מנהטן כתוצר של תיאוריה לא–מנוסחת, מנהטניזם. הפרוגרמה שלה — להתקיים בעולם שהוא כולו מעשה ידי אדם, או במילים אחרות, לחיות בתוך פנטזיה — היתה שאפתנית כל כך ושערורייתית כל כך, שכדי להתממש, היא לא היתה יכולה להתנסח במפורש.


הספר פורץ הדרך "הזיית ניו יורק" מסמן את תחילת דרכו של הארכיטקט ההולנדי רם קולהאס - הדמות החשובה, המקורית והמשפיעה ביותר בארכיטקטורה של זמננו.
כמעט מיד לאחר יציאתו באנגלית ב-1978, זכה "הזיית ניו יורק" למקום של כבוד לצד ספרי הארכיטקטורה הקנוניים של המאה העשרים והפך לספר פולחן בקרב הארכיטקטים והקהל הרחב כאחת. המניפסט הרטרואקטיבי של בירת המאה העשרים שינה לא רק את האופן שבו אנחנו רואים את ניו יורק, אלא בעיקר את האופן שבו אנחנו מתבוננים וחושבים על העיר במאה העשרים ואחת.

למהדורה זו מצורף מאמר נוסף מאת רם קולהאס שנכתב בעקבות פיגוע ה-11 בספטמבר 2001 ושהתפרסם ב-2003 בירחון Wired.

 

הקדמה

איך כותבים מניפסט - על צורה של אורבניזם שתתאים למה שנותר מהמאה העשרים - בעידן שסולד ממניפסטים? החולשה הקטלנית של מניפסטים נובעת מכך שמעצם טבעם הם אינם מבוססים על ראיות.
הבעיה של מנהטן הפוכה: מנהטן היא הר של ראיות ללא מניפסט. >>>

 

תפוח הזהב

"יכולתו של האדריכל רם קולהאס להאניש בניינים, הפכה את 'הזיית ניו יורק' שלו לספר פולחן."
זיוה שטרנהל על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", הארץ ספרים >>>

המדריך לעתיד תל אביב

"הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה 'הזיית ניו יורק' של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל'סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים'; 'גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם'; 'גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת', בעזרת המעלית, 'המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע'.

זהו ספר שמלמד לחיות בעיר. מכיוון שתל אביב, כלשונו של דוד אבידן, היא 'נמר קטן' ביחס למנהטן, הספר הזה, שעברו 33 שנה מאז הופעתו במקור, יכול להיקרא גם כמדריך לעתידה של תל אביב."
דרור בורשטיין על ספרו של רם קולהאס "הזיית ניו יורק", מוסף הספרים של הארץ, הגיליון השנתי >>>

 

אסף שור עמרם

אתה צריך שמישהו יאהב אותך כדי שתוכל להיות מי שאתה.

ברומן אחר יכלו עמרם ואביחי להיות חברים. ברומן הזה הם מכסים את פניהם ויוצאים אל הלילה.
עמרם שבוי באהבתו לתקוה, בתו היחידה, המתאהבת בצעיר בן גילה. >>>

יוסף אליהו שלוש פרשת חיי

ספרו האוטוביוגרפי של יוסף אליהו שלוש "פרשת חיי" התפרסם בתל אביב בשנת 1931, ראה אור בשנית בהוצאה פרטית ב- 1973 אך מעולם למעשה לא הופץ לקהל הרחב. ספר זה מציג מבט אחר לגמרי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית יחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני. >>>

ז'אן נובל אפשר היה להפוך את תל אביב לסימפוניה בלבן

שיחה בין ז'אן נובל ושרון רוטברד. >>>

דרור בורשטיין טִיטַנְיוּם

שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>>

 

גירסה להדפסה

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית